שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הטורקים ואנחנו: זה לא גשם, זה כבר מבול יריקות!

    נישאים על גלי החרם הצרכני נגד הטורקים? חבל, בואו נשוב לקרקע המציאות. רוית נאור מסבירה למה כל התגובה האזרחית-ציונית ההולמת הזו תדעך באותה מהירות שבה נסקה, וגם למה זה חבל - כי אולי לא כדאי לשוב לנופשוני "הכל כלול" כה מהר

    זהו, הפעם זה סופי! אנחנו נראה לטורקים האלו מה זה. אנחנו לא פראיירים של אף אחד! מה הם חושבים לעצמם, יבטלו לנו דייט אווירי, אחר כך יצאו לטיסה רומנטית עם הסורים ולקינוח ישלפו את זקני ציון מהפרוטוקולים וישלחו אותם ישר למחסומים, לבושים במדי צה"ל.

     

    אחרי שהחרם הקודם שלנו החזיק מעמד שבוע וחצי, התעוררנו לבוקר חדש והודענו לכל מי שהיה מוכן להקשיב שאנחנו מבטלים את הצ'רטר הלאומי שלנו לטורקיה, ושיתייבשו לבד בקלאבים שלהם.

     

    אבל אל דאגה, באביב היא תשוב בחזרה, כי באביב יש פסח וחופש לילדים, והתיירנים הטורקים מכירים אותנו קצת יותר טוב מאמא שלנו, והם ישלחו שלושה עיתונאים לסיור באנטליה, שיכתבו על הקלאבים המפוארים ויצלמו את אבו-חוסני מהשוק המקומי, שיגיד "אהלן" בעברית.

     

    הצ'רטריסטים הישראלים מצדם, במקום לחפש יעדים חדשים, פשוט יורידו מחירים (אבל רק בשתי הטיסות הראשונות). והופ, עולם כמנהגו נוהג, בשרשרת אווירית צפופה לאנטליה. ושוב נוכל לצפות כיצד כל הציונות, הגאווה, הכבוד וכל ההבטחות הנפלאות של ימי החורף הקרים שלנו, נמכרים תמורת 199 דולר (כולל הכל, כמובן).

     

    חכמים אחרי החגים

    זה גם לא ממש מפליא שהטורקים הרשו לעצמם להעביר עלינו ביקורת על מבצע עופרת יצוקה דווקא בינואר, שאז אנחנו עסוקים באריזת מגלשי הסקי שלנו. גם את סדרת הפאר שלהם הם מעלים על המרקע שתי דקות אחרי שבני ישראל שבו למעוזם בתום החגים. אין לי ספק שאם מישהו היה חושב להעלות את הסדרה הזו  דווקא ביוני, החכמים מאנקרה היו רצים להוריד אותה מהמרקע (או לפחות לדחות את שידורה עד אחרי החגים).


    אל דאגה, באביב נשוב בחזרה. נופשות בחוף טורקי (צילום: אחיה ראב"ד)

     

    אל תתבלבלו, יש קשר ישיר והדוק בין תיירות לפוליטיקה. מי כמונו יודע. מדינת היהודים המקודשת לכל שלוש הדתות הייתה אמורה להיות יעד תיירותי מספר אחת בעולם. עם מזג אוויר ידידותי בכל השנה, אוצרות טבע כים המלח, הים האדום ומדבר יהודה, מגובים באתרים היסטוריים וארכיאולוגים שמספקים תפאורה לכל סדרת אינדיאנה ג'ונס - המסלולים של נתב"ג היו אמורים להיות צפופים יותר מנתיבי איילון בבוקר הכי עמוס בשנה.

     

    אבל חצי עולם (לפחות) לא סובל אותנו, וחושב שמה שאנחנו עושים לילדים פלסטינים בעזה זה נורא לא מוסרי. והחצי השני ברוב הזמן סתם מפחד ממקומות נפיצים כמו המזרח התיכון. אז הוא נוסע לנפוש בטורקיה.

