קישקשטן: כל הטעויות בדרך לסיום הקמפיין
"הפעם המאמן הוא האשם היחידי בביזיון וצריך לפנות את מקומו בהקדם האפשרי. קשטן טעה לכל אורך הדרך, אנחנו שילמנו את המחיר". איזי עין דור על כשלון ידוע מראש
- לסיקור המשחק
- אבי לוזון ודרור קשטן, החזירו את המפתחות/דעה
- בניון: "אין לי על מה להתנצל. לא רצחתי"
- דרור קשטן: "לא האמנתי שנגיע למצב הזה"
כאב ראש קטן
כבר ברבע השעה הראשונה אפשר היה להבין עד כמה יניב קטן היה חסר לנבחרת הזאת במשך שנתיים מיותרות של משחקי כבוד. על היעלמותו למשך דקות רבות עוד אפשר להתווכח, אבל תארו לכם איפה היתה יכולה להיות ישראל היום, עם קטן בצד ימין ויוסי בניון בצד שמאל.
השניים פגעו בהגנה הלטבית פעם אחר פעם, והשער היה באוויר בדקות הראשונות של המשחק. נכון שאיבוד הכדור של גל אלברמן, שכמעט והוליד שער יתרון עבור האורחת פגע במומנטום, אבל המחשבה על 'מה היה קורה אם' לא מרפה בכל זאת.
היו שטענו, כי אחרי התקופה הארוכה בה לא זומן, קפטן מכבי חיפה היה צריך לסרב לקריאה המאוחרת של קשטן. המאמן הלאומי הרי זימן את קטן רק כדי להסיר מעל גבו את האחריות לכשלון, אך בעצם הבליט את הבעייתיות בהחלטותיו הקודמות בנוגע לשחקן.
חלוץ בחוץ
אולי, בעצם זימונו של קטן, קשטן גם שידר לשחקניו כי הכל כבר אבוד ואנחנו בעצם מצויים בסוג של מסיבת סיום. זה זמן החנינות. את אותה מסקנה ניתן היה להסיק ברגע שקשטן בחר שלא להגיב לפתיחת הפה מצידו של רוברטו קולאוטי, שהחליט לא לשתוק אחרי ההתעלמות המבישה מהנציג שלנו בבונדסליגה.
קולאוטי צריך היה להיות בסגל וכנראה שגם בהרכב, על חשבונו של אליניב ברדה, שלא נמצא בכושר טוב. בן סהר היה חייב לפתוח במקומו של עומר גולן, שעדיין לא ראה דקת משחק בבלגיה. אבל אלה טעויות זניחות לעומת זו שהגיע במחצית השניה של המשחק.
כשהקהל ראה את חלוץ אספניול מתכונן לעלות כמחליף, הוא הגיב בהבנה מהולה בתקווה שהשינוי בדרך. מעניין אם רק אני חשבתי לעצמי - 'האם קשטן עוד מסוגל להוציא את גולן, למרות שהוא חייב להבקיע פעמיים?'. לדאבוני, את התשובה לשאלה כבר ידעתי והמאמן הלאומי שלנו לא איכזב.
גל רודף גל
נכון, זו היתה אחת מהמחציות החלשות ביותר של גל אלברמן, אבל גם ביום כזה, הוא עדיף על תמיר כהן בזכות יכולותיו ההתקפיות הטובות יותר. החילוף שלו היה מתבקש, אם כי לטעמי היה עדיף להוציא את בירם כיאל שלא תרם מאומה. אבל מוחי הקודח שידר לי ש'קשטן עוד מסוגל להוציא את גל ולהכניס את תמיר'. שוב, לא התאכזבתי.
אבל זה לא נגמר כאן, כי אחר כך הגיע החילוף ההזוי מכולם, זה שגמר באופן סופי את הסיכוי להוציא משהו מהמשחק הזה. "ברור שכשיש מולך כוכב בסדר הגודל של יוסי בניון, זה מצריך תשומת לב מיוחדת", טען המאמן הלטבי בסיום המשחק - ובתרגום חופשי: "היה לנו יותר קל להתגונן ללא יוסי".
יוסי יצא גדול
כנראה שבניון כבר לא יכול להפוך את החברים שלצידו לטובים יותר, כי בליברפול הוא לא עושה את זה. מה שהיה טוב בתקופתו בווסטהאם, השתנה מאז המעבר לאנפילד, שם הוא מתפקד כשחקן משלים. על הניצוצות שלו קצת קשה לבנות ועכשיו כבר ברור שהוא חייב לצידו את השחקנים היצירתיים (מישהו אמר קטן?).
יכול להיות שקשטן חשב שזה פשוט לא עובד ושיוסי תוקע את המשחק, וזה לגיטימי, אבל החילוף שבר את הנבחרת מבחינה מנטלית. בלי הקפטן על המגרש נראה היה כי גם השחקנים הבינו שהכל גמור. ישראל אפילו לא התקרבה לרחבה ללא בניון, חלש ככל שיהיה. לא בטוח שמדובר ב'הפלת תיק' כזאת או אחרת, אלא פשוט בהחלטה מוטעית.
ברגע שהוא עזב את המגרש, יוסי למעשה ביטא את כל מה שכל אחד מאיתנו חשב: קשטן גמר את הסיפור עוד לפני שהמשחק התחיל. הוא עשה טעות אחת יותר מדי, אבל לא מול לטביה, אלא עוד לפני כן במפגש הכפול מול יוון. כבר שכחנו את ההרכב ההזוי וההתעקשות על בירם כיאל במשחק בו נסיון צריך לשחק תפקיד.
מלוזון ללוזון
קשטן כנראה איבד את זה. מה שהתאים להפועל ת"א של תחילת המילניום, כבר לא רלוונטי. הכדורגל אמנם התקדם, אבל זה לא רק זה. אז הוא עשה דברים יפים עם קבוצה שהגיעה כאנדרדוג וכיום ישראל היא לא כזו. אין טעם במשחק זהיר כפי שאין טעם להחזיק שני קשרים דפנסיביים במצב של פיגור, במשחק בו אתה חייב לנצח.
ישראל היתה חייבת לתת פייט עד הסוף, בקרב על העלייה מהבית הכי קל אליו הוגרלנו אי פעם בזירה האירופית. ישראל היתה חייבת מאמן עם ביצים, שלא מפחד להתקיף, ישראל היתה חייבת מאמן שמדבר עם השחקנים והעיתונאים בגובה העיניים. אבי לוזון ידע מי הוא קשטן ובצדק הציב רף גבוה, אבל היה חייב להחליפו עוד לפני תחילת הקמפיין.
כשהחרב על צווארו, קשטן התעסק במשחקי הישרדות קטנים במקום בכדורגל, ובשל כך עשה כל טעות אפשרית. הוא האשם היחידי וכדאי שיפנה את הבמה כבר עכשיו - לא רק בגלל שהעם כולו מצפה לכך, אלא גם כדי שמחליפו יוכל לעשות סטאז' קצר לפני תחילת הדרך. מי יחליף אותו? במוחי הקודח עולה השם 'גיא לוזון'.
לפנייה לכתב/ת 
