שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עולה על הקו

    למה אנחנו נוסעים באוטובוס תיירים רק כשאנחנו בחו"ל? אלישבע זלצר החליטה להרגיש כמו תיירת בביתה - ועלתה על "האוטובוס האדום" שמסייר ברחבי תל אביב. היא גילתה שכשלא נוהגים, אפשר באמת לפתוח את העיניים והאוזניים

    לעתים קרובות אני רואה את האוטובוס האדום חולף במרכז העיר. "האוטובוס האדום" הוא הגרסה התל אביבית לאוטובוסי התיירים שקיימים בערים מרכזיות בעולם. האוטובוס נטול הגג מציע מסלול קבוע בעיר, מצפון ועד דרום, בליווי הסברים מוקלטים על האתרים שאותם פוגשים בדרך.

     

    כשאני פוגשת עיר זרה בפעם הראשונה, אני אוהבת לנסוע באוטובוס, לעלות על איזה קו (לאו דווקא על אוטובוס לתיירים). כך אני נחה מהטיסה וקולטת את אווירת העיר. אז אם בחו"ל - למה לא כשאני בבית? בבוקר בהיר אחד החלטתי לעלות על האוטובוס האדום ולהרגיש לשעה וחצי כמו תיירת.


    תיירים לרגע

     

    מרידינג לדולפינריום

    הגעתי לחניון רידינג, נקודת היציאה של האוטובוס האדום והתחנה הראשונה במסלול. שלומי דורי, הנהג, מספר לי שלנסיעה הזאת מגיעים בעיקר תיירים. חלקם מגיעים במונית ישר משדה התעופה, גוררים את המזוודות. אבל לא רק תיירים, גם ישראלים מלידה סקרנים לנסוע בקו הזה. הרבה תל אביביים, מסביר שלומי, לא מכירים מקומות שהם עוברים לידם ביומיום, וזו סיבה טובה להצטרף לסיור כזה.

     

    "אם זמנך בעיר ממש קצר, ואת רוצה לרדת ולבקר בכמה אתרים - לטייל על הטיילת, למשל, להסתובב ביפו העתיקה או בסמטאות הכרם - את יכולה לרכוש כרטיס יומי לעלות ולרדת בכל אחת מהתחנות שלנו", אומר שלומי ומגיש לי פרוספקט ובו מסלול הנסיעה וציון התחנות שבדרך. הפעם אני לא יורדת.


    האוטובוס האדום מתכונן ליציאה (צילומים: אלישבע זלצר)


    שלומי הנהג

     

    בשעה 13:00 אנחנו יוצאים לדרך. שלומי מגיש לי אוזניות ומייד אני מתנתקת מרעשים חיצוניים ועוברת למוד אודיו-ויזואל. את ההסברים מציעים לי

    בלא פחות משמונה שפות שונות. עד מהרה אני מגלה שכשאיני נוהגת וכשחוש השמיעה שלי מנוטרל מרעשי רחוב, אני יכולה להתרכז במה שרואות עיני.

     

    כשעוברים את גשר הירקון המידע מתחיל לזרום לעין ולאוזן במהירות נסיעת האוטובוס. כמובן שאי אפשר לקלוט הכול – מימיננו נמל תל אביב, שנחנך בשנת 1936 כסמל לעצמאותה של העיר וכיום הוא מרכז קניות ובילויים שוקק. כשהאוטובוס פונה דרומה קו החוף נפרש לפנינו (אם הגעת כרגע מבלגיה האפרורית, אתה בטח נדהם מהקיץ באמצע החורף...). ברחוב הירקון רואים בית משוגע אחד ושומעים שככר אתרים נקראה על שם ראש העיר נמיר והטיילת - על שם ראש העיר להט.

     

    שומעים גם שספינת מעפילים עגנה פעם מול "יטבתה בעיר", ומול חוף ירושלים שכן בית האופרה הישן ממנו יצאה זמרת האופרה הישראלית בתחילת ימיה. מימין הדולפינריום (גם על הפיגוע מספרים לנו) ומוזיאון המתעד את תולדות האצ"ל. משמאל מסגד חסן בק, ותחנת הרכבת הטורקית הראשונה במזרח התיכון, מוכנה להתחיל לתפקד כמרכז בילויים חדש. נחמד לגלות עובדות חדשות על מקומות מוכרים.

     

    השעה 13:10. הגענו ליפו.


    בית הסראיה ביפו

     

    מנפוליאון ועד בן גוריון

    המוח מנסה לחבר את הסיפורים שמתארים את מראות העבר עם מה שקורה בשטח, מול העיניים. ככר השעון והבניינים סביבה היו מרכז השלטון הטורקי בארץ בתחילת המאה הקודמת. בימים אלה הם משנים את פניהם, והשעון כבר שופץ. בניין הסראיה המרשים יפעל כמרכז תרבות טורקיה בישראל. בחדרי בניין המשטרה מולו, שיהפוך לבית מלון, ילונו אורחים במקום עצירים.

