שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יעקב גלעד חוזר לדיסטורשן
    הכותב והמפיק יעקב גלעד מספר על אהבתו לרוק גיטרות ומביע דעה על שלל שירי רוק ומטאל: למה קשה לו לשמוע את הזמרות של "דרקוניאן" ו"אוונאסנס", מה מזכירה לו "יוסלס איי.די" ולמה הוא אוהב את אקסל רוז? כל התשובות בפנים
    בשנת 88' יצא בישראל אלבום הרבה יותר עמוק, קודר וכואב מכל אלבומי המטאל ששמעתי בחיי. אלבום שהוא רמה אחת מעל כל מה שהוקלט בעברית אי פעם, אלבום ששמעתי לראשונה בגיל 12 ואשמע עד יום מותי. יעקב גלעד כתב את "אפר ואבק" עם יהודה פוליקר, אלבום שצעקתו רלוונטית וחדה גם היום. שנים וכלום עוד לא נמחק.

     

    מעבר ליצירת המופת הזו, עבד גלעד עם שתיים מהלהקות הגדולות ביותר בארץ, "בנזין" ו"משינה" ואת שתיהן הביא להצלחת ענק. הוא כתב אינספור שירים מעולים עם יהודה פוליקר והפיק מספר מכובד של אלבומי רוק מצליחים לאמנים שונים. הטקסטים של גלעד נגעו תמיד במקומות הכי אינטימיים, הכי עמוקים. בניגוד לים הבינוניות שמקיף אותנו מכל עבר, הטקסטים שלו היו, ועודם, קול מארץ הרוח, קול שחודר פנימה.


    אקסל רוז. אני מאמין לו, האיש שותת דם

     

    "מגיל צעיר אהבתי מוזיקה עם גיטרות", מספר גלעד, "את 'לד זפלין', 'דיפ פרפל', 'קרים' וג'ימי הנדריקס. את גל הרוק הכבד הבריטי בסגנון 'סקסון' או 'ג'ודאס פריסט' לא אהבתי. זה נשמע לי מסחרי ולא דיבר אלי.

    אהבתי את 'קיס', 'AC/DC' וגם את 'מוטורהד' ו'מוטלי קרו', שהיו יותר להקות של כיף.

     

    "אבל הלכתי לכיוונים מוזיקלים אחרים עם הזמן ואת החזרה לדיסטורשן עשתה לי המהפכה של 'נירוונה', 'סאונדגרדן', 'אליס אין צ'יינס' וגם 'גאנז אנד רוזס', שזו להקה שאני מאוד אוהב. קניתי את התקליט הראשון שלהם כשהוא יצא. אני מאמין לאקסל, האיש שותת דם והוא סולן מצוין. אני אוהב גם את 'מטאליקה', אם כי התאכזבתי מהאלבומים האחרונים שלהם, וגם להקות כמו 'פנטרה', 'מיניסטרי', 'דאנציג' וגם 'יאנג גודס', שזה רוק תעשייתי עם אנרגיה כבדה. כל מה שיש בו אנרגיה בריאה ואמירה ייחודית יכול לרתק אותי. דברים שבנויים על קלישאות לא מדברים אלי".

     

    Machine Head - Imperium

    "זה נשמע מצוין. לא מחדש כלום, אבל עשוי טוב מאוד. אהבתי את הזמר, גם את הגיטרות. חלק מהגיטרות מזכירות לי את הסאונד של בוסטון, שזה יפה. אחלה נגנים, שומעים מיד שהם אמריקאים. הסאונד מצוין, נשמע אמין, לא טיפשי או זול. זה אינטליגנטי ומוזיקלי מאוד, אבל מצד שני אני מכיר את הכיוון וזה לא חידש לי".


    "מאשין הד". לא מחדשים (צילום: אור אלתרמן)

     

    Sabaton - Primo Victoria

    "קודם כל, ברור שזו להקה אירופאית ולא אמריקנית. לא נעים לי להגיד את זה על להקה עם כוונות טובות ואג`נדה חיובית, אבל מה ששמעתי נשמע זול, מעין מחזמר מטאל. קלישאתי, מנגינה צפויה ופלקטית, בנאלי ופשטני והגרוב צפוי, זה נשמע ישן בכתיבה, עשוי בטעם רע, כל מה שלא יכולתי לומר, למשל, על 'מאשין הד'".

