הוא לא יודע אם מה שהוא מרגיש זאת אהבה

שאלה:

אני כותבת אלייך בעקבות הכתבה שלך על "הרשימה הנכונה". חבר שלי ואני ביחד כבר שנה, וגם לפני זה היינו יחד כמה חודשים. באמצע הוא היה בחו"ל, תקופה בה שמרנו על קשר בלתי מחייב, אבל לעיתים תכופות מאוד הדגשנו את רצוננו להיות ביחד עם חזרתו.

שנינו מאוד חוששים ממחוייבות, ומאוד קשה לנו להתבטא באופנים של מחוייבות, שמלחיצים אותנו. יוצא שאנחנו מדברים לעיתים על מחשבות לעתיד למגורים יחד, לטיולים יחד, אבל לרוב זה באופן מאוד מעורפל. לרוב זה בא ממנו, במעין אמירות של "מובן מאליו שזה יקרה", אבל הוא נחוש לא לדבר על שום נושא ברצינות, משום שהוא לא אוהב להתחייב לדברים שהוא לא יכול להבטיח שגם יקיים, אפילו בדברים הכי בנאליים כמו לקבוע כמה ימים מראש תוכנית לסוף שבוע.

אנחנו מסתדרים מאוד טוב, ונראה שיש לנו קשר רגשי הדדי. אבל, וזה האבל הגדול, מעולם לא דיברנו על אהבה. לפני חצי שנה היתה לנו מריבה גדולה כשאמרתי לו שאני מחפשת אהבה בפעם הראשונה בחיי ואני רוצה לדעת אם יש לנו סיכוי ללכת לכיוון הזה. הוא מיד הסתגר, לא ידע להגדיר מה הוא מרגיש ולא הסכים להגדיר את זה. כך קרה גם היום.

מצידו הוא אומר שהוא לא רואה את עצמו בלעדיי, אבל שהוא לא יודע מה טומן העתיד ולא יודע אם ירצה להתחתן איתי. הוא לא יודע אם הוא יידע אם זאת אהבה.

מה עושים? האם מפסיקים לפני שזה יהיה כואב עוד יותר ואוהב אותו בצורה שלעולם לא אדע אם הוא יוכל להחזיר לי? האם מניחים שמה שיש זו אהבה, למרות שבעיניו אין לו הגדרה?

אנחנו בהחלט בקשר הכי רציני, מחייב ומשמעותי שהיה אי פעם לשנינו בחיים. הוא מודה שבעברו אמר פעם למישהי שהוא אוהב אותה, אבל הוא לא ידע מה זה אומר, ועכשיו הוא מבין שלא התכוון לזה והוא מרגיש כלפיי הרבה יותר. אבל לשאלה ישירה של "אתה אוהב אות?" הוא אמר בבירור שהוא לא יודע והוא לא רוצה לחשוב במונחים האלה.

חשבתי פעם, במריבה הקודמת שהיתה לנו בנושא לפני חצי שנה, שזה נובע מפחד עמוק מאוד שיש לשנינו. אולי זה בגלל הקשר בין הוריו - מאז שהוא זוכר את עצמו, הוא לא זוכר את הוריו "אוהבים" או מביעים אהבה.

האם בן זוגי הוא "נכה רגשית" איתי, או שזה יהיה ככה עם כל אחד והסתפקות ברגשותיו אליי אינה פשרה אלא הסתגלות לאופיו? 

תשובה:

הואיל ותגובות רבות לכתבה על "רשימת התכונות" חיפשו את האהבה, אענה גם למגיבים באמצעות שאלתך.

תשאלי אותו "מה אתה רוצה שיקרה בינינו?"

