שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהפכה סולארית יש; עכשיו צריך עוד קצת מדינה
    ארגוני הסביבה נקלעו למלכודת: מחד הם תומכים נלהבים באנרגיות מתחדשות וטוענים שישראל חייבת לנצל את שפע השמש שלה. מצד שני הם חוששים שהתחנות הסולאריות יוקמו על שטחים פתוחים נדירים, יפגעו בנוף ובבעלי החיים. משרד התשתיות: איפה הם רוצים שנייצר חשמל - על הירח?

    ארגוני הסביבה מרבים לבקר את ההתמכרות שלנו לדלק ופחם, ותוקפים את הממשלה על העיכוב בהקמת תחנות כוח סולאריות. איך ייתכן שישראל המשופעת בשמש אינה ממהרת לנצל את האנרגיה הנקיה הזו - הם אומרים. אבל כאשר התוכניות להקמת תחנות כאלה הולכות וקורמות עור וגידים עולה בעיה אחרת: בשביל לרתום את כוח השמש צריך שטח; הרבה מאוד דונמים של שטחים פתוחים במחיר סביבתי לא קטן. האם יש לנו מספיק מקום בשביל כל זה?

     

    העדר הדיון בשאלת השטחים להקמת התחנות הסולאריות מעורר דאגה בקרב גורמים ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע. הם חוששים שהמהפכה הסולארית שהוביל שר התשתיות היוצא, בנימין (פואד) בן אליעזר, תתקדם על גבם של שטחים פתוחים ערכיים, על חשבון נוף ובתי גידול יחודיים.


    תחנת כוח תרמו-סולארית בשיטת מגדל שמש באוסטרליה (צילום: AFP)  

     

    על פי תוכנית משרד התשתיות שאושרה בממשלה, יהפוך אזור הנגב והערבה לאזור עדיפות לאומית בתחום האנרגיה המתחדשת. באזור זה יקומו עשר תחנות כוח סולאריות, אחת בכל שנה, מ-2010 עד 2020. בסוף התהליך הן צפויות להפיק מאות מגה-וואט חשמל ויותר.  

     

    דו"ח שהוכן לאחרונה על-ידי מומחים חיצוניים והוגש למכון דש"א (דמותה של ארץ) של החברה להגנת הטבע, מצא כי עבור כל 100 מגה-וואט של חשמל שמקורו באנרגיה תרמו-סולארית, תידרש המדינה להקצות כ-1,800 דונם.

     

    עוד על אנרגיה סולארית:

     

    גורם ברשות הטבע והגנים סבור שמדובר בהערכת-חסר, ושבפועל השטח שיידרש יהיה כפול בגודלו משום שצריך להקצות מקום למתקני אגירת אנרגיה - מתקנים נוספים בצמוד לתחנה שמטרתם לאגור את האנרגיה לשעות שבהן השמש אינה זורחת. "בחשבון כולל מדובר למעשה בשטח כפול: דהיינו ב-3,600 דונם לכל 100 מגה-וואט", הוא מציין.

     

    ניר פפאי, ראש אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע טוען כי המהלכים בשטח מוכיחים שהמספרים גבוהים אף יותר: "בהתבסס על נתונים מהמכרז באשלים, המקודם בימים אלה - צריכת השטח גבוהה בהרבה ממה שסברו ונאמדת בכ-4,500 דונם ל-100 מגה-וואט", הוא אומר.


    תחנת "מגדל שמש" בספרד (צילום: AFP)

     

    ואכן, היום (ג') אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוספת שטחים להקמת התחנות באשלים. באתר צפויות לקום ארבע תחנות סולאריות על שטח כולל של 10,000 דונם שיפיקו 250 מגה-וואט. עבור שתי התחנות בטכנולוגיה התרמו-סולארית יוקצו 9,000 דונם (4,500 כל אחד, כפי שהעריך פפאי).