     

    בקו בו עברה חומת יפו, עיר בת 4,000 שנים, אנו פונים לסמטאות יפו העתיקה, רואים את כנסיית ג'ורג' הקדוש ושומעים שמכאן ניהל נפוליאון את קרב כיבוש העיר. בעברנו מתחת ל"גשר המשאלות" אנו מבקשים שמשהו טוב יקרה פה, ומהר. קריאת "וואו איזה יופי!", נפלטת מפי אוטומטית כשהאוטובוס יורד ברחוב מפרץ שלמה (לפני הפנייה לכיכר השעון), כשהמבט קולט לרגע קט את קו החוף.

     

    מצפינים. כאן נשמר אופי השכונות, מספרים לנו בעת שהאוטובוס חולף על פני נווה צדק, שוק הכרמל וכרם התימנים שהיה פעם כרם ענבים, על כן כדאי לחזור ולבקר פה, ממליצים לנו.


    האנדרטה לזכר רבין

     

    השעה 13:27. אנחנו בולעים את השדרות בעיניים, מורידים את הכובע בפני מתכנני העיר. בן ציון, רוטשילד ובן גוריון היו ודאי מחייכים לראות מה הולך בשדרות על שמם. בשדרות בן גוריון אני מתאפקת לא לרדת לשתות מיץ בקיוסק. מעמדת "התיירת הצופה" אני משתאה (כמו תמיד) מיופיין של שדרות העיר וממגוון סגנונות בנייה המתחברים כמו חלקי פסיפס.

     

    כשהאוטובוס נכנס לדיזנגוף, אנו שומעים על ראש העיר הראשון שזרע את זרעי הכרך התוסס. על גבי בניין מספר 99 מתנוסס שלט המכריז על מושבו של מרכז הבאוהאוס. הרי יופייה של תל אביב כבר קיבל גושפנקה כשהוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כעיר לשימור ואתר מורשת עולמית. כשעוברים על פני האנדרטה לזכרו של רבין ופסלו דמוי מגן דוד של תומרקין לזכר קורבנות השואה בככר, קולטים כמה עומס היסטורי מרוכז פה.

     

    לכל טיול יש סוף

    השעה 13:46. אזרחים מנופפים לנו לשלום, זו דרכם הצנועה להסביר פניהם לתייר. אנחנו מחייכים ומנופפים חזרה, מסתירים את סודנו הקטן - גם אנחנו תל אביבים כמוכם, אל תשוויצו...

     

    כשאנו נוסעים ברחוב קפלן ויוצאים ממרכז העיר, מתבוננים בבתים המשוחזרים של מושבת הטמפלרים שרונה, מתגלה רמת גן, נישאת על גבעה. לפנינו מגדלי עזריאלי, קרובים-קרובים ועצומי הוד, והם הפסל הסביבתי הכי מרשים בעיר. בכיכר המדינה, שרחובה הראשי נקרא ה' באייר, והרחוב הניצב לו הוא תש"ח, רואים לאן הגענו. במקום בו הרחובות מציינים את תאריכי הקמת המדינה, התמקמו באופן אירוני בתי האופנה הכי יוקרתיים.


    תצפית על גוש דן

     

    נקודת תצפית מלהיבה ומבט מזרחה מתגלים מרחוב ג'ורג' ס. ווייז מעל תחנת הרכבת האוניברסיטה - ביום יפה רואים את נתיבי איילון (לא הנחל) וחלק מגוש דן נפרש על רקע הרי השומרון. מתחתינו פארק הירקון והמבט נודד אל דרום תל אביב ומגדליה. בשדרות רוקח אנו חולפים על פני מרכז רבין, מבנה הפורש כנפי יונה לשלום, ותוך דקות מגיעים חזרה למסוף רידינג. הטיול נגמר.

     

    במשך שעה וחצי "חתכנו" את העיר על פני ציריה הראשיים - בהחלט לא דבר שנוהגים לעשות ביומיום. בין אם אנחנו גרים בתל אביב ובין אם הגענו אליה לביקור, הרי שנדיר שנספיק כמעט בבת אחת לבקר בצפון תל אביב וביפו העתיקה, בנמל תל אביב ובדולפינריום, בחוף הים ובמגדלי עזריאלי. המעבר בין שכונותיה של העיר בפרק זמן כה קצר ממחיש את השוני בין אזוריה - כמו גם את השפע והגיוון. כך, תוך כדי נסיעה, "מתחברים" חלקי העיר ואנו קולטים בו זמנית את גודלה הרב של תל אביב, לצד העובדה שהמרחקים בין חלקיה - קצרים.

     

    • אלישבע זלצר היא עיתונאית רחוב. תגובות, הצעות ורעיונות יתקבלו בשמחה במייל

     

     

    • מידע על קו 100, מועדי יציאה ומחירי כרטיסים אפשר לקבל באתר או במודיעין "דן" בטלפון 03-6394444. אפשר גם לשכור את האוטובוס באופן פרטי ולמלא אותו בחברים שהגיעו מחוץ לעיר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ממגדל השעון ביפו
    צילום: אלישבע זלצר
    דרך מגדלי משרדים במרכז
    צילום: אלישבע זלצר
    ועד למגדלי עזריאלי
    צילום: אלישבע זלצר
    מומלצים