שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדתיים: לשתף רבנים בדיונים על עסקת שליט
    האם עמדת היהדות צריכה להיות רלוונטית בסוגיות מדיניות אקטואליות כמו שיחרור שליט ודו"ח גולדסטון? והאם צריך לפעול על פי ההלכה בפעולה צבאית? סקר ynet-יסודות

    הקלטת הטרייה של גלעד שליט בשבי החמאס מעוררת שוב את הדיון הציבורי בסוגיית שיחרור מחבלים "עם דם על הידיים" תמורתו. ומי יקבע האם וכמה ראוי לחון ולשחרר ועד כמה נציגי היהדות צריכים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות? סקר ynet ועמותת יסודות מגלה כי הציבור הדתי תומך בשיתוף רבנים בנושא "המחיר" הלגיטימי לפידיון שבויים. סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 521 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 4.4%±.

     

    השאלה הראשונה הייתה: "התורה מלאה במצוות מלחמה. האם לדעתך צה"ל צריך לפעול על פי ההלכה בפעולות הצבאיות?". 39% טענו כי במאה ה-21 כלל אין לכך מקום, 38% אמרו כי על הצבא להכיר את עמדת ההלכה בנושאים הרלוונטים לו אך לפעול רק על פי החוקים הבינלאומיים ואמנת ז'נבה, ואילו 29% סבורים שצה"ל, כצבא יהודי, צריך להיצמד ל"ספר החוקים" של עמו בלבד.

     

    פילוח להגדרות דתיות מלמד כי רוב הדתיים והחרדים תומכים בקיום צה"ל כ"צבא הלכה" (76% ו-82%, בהתאמה). החילונים, לעומתם, דוחים כל קשר בין הצבא להלכה (51%), והדעה הרווחת בקרב המסורתיים היא שעליו להכיר את חוקיה אך לא להיות מחוייב אליהם (41%).

     

    על פי דו"ח גולדסטון, צה"ל ביצע פשעי מלחמה במבצע עופרת יצוקה. ומהי עמדת היהדות בסוגיה? הסקר מצביע על בלבול בנושא, כאשר 46% סבורים כי "מלחמה היא מלחמה ויש לפעול בכל הכוח מול האויב" ו-46% נוספים טוענים כי "גם במלחמה יש לשמור על מוסריות". 8% הנותרים טענו כי היהדות אינה רלוונטית לדיון משום שאין לה מה לומר בנושא.

     

    מניתוח התוצאות עולה כי דווקא החרדים והמסורתיים מפרשים את עמדת היהדות ככזו התומכת ב"פעולה בכל הכוח" נגד האויב (61% ו-62% בהתאמה). אצל החילונים, לעומתם, התשובה הנפוצה ביותר הייתה כי יש לשמור על מוסריות גם במלחמה (49%), ואילו הדתיים חצויים בסוגיה (49% לכל אחת משתי האפשרויות).

     

    לשתף רבנים בשאלות מוסר מדיניות?

    הצילומים הטריים של גלעד שליט משבי חמאס והתקדמות המשא ומתן לשחרורו מעלות שוב לדיון ציבורי את שאלת המחיר. האם יש לערב גם רבנים לדיונים הצבאים והמדיניים שיקבעו האם לחון מאות מחבלים תמורת החייל החטוף? 61% מתנגדים לכך בטענה שלקבוצה זו אין יתרון בנושא זה על פני שרים ואלופי צה"ל, 26% היו מוכנים לשקול את צירוף הרב הצבאי הראשי – הדמות הקובעת בענייני יהדות וצבא, ו-13% דווקא תומכים בהתחשבות בהשקפה המוסרית וההלכתית של העולם הרבני, משום שהיא עשויה לתת להחלטה תוקף ציבורי חזק.

     

    פילוח להגדרות דתיות: החילונים שוללים לגמרי שיתוף רבנים בדיונים אלה (78%), המסורתיים חצויים למתנגדים (43%) ולתומכים בצירוף הרב הצבאי הראשי למקבלי ההחלטות (41%), הדתיים בעד הרבצ"ר (47%) או רבנים בכלל (47%), וגם על פי החרדים יש לקחת בחשבון את עמדת העולם הרבני (83%).

     

    מנכ"לית עמותת יסודות,
    שושי בקר, הגיבה לתוצאות: "מהסקר עולה באופן ברור שהציבור רואה את צה"ל כצבא המדינה היהודית הצריך להיות מודע לדעת ההלכה אך לא לתת לרבנים מקום מרכזי בשיקול הדעת של מקבלי ההחלטות". לדבריה, "גם דוד המלך נמלך - התייעץ עם הסנהדרין אך הוא קיבל את ההחלטה לצאת למלחמת מצווה".

     

    בקר סבורה כי מערכת כזו תחייב את שני הצדדים, בין היתר כאשר העולם הרבני יידרש ל"שבעים לשון" - ידע כללי רחב בהיבטים השונים של כל עניין. "כדי להיות שותף וחלק מהכרעות יש כאן קריאה לעולם הרבני להשמיע קולו בתחומים המוסריים", הוסיפה, "מעט מאוד שמענו על 'מחלוקות סוערות' בעולם הרבני סביב שאלות מדיניות מוסריות, ואולי אם היו כאלה הציבור היה רואה מה מקומה של השקפת העולם היהודית-מוסרית בדילמות העכשוויות שישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתמודדת עימן".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב הצבאי.
    צילום: AP
    מי יהיה אחראי
    צילום: רויטרס
    "דוד התייעץ, והחליט לבד". בקר
    צילום: מוטי חקשור
    מומלצים