מרצים על דברי פרופ' יונת: חשוב להתבטא בחכמה

האם כלת פרס נובל לכימיה היתה צריכה להתבטא בנושא שלא בתחומה? פרופ' עדה יונת עוררה בסוף השבוע סערה כשקראה לשחרר מחבלים ללא קשר לעסקת שליט. מרצים במוסדות להשכלה גבוהה חלוקים הבוקר (יום א') בדעותיהם לגבי השאלה - האם חוקר צריך לדבר גם בנושאים פוליטיים, ביטחוניים או מדיניים. 

ד"ר יובל יונאי, מרצה בכיר לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, סבור כי כל מדען יכול להתבטא בכל נושא, אבל לדבריו יש מי שצריך לשקול האם לפרסם את הדברים. "כל אזרח, לא משנה מה תפקידו, צריך להשתתף בדיונים פוליטיים. בידי התקשורת לקבוע למי שמים לב ולמי לא. גם כימאית יכולה לומר את דעתה".

לדבריו, רק עקב מעמדה של פרופ' יונת, שהוכרזה השבוע כזוכה בפרס נובל לכימיה, דבריה זכו לתהודה. "זו זכותו וחובתו של כל אדם לדבר. תפקידם של מרצים להביע את דעתם, ללא קשר אם הם מקבלים כסף מהמדינה. המדינה משלמת להם כדי להביע את דעותיהם. זה מעודד ויכוח פתוח ועשיר ומאפשר לדעות גם מימין וגם משמאל להישמע. איני מבין את הטענה כי אסור לאנשי אקדמיה לדבר ולהביע את דעתם".

"נסחפה לוויכוח שהיא לא בקיאה בו"

אבל יש גם כאלה שחושבים כי מותר לחוקר להתבטא, אך היה אסור לה לומר דברים כאלו. פרופ' אלישע האס, בעבר כימאי במכון ויצמן וכיום יו"ר חוג "פרופסורים לחוסן לאומי", הוא

 אחד מהם: "זה מצער. אני מכיר את פרופ' יונת הרבה שנים, מתחילת שנות ה-70, ואני נמצא בידידות איתה. היא בעלת מקצוע מצוינת, יש לה תכונות חשובת מאוד למדען, היא יכול לנהל פרויקט, יש לה נחישות ובאמת מגיע לה פרס גדול. אבל אני מצטער מאוד שהיא נסחפה לתוך ויכוח בו היא לא בקיאה. חבל שהיא בכלל התבטאה בלי לחשוב. אני מניח שהיא אמרה את הדברים בהיסח הדעת, משום שאין היגיון במה שהיא אמרה".

פרופ' האס סבור כי כלת פרס נובל לכימיה לא התכוונה לדברים שאמרה: "היא אומרת למעשה שצריך לשחרר כל רוצח בשביל כלום. כלומר לא צריך לתפוס אותו, כלומר לא צריך להעניש אותו, כלומר לתת לו להסתובב חופשי. אני לא מבין את ההיגיון. אני מצטער על פליטת הפה הזו. היא אשה חכמה ונבונה, אבל ההתבטאות הזו לא חכמה ונבונה. אני רוצה להניח שמשכו אותה בלשון".

גם לפרופ' האס אין התנגדות לכך שאנשי אקדמיה יביעו בפומבי את דעתם הפוליטית, אבל עם סייג: "אני מאוד בעד בהבעת דעה של אנשי אקדמיה. אני רוצה להביא לשיח פתוח של אנשי אקדמיה בעלי דעות שונות, אני רוצה להיפגש בבמות פומביות ולנהל ויכוח ענייני ברמה אקדמית. אבל לא על סמך הנחות מוטעות. ההתבטאות הזאת של פרופ' יונת מבוססת על אי התחשבות במציאות. הדברים נאמרו ללא שיקול דעת, אחרת אי אפשר להבין איך אשה חכמה שעוסקת במציאות שבתוך המבחנה, לא מתייחסת למציאות מחוץ למבחנה".

"גם למרצה מותר לחשוב ולהתבטא"

אין זו הפעם הראשונה שמרצה ישראלי מעורר סערה בעקבות דברים שאמר. ד"ר ניב גורדון, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, שקרא בעבר להטיל חרם על ישראל, אינו רואה בהתבטאויות כל בעיה. "חשוב שכל בן אדם יתבטא בנושאים כאלה, לא רק אנשים מהאקדמיה. מה שקורה בדמוקרטיות היא שהדמוקרטיה מנסה להפוך את האנשים לצופים בתהליכים פוליטיים ולא לשותפים. אני חושב שהתפקיד שלנו כמחנכים הוא להדגיש שהמהות של הדמוקרטיה היא שהאזרח הוא לא רק צופה מהצד, אלא יש לו או לה גם אפשרות והחובה לנסות ולהשפיע על התהליכים הפוליטיים, שבסופו של יום משפיעים על חיינו".

לדבריו, הוא מעודד שגם תלמידיו יהיו ביקורתיים. "אני מנסה שהסטודנטים יפתחו את הראש ויחשבו באופן ביקורתי על מה שקורה סביבם. מה שהם חושבים בסופו של דבר לא מענייני. זה חלק מהתפקיד שלנו". אמנם ד"ר גורדון, מחבר הספר "הכיבוש הישראלי", מתבטא בנושאים אותם הוא חוקר, אך הוא סבור כי כל מרצה באקדמיה רשאי להביע את דעותיו הפוליטיות. "גם למרצה בכימיה או פיזיקה מותר וחשוב להתבטא בנושאים האלה. אולי לא בשיעורים בהם הם מלמדים, אך בזירה הציבורית".

הוא גם הזכיר שפרופ' ישראל אומן, שזכה בפרס נובל לכלכלה לפני ארבע שנים, התבטא בנושאים פוליטיים. "היא תחת הזרקורים עכשיו ולכן היא יכולה לנצל אותם כדי לקדם

 מה שנראה לה כתפיסה מוסרית. כמו שפרופ' ישראל אומן עשה כשהוא קיבל את הפרס. כמובן שדעותיו הפוכות מהדעות שלי ושלה. איני רואה פסול בזה שהוא התבטא באופן פוליטי כאשר הזרקורים היו עליו. אני חושב שזו אפילו חובתו, למרות שאיני מסכים איתו".

ד"ר גורדון הדגיש כי חשוב שלא רק אנשי האקדמיה יתבטאו בנושאים פוליטיים ומדיניים. "גם סופרים, במאים, יוצרים וציירים וכל אזרח שיש לו אפשרות צריך להביע את עמדתו. זה מאוד חשוב, לא רק ללכת לבתי קפה. חשוב שאנשים ירגישו שהם שותפים כאן לעתיד".

• ומה דעתכם? האם פרופ' יונת צריכה היתה להתבטא בנושא פוליטי? סמנו "כן" או "לא" והגיבו