חדל קשקשת ברשת. ציטוטי לוזון במהלך הקמפיין

לו היה מתקיים מונדיאל בדיבורים, ישראל היתה מגיעה לפחות עד שלב חצי הגמר, כשהיא פייבוריטית ברורה לגביע הנכסף. הקדנציה של יו"ר ההתאחדות לכדורגל הנוכחי, אבי לוזון, תובלה בשנתיים האחרונות בדיבורים ללא סוף, לעיתים גם ללא כיסוי, עד לפיאסקו המביש מול לטביה וההיעלמות הפתאומית שלו מהמיקרופונים. אז למי שפספס אמירה כזו או אחרת, הנה סיכום ממצה של כל דברי היו"ר.

אין מונדיאל, אין יו"ר

יום ראשון, ה-25 בנובמבר 2007. פיפ"א מקיימת את הגרלת בתי המוקדמות של מונדיאל 2010 בדרום אפריקה. ישראל מקבלת את יוון, שוויץ, לטביה, לוקסמבורג ומולדובה. אבי לוזון אומר: "אם אנחנו לא עולים למונדיאל, אני מתפטר".

שוויץ? טובים רק בשוקולד

יום רביעי, ה-30 בינואר 2008. בשעה טובה ומוצלחת יוצא עשן לבן ונקבע לוח המשחקים של בית המוקדמות, בדיונים שהתקיימו בישראל. אבי לוזון שוב מפציץ: "אנחנו צריכים להתחיל את הקמפיין ברגל ימין ולנצח את שוייץ בבית. אם נצליח בכך, כל הקמפיין יהיה קל יותר, ואני מאמין שבמשחק האחרון בשוייץ הם כבר יהיו מחוץ לתמונה. בכל מקרה, כבר אמרתי בעבר ואני חוזר ואומר: הגיע הזמן שאחרי 40 שנות מדבר נעפיל למונדיאל - זו היתה המטרה והיא נשארת כזאת, כל דבר פחות מעלייה ייחשב לכישלון".

התקשורת אשמה

יום שלישי, ה-17 בנובמבר 2008. שנה פחות שבוע מההגרלה וההצהרה החד משמעית על התפטרות במקרה של כישלון. אבי לוזון מכנס מסיבת עיתונאים לסיכום פעילות ההתאחדות ועושה אחורה פנה. "אמרתי שאם לא נגיע למונדיאל 2010 אני מתחייב שאני וכל הצוות שלי נעזוב. אבל היה לזה תנאי אותו אתם, העיתונאים, לא מיישמים. אמרתי שזה בתנאי שאתם תפרגנו למאמן הלאומי ולנבחרת ותתנו להם את כל הגב שהם יצטרכו. אתם לא עומדים בזה, אז אין הסכם". כרגיל, התקשורת אשמה.

היום שאחרי ההגרלה. עד כה רשמה ישראל 9 נק' (מתוך: ידיעות אחרונות) 

הלם סקנדינבי

יום חמישי, ה-21 באוגוסט 2008. נבחרת ישראל חוזרת המומה אחרי הפסד מביך במשחק הכנה מול פינלנד, שבועיים וקצת לפני המשחק מול שוויץ ברמת גן. אבי לוזון ממשיך לסנדל את עצמו לכישלון: "אין לי ספק שלמאמן יש את המסקנות שלו ואני מבטיח לכולם שב-6 בספטמבר, באצטדיון רמת גן, הקהל יעודד וידחוף והנבחרת תנצח. במחצית הראשונה הייתי נבוך, אבל אני בטוח שדרור קשטן יסיק את המסקנות. אני זוכר שאמרתי, שכל דבר פחות מעלייה למונדיאל ייחשב כישלון, ואני עומד מאחורי הדברים שלי גם עכשיו".

התקשורת אשמה חלק ב'

שבת, ה-6 בספטמבר 2008. נבחרת ישראל מחלצת תיקו ביתי 2:2 מול שוויץ במשחק הפתיחה של הקמפיין, ומאבדת 2 נקודות יקרות מול הנבחרת שלוזון לא ספר רק שמונה חודשים קודם לכן. 20 דקות אחרי שהשופט השבדי סיים את המשחק, ניגש יו"ר ההתאחדות ליציע העיתונאים וצעק: "על אפכם ועל חמתכם אנחנו נגיע למונדיאל". אחד העיתונאים הפטיר לעברו: "כן, תנצחו בשוויץ?" לוזון ענה: "ננצח בשוויץ". מה שמצחיק הוא שגם ניצחון בשוויץ כבר לא יעזור לנבחרת שלנו בכלל. אולי כדי להשתוות למספר הנקודות של לטביה, או לפתוח פער מלוקסמבורג.