השאלה שאני מציעה לך לשאול אותו, איננה "מה אתה מרגיש", כי הוא כבר אמר שלא יודע להגדיר את רגשותיו, תשאלי אותו "מה אתה רוצה שיקרה בינינו?" או "איך אתה רואה את העתיד שלנו?" אם הוא רוצה לחיות איתך, להקים משפחה, לקיים משק בית משותף ולחיות בנאמנות וקירבה, זה מספיק מעיד על רגשותיו. אבל כדאי שתהיה לו הערכה מתי זה יקרה. בפסיכולוגיה יש ביטוי שנקרא "כוונה התנהגותית": כשאדם מוכן לפעול ולהתנהג באופן מסויים, זה מעיד על רגשותיו ולא חייבים לבטא את הרגשות במילים. כשמישהו מוכן להלוות לנו סכום גדול בלי ריבית, אפשר להבין מזה שהוא מרגיש אלינו חברות, אמון, ואכפתיות. אם לבן זוגך אין יכולת להצהיר על איזשהי כוונה התנהגותית – למגורים משותפים, לנאמנות, להתחייבות – נראה שהוא באמת עוד לא מוכן לקשר רציני. אם את כבר בגיל 30 ומעלה, ומודאגת מהשעון הביולוגי שלך, לגיטימי לעשות איתו שיחות יותר יסודיות כדי לקבל תשובות שיניחו את דעתך, או לפנות לייעוץ ולהיעזר באיש מקצוע כדי להבין היכן אתם עומדים.

כתבה באתר אינטרנט מן הסתם לעולם לא תהיה ממצה, תמיד יש מה להוסיף ולתקן. לכן אני אוהבת לקרוא את הטוקבקים, שמהווים השלמה יפה לדברים שאני כותבת ומעשירים את זוויות הראייה של הנושאים המורכבים שאנחנו כותבים עליהם כאן. אפילו הטוקבקים האכזריים מלמדים משהו על עוצמת הרגשות של הקוראים והמעורבות שלהם בנושא.

להבחין בין התאהבות לאהבה

כדאי בהזדמנות זו להבחין בין התאהבות לאהבה: ההתאהבות של תקופת הקשר הראשונה היא נדבך חשוב ומרגש, אבל עם הזמן הרגשות הופכים יותר מורכבים ועדינים. התאהבות לרוב כוללת מרכיבים אחרים – הרבה הערצה והתלהבות, תפישה אידיאלית של האחר כמושלם, תשוקה עזה וחרדת נטישה. כן, האלמנט הכימי שאחראי לסיחרור העצום של ההתאהבות קשור בחרדה ובאי הוודאות, שמגייס תעצומות רגש כדי לכבוש את האהוב/ה. ככל שהקשר הופך בטוח ויציב, כך פוחתת החרדה - ואיתה פוחתת ההתאהבות. בקשר ממושך ויציב, האהבה משתנה ומורכבת מגוונים שונים של רגש, התנהגות, תפישה. בעצם, כשניסיתי לנסח את הרשימה שכדאי לחשוב עליה, ניסיתי למעשה לפרק את מושג האהבה הזוגית ולחשוב איך להכין את הקרקע שתפרה אותה.

סקס חייתי זה יופי, אבל הוא עלול להיעלם מהר מאוד

ומה עם הסקס החייתי? שאלו הטוקבקים. סקס חייתי זה יופי, אבל הוא עלול להיעלם מהר מאוד בהיעדר תשתית טובה של ביטחון בקשר, חיבה, הערכה ושביעות רצון. הואיל ואנחנו בעלי חיים מתוחכמים, המשיכה הבסיסית, החייתית, לא מספיקה לאורך זמן אם אין את שאר המרכיבים של קשר טוב. ואם בני זוג מרבים לכעוס, להיפגע או להרגיש ניכור ותיסכול – לא בטוח שבכלל יגיעו למיטה ביחד. הם עלולים למצוא עצמם בסקס חייתי עם מישהו אחר. אבל כמובן, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ואם הגברת מטוקבק מספר 3 באמת מוכנה לקשר שמבוסס על אורגזמות בלבד, נאחל לה הנאה שלמה.

• עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.  
  

האתר של עירית