     

    "אנרגיה מתחדשת - לא בכל מחיר"

    "ברור לנו שאנרגיות חלופיות הן חשובות לסביבה, אבל לא בכל מחיר", אומרים ברשות הטבע והגנים ומציינים כי כבר כיום מרבית השטחים המישוריים העשויים להתאים לתחנות הכוח הללו מוכרזים כשטחי חקלאות, שמורות טבע, או שטחים צבאיים.


    חניון בצרפת שעל גגו הותקנו תאים פוטו-וולטאים (צילום: AFP)

     

    גם בחברה להגנת הטבע תומכים בקידום אנרגיות מתחדשות, אך "יש לעשות זאת תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים לישראל, ובזהירות", כדברי פפאי.

     

    בעבר כבר מצאה עצמה רשות הטבע והגנים בעמדה בה נאלצה להתנגד להקמת תחנת כוח סולארית באזור מישור ימין. הם טענו כי יש להגדיר את האזור כשמורת טבע. מומחי אקולוגיה ברשות ציינו אז כי אזור זה משופע בצמחים ובעלי חיים שחלקם ייחודיים לאזור הנגב, כמו יעלים, צבאים, זאבים וצבועים. באזור זה, אגב, עובר גם קטע מדרך הבשמים שהיא דרך מסחר עתיקה, והוועדה הישראלית למורשת עולמית פעלה לא מעט למען שימורה.

     

    אפשר גם לייצר לבד:

     

    גם מומחי אנרגיה נדרשו לשאלת זמינות השטחים עבור תחנות כוח סולאריות. כך אחד ממחברי הדו"ח, ד"ר עמית מור, שכתב כי מדינת ישראל להתרכז בעיקר בקידום אנרגיה סולארית בטכנולוגייה פוטו-וולטאית - המאפשרת הצבת פאנלים על גגות מבנים. "במידה ומדינת ישראל תרצה להגיע לאחוזים משמעותיים של ייצור חשמל מאנרגיות חליפיות, יהיה עליה לפעול לצמצום פגיעה אפשרית בהיקפם וערכם של השטחים הפתוחים", מסכמים המומחים.


    תאים פוטו-וולטאיים על גג משופע בוותיקן ברומא (צילום: AP)

     

    אפילו שר התשתיות עצמו נדרש לנושא. לפני כשנה פנה בן אליעזר אל מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, וביקש שיפעל על מנת להקצות תאי שטח נוספים אותם תוכל המדינה לכלול במכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות. "אזור הנגב והערבה משתרע על שטח כולל של כ-15 אלף קמ"ר מהם ניתן לנצל כ-20 קמ"ר בלבד על מנת לספק חלק ניכר מדרישות האנרגיה של מדינת ישראל לעשורים הקרובים", כתב אז פואד. 

     

    אז איך יצליחו במשרד התשתיות לממש את החלום הסולארי שלהם כשכל המומחים - וגם השר - טוענים שאין מספיק שטח? "אי אפשר לתקוף את משרד התשתיות חדשות לבקרים על כך שאין אנו מקדמים ייצור של אנרגיה סולארית בישראל, ובו בזמן לתקוף על כך שאנרגיה סולארית תפגע בצורה קשה בטבע", אמרו במשרד, והעירו שלשיטתם של "האנשים הסביבתיים", את החשמל עבור מדינת ישראל צריך לייצר על הירח או בחו"ל - רק לא על שטחי המדינה.

     

    "כל תחנת כוח סולארית שתוקם תעבור את האישורים הנדרשים לכך בוועדות התכנון והבניה, בהם שותפים נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי הציבור. כל מיקום שנבחר נבחן בדקדוק על כלל ההיבטים, כולל אלו הסביבתיים. גם איתור השטחים המיועדים לתחנות הסולאריות באשלים נעשה בתאם מלא עם גורמי הסביבה... והבחירה באתר אשלים נעשתה בזמנו בהתאם להצעת ארגוני הסביבה משום שהאזור מופר ואינו רגיש סביבתית...".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תחנת כוח סולארית
    צילום: שי טחנאי, החברה להגנת הטבע
    מומחים. להעדיף קולטים על גגות
    מומלצים