שתף קטע נבחר

יש חיים אחרי המוות

עולם הרוק לעולם לא ישכח את ליין סטיילי המנוח, אבל חברי "אליס אין צ'יינס" מוכיחים שהלהקה לא מתה איתו: "Black Gives Way to Blue", האלבום הראשון והמצוין שלהם עם וויליאם דובל, מצדיק 14 שנות המתנה


 

"תקווה, התחלה חדשה, זמן להתחיל לחיות" - אלה המילים שפותחות את האלבום החדש של להקת "אליס אין צ'יינס". קלישאתיות ככל שיהיו, אלה הן המילים הנכונות, האמיתיות והמרגשות ביותר בכדי להתחיל את חיי הלהקה המחודשים. במיוחד כשהן צפות מעל רעמת הגיטרות ה"צ'יינזית" אליה התגעגעו המעריצים ב-14 השנים האחרונות.

 

כארבע שנים חלפו מאז "אליס אין צ'יינס" התעוררו לחיים עם זמר חדש ולא מוכר בשם וויליאם דובל. הקול החדש של הלהקה נכנס במקומו של ליין סטיילי, אחד הזמרים המרגשים והמצמררים של עולם הרוק שהלך לעולמו ב-2002 ממנת יתר של סמים לאחר תקופה חשוכה ארוכה בחייו. ההופעות החדשות עם דובל במרכז הבמה עוררו לא מעט תהיה ותדהמה בקרב המעריצים: מה פתאום חברי הלהקה ג'רי קנטרל, מייק איינז ושון קיני מרשים לעצמם להחליף את קדושתו של ליין סטיילי בזמר בתולי שכזה?


אליס אין צ'יינס, מודל 2009. אין סיבה לכעוס (צילום: James Minchin)

 

אז אחרי תקופה ארוכה של אי ודאת וחשש שמא נאלץ להתמודד עם אכזבה מגלגולה החדש של הלהקה, התשובה היא פשוטה: "נו הארד פילינגיס". אין סיבה לכעוס על חברי הלהקה שנולדו מחדש עם זמר טרי, ולא על וויליאם דובל שהעיז להיכנס לנעליו הגדולות של סטיילי. הסיבה היא שהאלבום החדש, "Black Gives Way to Blue", שינחת בישראל בשבוע הבא, פשוט טוב. "צ'יינס" בועטים עמוק בלב בשירים הכבדים והאפלים שבאלבום וממלאים את הנשמה בשירים השקטים.

 

14 שנים חלפו מאז אלבום הלהקה האחרון והנה ב-2009, "אליס אין צ'יינס" מוציאה את האלבום הוורסטילי ביותר שלה. היא לוקחת את הכבדות האדירה אותה יישמה בשלושת אלבומיה הרשמיים שיצאו בשנות ה-90, מוסיפה את האקוסטיות הנוגעת אותה הציגה בשני מיני אלבומים (EP's) ובאלבום האנפלגד המפורסם, מנפחת את הכל בסאונד רלוונטי ועשיר יותר וצועקת בחוזקה.

 

שחקן חדש, קפטן ותיק

למרות הגדרתו כשחקן הקבוצה החדש, דובל רחוק מלהיות הקפטן. כשסטיילי היה בחיים, הוא וקנטרל הגיטריסט הנהיגו את הנבחרת. מאז החזרה למשחק, קנטרל הנהיג בכבוד את החברים לבדו וממשיך לעשות זאת גם באלבום החדש.  הוא זה ששר את רוב השירים ונותן את הטון המרכזי.

 

אפשר בהחלט לשמוע את נוכחתו של דובל באלבום, אבל כמעט ולא לבדו. את רוב היצירות החדשות הם שרים יחדיו, בהרמוניות המוכרות של הלהקה, אך הפעם קנטרל תופס את קדמת הבמה. רק ברצועה השלישית (והמצויינת), "Last of My Kind", אפשר לשמוע את דובל לראשונה לבדו. אולי עצוב לומר זאת, אך המחשבה על עזבונו של סטיילי לא ממש חולפת בראש באותם רגעים. דובל נשמע מאוד מתאים להרכב הנוכחי ולרגע בו הם נמצאים היום.

 

"שכב, השחור יוצר דרך לכחול. שכב, אני אזכור אותך" - אלה המילים שמסיימות את האלבום החדש של "אליס אין צ'יינס". בשיר הנושא של האלבום, הלהקה מציגה מילים כבדות וכואבות אך גם ניצבת אל מול האור שבקצה המנהרה. החברים לא שוכחים את סטיילי, הגיבור הטרגי שהלך איתם בהצלחה הענקית, העביר אותם

גיהנום ונפרד מהעולם. הם גם חולקים את הכבוד לזמר הגדול שלהם עם אביר בריטי בשם אלטון ג'ון, שהסכים לשתף פעולה וללוות את השיר המשמעותי בפסנתר.

 

קנטרל, דובל, קיני ואיינז לא שוכחים או מזניחים את עצמם. הם מוזיקאים מוכשרים שאוהבים ליצור מוזיקה ביחד ולמרות השינויים והקשיים הגדולים, אסור להם להיעלם מהשטח. הם משאירים את השחור מאחור ומסתכלים אל עבר העתיד הכחול.

 

Alice in Chains, Black Gives Way to Blue, "הליקון"

 

לכל כתבות המוזיקה לחצו כאן

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
Black Gives Way to Blue". יש עתיד
עטיפת האלבום
סטיילי. מתגעגעים, אבל שורדים
צילום: מתוך הדי.וי.די Alice In Chains Unplugged
לאתר ההטבות
מומלצים