     

    Anathema - Shroud Of False + Fragile Dreams

    "יש כאן כמה הבזקים יפים. הקטע עם הכינור בתחילת השיר מעניין, גם השינוי ממנו לתוך השיר. אבל השיר עצמו גרוע ביותר. הבניה המלודית לא ברורה, הכתיבה מאולצת, הזמר אנמי ומשעמם. לא מרגש, לא ביצים, לא אנרגיה, סתמי לגמרי. הפתיחה נחמדה, מזכירה את 'פינק פלויד' של רוג`ר ווטרס, אבל הפיתוח עשוי רע. הם חופרים שוב ושוב ריף בינוני אינספור פעמים, זה מעיק. הם מתלהבים מכל אפקט טפשי שמצאו באולפן, הם נגנבים על שטויות. זה נשמע בוסרי ולא משכנע, נחות ביותר עם גרוב משעמם".

     

    Emperor - With Strength I Burn

    "מעולה!  השיר לא נשאר במקום ומגיע לכמה מקומות מעניינים במהלכו. הם מנגנים מצוין, אנרגיה נהדרת. הייתי שמח לקרוא את הטקסטים שלהם. הערה אחת שיש לי בקטנה, זה שלמתופף שלהם יש נטייה לעשות את אותו מעבר בכל פעם, הוא מנגן נהדר ויש לו רעיונות יפים אבל כשהוא מגיע לתופי הטמטם, הוא עושה אותו דבר כל פעם. מעבר לזה נשמע מצוין, אחלה שיר".

     

    Salem - Kaddish

    "יפה מאוד, נשמע כמו קינה. שיר נהדר, גיטריסט מופלא, אני אוהב את הסאונד שלו ואוהב את מה שהוא מנגן, את ההשפעות המזרחיות. לא שמעתי שום דבר בנאלי בשיר הזה, למרות שהוא ארוך, הוא לא משעמם, לא פשטני ועם אמירה. מאוד אהבתי את הפתיחה ואת הסיום, מאוד אהבתי את השירה, הייתי שמח לשמוע הקלטה חדשה שלו בסאונד של ימינו ואולי גם עם עריכה דיגטלית חדשה". 


    סיילם. שום דבר בנאלי (צילום: שרמן)

     

    Slayer - Seasons In The Abyss

    "הייתי נותן לזה 10, אבל משהו קטן כן הפריע לי, אז זה יקבל 9. הנגינה נפלאה, הסאונד נהדר והתפקידים נהדרים, אבל הדבר היחיד שפחות טוב בשיר זה הפזמון. ציפיתי שייקחו את זה למקום אחר. אבל זה אחלה, שיר שיצא ב-90' ואני משווה את זה לכל מה שקרה באותה התקופה. הם להקה טובה שאני מכיר ואוהב.

     

    "אתה מכיר את השערורייה שהתעוררה סביבם ב-86' עם השיר 'Angel Of Death'? שהאשימו אותם שהם נאצים? המדיה כמו תמיד תחפש סנסציה. יש להם מפיק יהודי, ריק רובין, ומתופף עם שם כמו לומבארדו. להקות שתומכות בנאציזם לא יסתירו את זה, הם יתגאו בזה, כי זה חלק מהאג'נדה שלהם. לא נראה לי שזה המקרה פה, להיפך".

     

    Behemoth - At The Left Hand Of God

    "משעמם. חוץ משני מעברי תופים לא מצאתי משהו מעניין, זה מרדים. חיפשתי משהו ייחודי, אבל זה סתמי. הם עושים את העבודה ומכירים את הז`אנר, אבל הכל צפוי ויבש נורא. אני לא מכיר שירים אחרים שלהם, אבל בשיר הזה לא מצאתי שום דבר מרתק".  

     

    Sixx A.M - X-Mas In Hell + Accidents Can Happen

    "את 'מוטלי קרו' אני אוהב, יש להם אנרגיה חזקה מאוד. אבל למרות שזה ההרכב של בסיסט הלהקה, ניקי סיקס, זה נורא לא 'מוטלי קרו'. אין לו את האנרגיה ולא את הכיף שיש בלהקה. זה נשמע נורא דרמטי, רגשני, פופי לפרקים, סוג של רוק מסחרי ומאוד אמריקאי, קיטשי שלא לצורך. לא מדבר אלי, זה גם בכלל לא מטאל, אני יכול לשמוע בקלות את בון ג`ובי עושים שיר כזה. מה שכן יש לו זה קול מצוין, אבל הוא לא עושה בו את השימוש הנכון".

