איך נלחמים במיתון? יוצאים מבועת התקציב
המשבר הכלכלי ממשיך להכות במשק, ובכנסת מנסים להתמודד עימו בעזרת גוף חדש - היחידה למחקר תקציבי. המסקנות? לא ניתן להתעלם מהצניחה בהכנסות המדינה ממסים - יש לחשב מחדש את תקציב המדינה
נבחרי הציבור ממשיכים לשקוד על דרכים להתמודד עם המיתון. בכנסת הועלו אתמול (א') מספר הצעות לעורר את המשק ליציאה מהמיתון: הגישה הראשונה סובבת סביב קיצוץ המסים או הרחבת תקציב 2009 שטרם אושר וזאת באמצעות הגדלת הגירעון הצפוי, ואילו הגישה השנייה קוראת להימנעות מפעולות לשינוי מגמת הגירעון התופח.
ההצעות נכללות בנייר עבודה שהפיץ המרכז למידע ולמחקר של הכנסת בין הח"כים, לקראת הדיונים הקרובים על השינויים הצפויים במשק עקב המשבר הגלובלי.
מחבר המסמך הוא מנהל היחידה החדשה למחקר תקציבי, עמי צדיק, המשמש לאחרונה גם כיועץ כלכלי של ועדת הכספים. הוא מציין כי אם הממשלה לא תנקוט באחד משני הצעדים למיתון השפעות המשבר על המשק, לא יהיה מנוס מירידה בשכר הריאלי הממוצע במהלך השנה ומצמצום נוסף בצריכה הפרטית, בקצב הירידה בצמיחה ובהתכווצות המשק. זאת כתוצאה ממגמת הגידול באבטלה ומהירידה בביקוש לעובדים הצפויים בעקבות המשבר.
התקציב הפך לבלתי רלבנטי
צדיק מסתמך על אומדן ההפסד הדרמטי הצפוי בהכנסות ממסים ב-2009, שעלול להסתכם לפחות ב-21 מיליארד שקל ולהגיע אפילו עד 34 מיליארד שקל, לעומת הצפי שעליו ביסס האוצר את הצעת התקציב שאושרה בממשלה בקיץ, אך טרם עברה בכנסת. הפסד זה הופך את התקציב לבלתי רלבנטי, מה שיחייב את הממשלה החדשה לגבש אותו מחדש.יעד ההכנסות ממסים בתקציב המקורי עמד על כ-204 מיליארד שקל. הוא התבסס על צמיחה של 3.5 אחוז כאשר יעד הגירעון ירד ל-1 אחוז מהתוצר שהוא כ-7.6 מיליארד שקל. לפי הערכת צדיק, על הממשלה לבסס את אומדן ההכנסות החדש בעיקר על השינוי הצפוי בהיקף הצריכה הפרטית אשר משפיע על ההכנסות ממסים עקיפים (בעיקר המע"מ), שכמעט לא נפגעו עד סוף 2008. הוא מציע לבסס את החישוב לפי שני תרחישים:
- תרחיש המבוסס על צמיחה אפסית ב-2009, לפיו הכנסות המדינה ירדו ל-183 מיליארד שקל (בדומה לרמתן בשנה שעברה), מה שיגדיל את הגירעון התקציבי לכ-28.3 מיליארד שקל (במחירי 2008) או לכ-4% תוצר - פי ארבעה מהיעד המקורי.
- תרחיש המבוסס על הכנסות המדינה בפועל בינואר-פברואר השנה, שעלול לגרום להורדה נוספת בהכנסות של עד 170 מיליארד שקל, מה שיגדיל את הגירעון פי ששה, לסך של 41.3 מיליארד שקל, שהם כ-5.8% תוצר.
מתרחישים אלה עולות החלופות שמציע צדיק כדי לעורר את הכלכלה השוקעת במיתון:
הראשונה קוראת להימנעות מנקיטת פעולות לשינוי מגמת הגידול הצפוי בגירעון מעבר ל-6-4 אחוזים, ואילו השנייה עוסקת בהגדלת הגירעון במהלך יזום ומושכל להרחבת מסגרת התקציב או לכיסוי ההפסד הצפוי מהפחתה יזומה של המסים לעידוד הצריכה.
צדיק הכלכלן נמנע מפרשנות פוליטית, ולכן הוא לא מציין במסמך כי המהלך השני שהוא מציע תואם את עמדותיו של יו"ר ועדת הכספים עד לאחרונה, הפרופ' אבישי ברוורמן, עוד מלפני פרוץ המשבר. ואילו המהלך הראשון תואם את רוח הדברים של האוצר, שהתנגד לפריצת מסגרת התקציב לפי הקו הזה. כיום מוכנים באגף התקציבים לחיות עם הגירעון המוגדל לפי המהלך הראשון המוצע.
החרפה נוספת ברמת האבטלה
המסמך מתייחס גם להשפעת המשבר על הגידול המואץ באבטלה ובירידת הביקוש לעובדים, שיביאו לירידה בשכר הממוצע ובצריכה הפרטית. צדיק מציין כי המפנה במצב האבטלה חל ברבעון האחרון של 2008 עקב ירידה במספר מקומות העבודה החדשים. מספר המובטלים גדל לפתע ב-10,700, אחרי גידול של 600 בלבד ברבעון השלישי.
מהשיעור הכפול של האבטלה שנרשם בינואר השנה לעומת הרבעון הקודם, עקב פיטורי 20 אלף עובדים, מסיק צדיק במסמך כי עד יוני-יולי צפויה החרפה נוספת ברמת האבטלה. הענפים הפגועים ביותר הם התעשייה והבנייה האזרחית. האזור הפגוע ביותר בארץ הוא מרחב הצפון שבו שיעור האבטלה הגבוה ביותר של 7.7% לעומת 4.8% באזור תל-אביב.