     

    על מספרים ואנשים

    ואל תתנו למספרים לבלבל אתכם. נכון שהטורקים מתהדרים בכמה מיליוני תיירים בשנה (22-18 מיליון למי שממש חייב נתונים סטטיסטיים), ואנחנו עם כל הצ'רטרים שלנו שולחים לשם רק כמה מאות אלפים (500-300 אלף, לנצמדים למספרים), שזה כאילו לא אמור לדגדג להם אפילו את התא של הכסף הקטן בארנק הלאומי.

     

    שטויות! תייר ישראלי ממוצע שווה חמישה תיירים גרמנים, שהם כידוע הגרסה הייקית ל"דן חסכן" שלא "מבזבז" כסף בחופש שלו. ותיירות היא עסק לכל דבר, שעליו מושתתות עוד עשרות תעשיות נלוות. גם ירידה של 2.5% במספר התיירים בגלל איזה חרם של הישראלים, שסוף סוף החליטו לנקוט עמדה ולעשות מעשה, פוגע קשה בכיס, בענף, במורל ואתם יודעים מה, גם בגאווה.

     

    אבל אנחנו, כמו פתיה מתבגרת שלחוצה על החופה, נמסים באקט החנופה הראשון, לא מעיזים לשחק קשים להשגה ופותחים את הארנק לרווחה עוד לפני הדייט הראשון (ולא משנה כמה השפילו אותנו קודם).

     

    יש מספיק אחרים שיחרימו, אנחנו ממלמלים לעצמנו בין מדפי הדיוטי פרי, בדרכנו לעוד נופשון טורקי. ואז אנחנו מגיעים לקלאב וכל החופש מחייכים נורא בנימוס ומנסים לא לעצבן את המארחים הנחמדים שלנו. כי אנחנו נראה להם שלמרות מה שמראים בטלוויזיה שלהם, אנחנו כן נחמדים ואותנו בכלל לא מעניין מפוליטיקה. ונסתובב עם תחת מכווץ בכל החופשה (ולא בגלל הצלוליטיס), ולא נצעק בעברית ליד הבריכה (זה דווקא טוב), וכשנצא לשופינג של לואי ויטון מזויף בשוק המקומי, נזייף גם אנחנו מבטא אנגלי "אנד וי ויל טוק אונלי אין אינגליש", בינינו, על כל צרה שלא תבוא. העיקר, שיחקנו אותנו ב-199 דולר.

     

    מחיר החופש

    חופש הוא חופש הוא חופש. אנחנו עובדים קשה מדי כל השנה, אוכלים מספיק חרא ולא מגיע לנו, גם ב-199 דולר, שייקחו אותנו כמובן מאליו. אתה אמור לנפוש במקום שרוצים אותך. במקום שתרגיש בו בנוח - הכי בבית בעולם. במקום שנרצה לשוב אליו גם בשנה הבאה.

     

    אנחנו לא צריכים להתנצל, אנחנו לא צריכים לדבר באנגלית מפחד שאיזה רוכל עצבני ייזכר שהוא בן דוד רחוק של אוסמה וירדוף אחרינו בשוק עם מצ'טה ביד ותפילת אללה הוא אכבאר בלב. אנחנו לא חייבים להיתקל בפרסומות גזעניות ולחשוש לומר שאנחנו באים מישראל. זה החופש שלנו לכל הרוחות. אנחנו לא אמורים לחשוש בו ואנחנו לא אמורים להרגיש בו שלא בנוח. אנחנו לא צריכים לשקר שהפוליטיקה לא מעניינת אותנו.

     

    התפקיד שלנו הוא להשאיר לפוליטיקאים שלנו את הצ'רטרים לאיסטנבול ולאנטליה. אגב, זה הרבה יותר זול מטיסות לפריז.

     

    ואחרי שהטורקים יצליחו לפייס את הפוליטיקאים שלנו, ואחרי שהם ינקו את הרחובות שלהם מהשנאה והשטנה והאנטישמיות, אולי נשקול לשוב ולבקר אותם בשנה הבאה. גם לא בטוח. תלוי במחיר. אבל קודם, שיעבדו, שיתאמצו, שידעו, שאפילו שאנחנו צרכנים ישראלים חסרי חוט שדרה, אנחנו לא מוכנים יותר להיות פראיירים של אף אחד. גם לא תמורת 199 דולר לאדם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הפגנה נגד ישראל בטורקיה, ינואר השנה
    צילום: AP
    מומלצים