שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לפנות בוּקר
    המועמדים לפרס ה"בוקר" שיוענק הערב מתאפיינים במיינסטרימיות ובחיבה להיסטוריה בריטית. שירי לב-ארי על הפרס הספרותי החשוב של בריטניה ולמה הוא לא כל כך חשוב בישראל

    היום (ג') בערב יוענק הפרס הספרותי הנחשב Man-booker לאחד משישה סופרים כותבי אנגלית. ה"בוקר", שחוגג השנה יום הולדת 40, יודע איך לשמור על מעמדו בעולם הספרות האנגלוסקסי. אמנם יש שם מדי פעם שערוריות ופרובוקציות, ולא פעם נמתחת ביקורת על טיב השופטים, המועמדים והזוכים, אבל ההתנהלות של הפרס בסך הכל מכובדת, והוא מעורר הרבה התעניינות תקשורתית. הבריטים יודעים איך לעשות את זה.

     

    היוקרה של הבוקר נגזרת גם מגובה הפרס – 50 אלף ליש"ט – וגם מן הבחירות הספרותיות שלו. רשימת הזוכים ב-40 שנותיו של הפרס זוהרת למדי, וכוללת את מיטב השמות: ו"ס נאיפול, סלמן רושדי, נדין גורדימר, איאן מקיואן, ג' מ קוטזי, אייריס מרדוק, קאזואו אישיגורו, מרגרט אטווד ורבים אחרים. עצם המועמדות לפרס מעניקה לספר יוקרה מסוימת, וכמובן מדבקה על העטיפה בנוסח "מועמד לפרס בוקר" וכו'.


    אדיגה. הזוכה של שנה שעברה (צילום: AFP)

     

    השנה כוללת רשימת המועמדים הסופיים חמישה סופרים ידועים וסופר אחד צעיר: הסופר הדרום אפריקאי זוכה פרס נובל ג' מ קוטזי, שמועמד על ספרו "Summertime"; הסופרת א"ס באיאט (שם העט של אנטוניה סוזן דאפי) על ספרה "The Children's Book"; שרה ווטרס על ספרה "Little Stranger"; הילרי מנטל על ספרה "Wolf Hall"; סיימון מאוור על ספרו "The Glass Room"; ואדם פולדס על ספרו "The Quickening Maze".

     

    הרשימה השנה נחשבת מיינסטרימית ביותר, כלומר אין בה אף מהגר מהודו או מפקיסטאן או ממקום אחר על הכדור. אם בשנים האחרונות היו בין המועמדים והזוכים סופרים מהגרים או בני מהגרים, שהציגו את החצרות האחוריות של בריטניה או של המדינות שמהן באו (למשל קארן דסאיי עם "ירושה של אובדן", או הזוכה של השנה שעברה ארווינד אדיגה עם "הטיגריס הלבן"), הרי השנה כולם סופרים בריטיים מן הזרם המרכזי. ודבר נוסף המשותף לכולם – הרקע ההיסטורי שמלווה את עלילות ספריהם.

     

    פרס חברת המזון

    פרס מאן-בוקר נוסד ב-1968 על שם חברת המזון "בוקר מקונל" שתרמה את הכסף לפרס. מאז 2002 הוא נקרא "מאן-בוקר" גם על שם חברת ההשקעות "מאן". הוא מוענק לסופרים מבריטניה, אירלנד ומחבר העמים הבריטי. החל מ-2005 קיים גם פרס הבוקר הבינלאומי, לסופרים שיצירותיהם תורגמו לאנגלית.

     

    המו"לות הישראלית עוקבת בדריכות אחרי ה"בוקר", והרבה ספרים שזכו בפרס תורגמו לעברית, חלקם אפילו אנונימיים למדי. למשל "חיי פיי" של יאן מרטל, "המפגש" של אן אנרייט, "ירושה של אובדן" של דסאיי, או "הטיגריס הלבן" של אדיגה.

     

    אבל זה לא קורה תמיד; רבים מהספרים המועמדים לפרס, ולפעמים גם הספרים הזוכים עצמם, לא רואים אור בעברית ולא מוכרים לקוראים הישראלים. השנה, למשל, שמות של סופרות כמו א"ס באיאט או שרה ווטרס לא אומרים כמעט דבר לקוראי העברית.

