ביקורת: הונגריה מכה שנית

ההונגרים הם לא רק עם טמפרמנטי, שמח-מלנכולי. הם גם יודעים להיות עיקשים. עובדה, למרות שחלק נכבד מהניסיונות לכונן מסעדות הונגריות בתל אביב כשלו, תמיד יש אנשים שעורגים על הקוויזין של בודפשט ומנסים להנחיל ליושבים בלבנט את המאכלים המושחתים, המושתתים בין היתר על פפריקה, גבינה ושמנת. ליזמים יש גם ייעוד: להוכיח שגורמה הונגרי זה לא רק גולאש ובלינצ'ס. בדרך כלל החזון מסתיים במפח נפש.

לצד האתרים הנסגרים ונפתחים, ניצבה במהלך השנים בגן העיר כצוק איתן "יהודית‭,"‬ אותה הנהיגה יהודית שרון ביד רמה והציעה מאכלים ומאפים מימי האימפריה האוסטרו-הונגרית. מותה של שרון לאחרונה בטרם עת, וסגירת המוסד, הותירו חלל עצום בחיי המעריצים והקבועים. לתוך החלל הזה מנסה עכשיו להיכנס המסעדה החדשה "טוליפ‭,"‬ שבבעלות לאצי שגב, שעבד כמנהל ב"יהודית‭,"‬ והוא מציע נחמה לאבלים המתגעגעים.

לבדיקה האם אכן קם תחליף הולם ל"יהודית" נטלתי את הבלונדה המתהדרת בשורשים הונגריים ואשר ינקה "פלצ'ינטה" ו"נוקדלי" עוד מהעריסה. אמנם היה זה עוד יום קיץ גיהינומי לח ומעיק, אבל דבר לא יעצור אותנו מלהתעמק בגולאש משובח. התפריט של טוליפ קצת סבוך, וצריך לגמור את האוניברסיטה של בודפשט כדי להבין את ההיגיון שלו (יש בו מנות שלא ממש מוכרות לשטים על הדנובה) ואת נפתוליו. אבל דבר אחד בטוח: הוא זול ומשביע.

(צילום: שלום בר-טל)

טווח העסקיות נע בין 39 שקל ל‭79-‬ שקל. הוא כולל לחם יעיל, סלט נחמד טרי או מרק ירקות סביר, שתייה ומנה עיקרית. הבלונדה הפתיעה כשדילגה על מנות בשריות מתבקשות והעדיפה תרד מוקרם עם ביצת עין. היא התענגה על המפגש בין העיסה הירוקה לחלמון הצהבהב, והוצפה בזיכרונות ילדות. אני הייתי סקפטי, ואף חשדן, אבל כשזינבתי בצלחתה התפעלתי מהחיבור. התלהבתי גם מבלינצ'ס הבשר, שהזכיר לי את מסעדת "הבלינצ'ס ההונגרי" משלהי שנות ה‭.70-‬

מאחר שהיינו מרוצים וחשנו שלא מיצינו את התפריט, שבנו בשנית לטוליפ. גולאש הבקר עם נטיפי הבצק היה קלישאה הונגרית במיטבה, יציקה לא כבדה. לעומתו, חזה עוף בפפריקה היה בסדר אבל לא התעופף לפסגות. ההונגרייה שאיתי השתעממה מהמושט בגריל נוסח בודפשט. בעיני הוא היה איום ונורא והוריד מיד את הציון.

לפחות הקינוחים (כופתאות שזיפים, כופתאות גבינה עם שמנת, בלינצ'סים‭,(‬ המוצעים במחירים נמוכים, כמעט עמדו בסטנדרטים המחמירים של הבלונדה, שמשווה כל דבר למאכלי אמא שלה (פעם התארחנו בבית השגריר ההונגרי והיא כמעט גרמה לתקרית דיפלומטית כשהעזה להשוות את המטעמים לאלה שעליהם גדלה‭.(‬ הפעם היא רק הצהירה כי מן הראוי שהשוקולד שבבלינצ'ס יהיה מאיכות יותר גבוהה.

עוד לא בטוח שטוליפ ניצבת בשורה אחת עם מסעדות הונגריות מיתולוגיות מן העבר, אבל יש לקוות שהתפריט יעבור גיבוש ופוקוס, ייכנסו אליו מנות בהונגרית למתקדמים, כמו רקוט קרומפלי, ואז הוא יהיה מקום מפלט אירופאי מסקרן, זול, נחמד וידידותי, שאפשר לברוח אליו כשלא יכולים לשאת יותר את הקיץ הים תיכוני.

"טוליפ", יהודה הלוי 25 (פינת נחמני‭,(‬ תל אביב, טל. ‭03-5668444‬

מחיר העסקית: ‭39-79‬ שקל

מטבח: הונגרי

ואם חורגים מהדיל: קינוחים שווים

שעות העסקית: א‭-'‬ה‭12.00-18.00,'‬

חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החניה במתחם (בתשלום)

ציון: 8