     

    Draconian - Death Comes Near Me

    "קשה לי מאוד עם השירה הזו במטאל. זה תמיד נשמע לי כמו זמרות שבדרך כלל שרות שירי נורדים אבל צירפו אותן ללהקות מטאל. גם את 'אוונאסנס' אני לא אוהב. מהם ועד "דרקונאין" אני לא יכול לשמוע את תדר השירה של הזמרות האלו, זה כמו לגרד גיר על לוח. ברגע שאני שומע כזה קול אני לא יכול ליהנות מהלהקה. הסאונד נשמע לי טוב, הם מנגנים טוב, אבל הזמרות האלו הורסות לי את ההנאה. אין לי דבר נגד זמרות, אבל בכיוון הזה זה לא לטעמי".


    "דרקוניאן". כמו לגרד גיר על לוח

     

    Testament - D.N.R

    "זה מקבל 10. זה מעולה, מרתק, מלא עניין, לא משעמם לרגע, סאונד מצוין ונגינה מרהיבה. יש פה דברים ברורים, חזקים ושנותנים לך מהם טעימה ולא טוחנים אותם עד דק. זה חכם. מאוד אהבתי. גדול".

     

    Useless I.D - Blood Pressure

    "מקסים. נשמע קצת כמו 'פוליס' מהתקופה הראשונה. שיר כייפי, הפקה ונגינה מצוינת מלא חדוות חיים. נשמע עדכני ובסטנדרט בינלאומי. בהרמוניות הקוליות יש קצת השפעות מלהקות החוף המערבי בארצות הברית. הלהקה נשמעת פגז, אני שמח שהם מצליחים בעולם".


    "יוסלס איי.די". נשמעת פגז (צילום: פיני סילוק)

     

    Carcass - Heartwork

    "הם מנגנים טוב. זה עשוי טוב, אבל לא נפלתי. אין בזה שום דבר שמביא עניין, מעבר לכל מה שמקובל בסגנון. אין פה משהו שלא שמעתי בעבר. אין ניצוץ או חן או משהו כייפי שישאב אותי כמו ש'טסמנט' עשו. נחמד, אבל לא מדהים".

     

    Rhapsody - Dawn Of Victory

    "הם יודעים לנגן ולשיר, אבל זה יורוטראש מהסוג הכי אירוויזיוני, הכי חנפני והכי נחות. זה היה בקלות יכול להיות קטע מתוך מחזמר ואני לא אוהב מחזות זמר, סוג של אופרה גרועה. אתה יכול להוציא אותם מאיטליה אבל אתה לא יכול להוציא את האיטלקיות מהם. זה רחוק מכל מה שאני יכול להתחבר אליו, אפילו לא מהמקום של הקאלט והשעשוע".  

     

    The Haunted - The Flood

    "זה נשמע ועשוי טוב. הזמר מאוד מעניין, אבל לא חידש לי הרבה. שמעתי הרבה כמותו ואני לא אקום מהכסא כדי לחפש מי זה. זה בסדר גמור, אבל לא יותר".

     

    Mayhem - Freezing Moon

    "למרות תדמית הלהקה, זה לא מפחיד אותי. הסאונד בסדר גמור, הזמר נהדר עם קול יוצא דופן. אני אוהב את הריפים והרעיונות של הגיטריסט ובכלל את תפקידי הגיטרות. גם את הבחירה בסאונד גיטרה הזה אני מאוד אוהב. זה מלא אווירה, מכושף, אבל באופן חיובי. בכיף אשמע את זה עוד פעם, זה לא גיהנום, למרות שאולי מישהו יכול לחשוב ככה. אהבתי".  

     

    Motley Crue - Danger

    "אני מכיר את זה. גם בסאונד של פעם שומעים את האנרגיה החזקה שלהם. המתופף טומי לי נהדר ואני חושב שלסולן יש קול מאוד מיוחד. שומעים פה את הזוהמה והלכלוך של מערב הוליווד ללא ספק. הבית חזק מאוד וגם השירה, אבל את הפזמון אני לא אוהב כל כך. זה שיר נחמד, אבל יש להם שירים הרבה יותר חזקים, עם אנרגיה הרבה יותר בוטה".

     

    לעוד טורים:

     

    • הכתבה לקוחה מתוך מגזין המוזיקה "Rockpoint"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גלעד. גדל על גיטרות
    צילום: דנה קופל
    "אליס אין צ'יינס". החזירו את הרוק
    צילום: מתוך הדי.וי.די Alice In Chains Unplugged
    מוטלי קרו. אנרגיה חזקה
    צילום: Gettyimages Imagebank
    סאבטון. זול וקלישאתי
    7 לילות
    מומלצים