עמוד האש

יום חמישי, 16 באוקטובר 2008. נבחרת ישראל חוזרת עם תיקו 1:1 מלטביה, אחרי שספגה שער דבילי בדקות הסיום של המשחק. אבי לוזון עובר למטאפורות שמציבות אותו כמועמד לקונגרס הציוני: "המצב די פתוח והניצחון של שוויץ מקהה קצת את תחושת האכזבה. יש בי אמונה והיא תנצח, החלום שלנו הוא להגיע למונדיאל, זה אפשרי ותלוי רק בנו. אני רוצה להיות עמוד האש לפני המחנה ולהראות לכולם שזה באמת אפשרי. יש לי תחזית אופטימית שאומרת שננצח ארבעה משחקי בית, נוציא תיקו בשוייץ ויוון ונסיים בראש הבית". אין ספק, דני רופ יכול לישון בשקט.

בקשה מתוקשרת

יום שני, ה-10 באוגוסט 2009. דרור קשטן מתראיין ל"ידיעות אחרונות" ומבכה על החלטת לוזון וההתאחדות לאסור את זימונו של אלירן עטר לסגל הנבחרת בשל עברו הפלילי. לא חולפת יממה, ולוזון, במסגרת ישיבת מזכירות ההתאחדות, מוציא הודעה סרקסטית שמכוונת לבטן הרכה של המאמן הלאומי.

"מבלי לגרוע מההיבט העקרוני לגבי זימונם של שחקנים לנבחרות, ולאור בקשתו המתוקשרת של המאמן הלאומי, מר דרור קשטן, לזמנו באופן מיידי לשורות הנבחרת, ומתוך כוונה שלא לפגוע בסיכוייה של הנבחרת להעפיל למונדיאל 2010 בדרום אפריקה, קיבלה מזכירות ההתאחדות לכדורגל את המלצת היו"ר". חילופי המהלומות המילוליים הללו סימנו את תחילת הקץ ביחסים שבין לוזון לקשטן.

התקשורת אשמה, חלק ג'

יום רביעי, ה-2 בספטמבר 2009. אבי לוזון במתקפה רבתי על העיתונאים שהגיעו לאימון הנבחרת, לא נגענו. "אתם כל פעם ממציאים אמירה כזו או אחרת ודואגים לפמפם אותה ולהוכיח אותה. העובדות הן אחרות לגמרי, יש התעניינות גדולה ברכישת כרטיסים, יש מאות בקשות, יהיו למעלה מ-25 אלף איש ואני רק רוצה לבקש מאותם 25 אלף לעודד ולתמוך".

לוזון הוסיף: "היו לנו כמה תקלות, אבל עכשיו זה תלוי בנו. אם ניקח תשע נקודות בשלושת משחקי הבית, אנחנו הולכים לקרב ראש בראש מול שוויץ. הגיע הזמן שישראל תעשה ניצחון גדול בחוץ, מה שלא קרה, אני חושב, בעשר שנים האחרונות. אני לא מבין למה אתם אומרים שהדירוג של פיפ"א מצחיק, כבר שנים לא מצאו דירוג טוב יותר".

אנרגיה חיובית

יום חמישי, ה-3 בספטמבר 2009. יו"ר ההתאחדות שוב מחליט להפציע לאימון כדי לעורר את האוהדים, ונותן דרור (לא קשטן) לפיו. "אני לא מבין למה אתם כל הזמן חושבים שלילי. יש לנו נבחרת טובה עם שחקנים מצוינים. אנחנו ננצח את לטביה. כולנו אופטימים ורק אתם העיתונאים בדיפרסיה. לא משנה בכלל מה תהיה התוצאה בדיוק, מה יקרה בין יוון לשוויץ. אנחנו ננצח וזה מה שחשוב. ראיתם שאני וקשטן ביחסים מצוינים. אם זה נראה לכם הצגה, אז אנחנו כנראה ממש שחקנים מצוינים". כל מילה נוספת מיותרת.

אפילוג

יום ראשון, ה-6 בספטמבר. אחרי שירד למחתרת וסירב להגיב לכישלון הקולוסלי על כר הדשא, מפרסם אבי לוזון הודעה רשמית על סוף דרכו הצפוי של דרור קשטן בנבחרת. אחרי שהסביר כי לצוות המקצועי ניתנו מירב המשאבים להגיע למונדיאל, וטרח להגיד שהוא עדיין חושב שקיבלנו הגרלה קלה, הנבחרת כשלה במשימה.

רק דבר אחד היה חסר בהודעה הזו של לוזון. איזשהו אלמנט של אחריות אישית, של התנצלות על כל ההצהרות חסרות הכיסוי שהשמיע בשנתיים האחרונות. משהו שיכפר גם על הכישלון שלו בתור האיש שעומד בראש המערכת. אולי זה באמת קצת מוגזם לצפות מאישיות בכירה בגוף ציבורי לקחת אחריות על כישלון ולהתפטר.