     

    בניגוד לפרס ספיר המקומי, ששאב את השראתו ואת מתכונתו מפרס הבוקר, אחיו הבכור הבריטי צבר לעצמו מעמד. למרות הביקורת והשערוריות המלוות אותו מדי פעם, מיטב הסופרים והמו"לים משתפים איתו פעולה. כל זה שונה בתכלית מהמצב הישראלי. כאן יש מספר סופרים ומו"לים שלא מוכנים לקחת חלק בפעילות הספורטיווית-ספרותית הזאת, שבה מוענק פרס לספר הטוב ביותר באותה שנה, ולא לסופר המצטיין של הספרות הישראלית לדורותיה.

     

    ועוד הבדל עקרוני בין שני הפרסים: שמותיהם של שופטי הפרס בבריטניה מתפרסמים מבעוד מועד. בארץ הם נשמרים בסוד עד טקס הענקת הפרס, מחשש להפעלת לחצים על השופטים. מדינה קטנה, ישראל, בבריטניה חוששים מזה פחות.

     

    חבר השופטים של הפרס השנה מורכב מהיו"ר, שדרן הבי-בי-סי ג'יימס נוטי, שגם כתב ספרים בנושאים פוליטיים, ולצדו הסופרת והמבקרת לוקסטה מילר, הפרופ' לספרות ג'ון מילאן, התסריטאית והקומיקאית סו פרקינס, ועורך מדור הספרות ב"סאנדיי טלגרף" מייקל פרודגר.

     

    שנה של גרועים

    ג'יימס נוטי, יו"ר הפרס חד הלשון, הסביר שהשנה הגיעו לידי השופטים כמה ספרים "ממש גרועים". הוא הבהיר שגם סופרים מצוינים שזכו ב"בוקר" בעבר יכולים לפעמים לכתוב ספרים לא טובים. מעל הכל, כמו כל פרס ספרותי אחר, ה"בוקר" הוא שיקוף של הטעם הספרותי של חבר שופטים מסוים, ושל אופנות ספרותיות מתחלפות.

     

    המועמד הידוע ביותר בחבורה השנה – אין זה אומר שהוא גם המועמד המוביל – הוא קוטזי. קוטזי מועמד בפעם השלישית בחייו, אחרי שכבר זכה בפרס נובל לספרות בשנת 2003 ובשני פרסי בוקר על "חייו וזמניו של מיכאל ק'" מ-1983, ו"חרפה" מ-1999.

     

    ספרו החדש "Summertime" הוא החלק השלישי בטרילוגיית ממואר בדיוני, שמתפרסם אחרי "נערות" ו"עלומים". הטרילוגיה מספרת על ביוגרף אנגלי צעיר, שכותב ספר על הסופר המבוגר ג' מ קוטזי. אם קוטזי יזכה השנה הוא יהיה הראשון שזוכה בפרס הזה שלוש פעמים.

     

    מועמדת ידועה אחרת היא א"ס באיאט, שזכתה גם היא בבוקר על ספרה "Possession" מ-1990, שעובד לסרט קולנוע בכיכובה של גווינית' פלטרו. לעברית תורגם עד כה אוסף סיפורים שלה, "מלאכים וחרקים", שראה אור בעם עובד. ספרה החדש "The Children's Book" מתאר את חייהן של ארבע משפחות באנגליה של סוף המאה ה-20.

     

    שרה ווטרס מועמדת על ספרה "Little Stranger" – סיפור רפאים המרתחש באנגליה המעמדית שאחרי
    המלחמה. מספריה של ווטרס תורגמו לעברית "זרעים של חיבה" (ינשוף) ו"משמרת לילה" (מטר). המועמד הצעיר ביותר בחבורה הוא אדם פולדס בן ה-34. ספרו "The Quickening Maze" עוסק בטירופו של המשורר ג'ון קלייר, וחוקר מושגים כמו שירה, שיגעון וזהות.

     

    האאוטסיידר שבחבורה הוא סיימון מאואר, שמועמד על ספרו השמיני "The Glass Room", זהו רומן היסטורי שמתרחש בצ'כוסלובקיה של שנות ה-30, ובמרכזו ארכיטקט שמשתוקק לבנות בית זכוכית.

     

    אבל מי שמוזכרת כמועמדת המובילה בתעשיית הספרים בבריטניה היא דווקא הילרי מנטל, מחברת הספר "Wolf Hall", רומן היסטורי על חייו המדומיינים של תומס קרומוול, יועצו של הנרי ה-8. וזה גם מה שאומרת בורסת ההימורים הספרותית השנה: ספרו של קוטזי הוא אולי הראוי ביותר, אבל סביר להניח שיזכה דווקא ספרה של מנטל. ולמרות הכל, מדובר בבריטים. הטוויסט חייב להגיע מתישהו. צפו להפתעות.

     

    לכל כתבות המדור לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים