שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ציור אחד שווה אלף לְבֵנִים: 20 שנה לנפילת החומה

    בירת גרמניה חוגגת בימים אלו שני עשורים לנפילת הסמל שחילק את המדינה למודת המלחמות למזרח ולמערב, והפריד בין אידיאולוגיות - ובעיקר בין אנשים. זמן מצוין לצאת למסע מצולם של 1.3 ק"מ מחומת ברלין שנשארה, והיסטוריה ממש לא רחוקה

    בדיוק עשרים שנה חלפו מאז אותו יום גורלי שבה נפלה חומת ברלין, שסימלה אולי יותר מכל את קיומו של המשטר הקומוניסטי בעידן המודרני. ב-9 בנובמבר 1989 ירד המסך על שלטון קיר הברזל שפיצל את גרמניה למערבים ולמזרחים, לקומוניסטים ולדמוקרטים.

     

    חומת ברלין, שנבנתה ב-1961 לאורך 156 ק"מ ונישאה לגובה של 3.46 מטר, הוקמה כתוצאה מחלוקת עור הדוב הגרמני בתום מלחמת העולם השנייה בין ארבע מעצמות: ארצות הברית, בריטניה, צרפת וברית המועצות. ברלין - בירת גרמניה עד 1945 - פוצלה בפועל לשני חלקים, כשבחלק המזרחי שלטה ברית המועצות ואילו במערבי שאר המעצמות.

     

     

    28 שנה עמדה החומה וחצצה בין שני חלקים בעם הגרמני, כשלכל קבוצה אורחות החיים המאפיינים אותה. אחרי יותר ממאה הרוגים ומאות פצועים שנפגעו כשניסו לעבור אל החיים במערב, התמוטטה החומה ואיתה השלטון הקומוניסטי באזור. גרמניה אוחדה רשמית ב-3 באוקטובר 1990, ברלין חזרה להיות הבירה הרשמית ושחר של עידן חדש זרח על המדינה למודת המלחמות.


    מבט אל החומה שהפרידה את ברלין למזרח ומערב (צילומים: זיו ריינשטיין)

     

    ביום שבו נפלה החומה הייתי נער בן 13, תלמיד כתה ח'. במרוצת השנים שחלפו מאז ביקרתי בברלין כמה וכמה פעמים, והתרשמתי מהמטרופולין המתפתח ומשתקם. השבוע, עשרים שנה אחרי היום ההיסטורי ההוא, חזרתי אל מה שנשאר מאותה חומה שהפרידה בין אידיאולוגיות, בין מזרח למערב ובעיקר בין אנשים, כדי לראות את אותה נקודת ציון גורלית בהיסטוריה הגרמנית, ואולי גם בהיסטוריה של העולם המערבי כולו.

     

    East Side Gallery - הגלרייה הגדולה ביותר בעולם

    שרידי החומה שנשארו על תלם כיום בברלין אינם רבים, ופה ושם ניתן לצפות בציורים ובכתובות הגרפיטי שמעטרים אותה. ואולם השריד המפורסם מכל, ואולי גם המרשים שבקירות החומה, נמצא במזרחה של ברלין, במקום שידוע גם כאיסט סייד גלרי (East Side Gallery).

     

    צילום: זיו ריינשטיין

     

    במשך השנים צוירו על החומה יותר מ-100 ציורים של עשרות אמנים ממדינות שונות, שיצרו את הגלריה הגדולה ביותר בעולם תחת כיפת השמיים, שנפתחה ב-28 בספטמבר 1990. הגלריה, שאורכה כ-1.3 ק"מ ומשתרעת סמוך לנהר השְפְּרֵה (Spree), נמצאת ברחוב Mühlenstrasse בין השכונות פרידריכשיין וקרויצברג, ונחשבת אתר תיירות חובה לכל מי שמבקר בבירת גרמניה.

     

    עם השנים חומת ברלין הולכת ונעלמת גם כתוצאה מהשימוש המסחרי שנעשה במכירת חלקים ממנה לתיירים, וגם עקב התיישנות החומר והבליה שנגרמים כתוצאה ממזג האוויר. ניסיונות שחזור ושימור של החומה נעשים כל הזמן, והציורים אף מוחלפים מעת לעת בחדשים, אבל נושאם נשאר כמעט תמיד אחיד - דיכוי וחופש.


    אמן משחזר ומחדש ציור בחומה לקראת חגיגות 20 שנה לנפילתה 

     

    אחד הסמלים הידועים של המשטר המזרח גרמני היה השומרים הרבים שפיטרלו וניצבו בעמדות לאורך החומה. כשחלפתי השבוע על פני החומה והתעמקתי בציוריה הצבעוניים והמרשימים, גיליתי להפתעתי צמד שומרים שמפטרל לאטו, ודואג שלא יתרחשו מעשי ונדליזם, או שתייר כזה או אחר לא ייקח לעצמו מזכרת מהקיר ההיסטורי.


    הציורים מוחלפים מעת לעת, אך נושאם נשאר אחיד - דיכוי והשאיפה לחופש


     

    התיירים שבהם נתקלתי בעת ששוטטתי בגלרייה הצבעונית האזינו באוזניות קטנות למדריך אלקטרוני, שסיפק להם הסברים על החומה, ההיסטוריה שלה ופשר הציורים. אחד מהם, ואולי הציור שקרוב אלינו, הישראלים, יותר מכל - Fatherland ("ארץ האבות" בתרגום חופשי) נמצא בתחילת הגלרייה בחומה, כשמתחילים לסייר מדרום לצפון. מדובר בציור המשלב את דגל ישראל ודגל גרמניה כדגל אחד.

     

    הציור, פרי מעשה ידיו של גונטר שפר (Gunther Schaefer), נוצר ב-9 בנובמבר 1988 לציון שנת החמישים של ליל הבדולח הידוע לשמצה, ב-1938. הסימבוליקה של תאריכי נפילת החומה וליל הבדולח מקרית, כפי הנראה, ואולם מהות הציור היא אזהרה לעם הגרמני בדבר קיומו של משטר דיקטטורי חדש, כפי שהיה נהוג בתקופת גרמניה הנאצית. נוסף על כך משמש הדגל סמל לאחדות ושלום בין כל העמים והגזעים בעולם.


    Fatherland. הציור מהווה אזהרה לגרמנים, וסמל לאחדות בין כל עמים

     

    הציור המפורסם שתמיד מעלה חיוך על פניי הוא של האמן הרוסי דמיטרי ורובל, שבו נראה מנהיג ברית המועצות לשעבר, ליאוניד ברז'נייב, מנשק על שפתיו את עמיתו, מנהיג מזרח גרמניה אריך הונקר.

     

    הציור הוא העתק של צילום שצולם בעת חגיגות השלושים לייסודה של הרפובליקה הגרמנית ב-1979, שבהן התנשקו השניים. בעבורי הוא מסמל מעין אבסורד לאופיו של המשטר הקומוניסטי במסך הברזל של אותה תקופה, כששניים ממנהיגי הצד האנטי-מערבי והדמוקרטי מבצעים שלא במתכוון "אקט הומוסקסואלי" שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמם.


    ברז'נייב (משמאל) והונקר, עושים את זה בסגנון קומוניסטי. בכיתוב בגרמנית מתחת לתמונה נכתב: "אלוהים שלי, עזור לי לשרוד את האהבה הקטלנית הזו"

     

    לא ניתן להפריד את ברלין מההיסטוריה שלה

    ברלין היא עיר שחיה את העבר שלה, ולמרות שנחשבת אחת הבירות המרכזיות והמתקדמות של אירופה, לא ניתן להפריד את העיר מההיסטוריה שלה, ואולי זהו גם סודה. התיירות הישראלית לבירת גרמניה בשיאה, וברלין, מצדה, מקבלת את כולם בזרועות פתוחות וחופשיות. עם זאת, עדיין אפשר למצוא בה את ברלין המזרחית של פעם.

     

    שכונות אחדות בחלק המזרחי של העיר מאופינות באופי חיים סגפני, צנוע ומסתפק במועט. ולמרות שהיו אלפים שניסו לעבור למערב, ושרבים מהם שילמו על כך בחייהם או בבריאותם, עדיין ניתן להרגיש שיש התרפקות או כמיהה לימי הקומוניזם.


    "קופץ החומה", ציורו של גבריאל היימלר. אלפים ניסו לעבור למערב

     

    ולא מדובר רק במבוגרים או בזקנים; גם הצעירים מאמצים את אורח החיים המזרח-גרמני, שכולל לבוש פשוט וקודר, אכילת מזון שאינו נכלל תחת הגדרת הג'אנק פוּד, בילוי בפאבים שמשמיעים מוזיקה נוסטלגית ומחתרתית ומיחזור של בגדים, חפצים ודעות שאפיינו את התקופה ההיא, שבה הכל היה פשוט, לדידם. ממש כמו חלקה המזרחי, הלבן והמשעמם של החומה.


    החומה מהצד המזרחי. פשטות ללא צבעים, כפי שהיה בימי הקומוניזם

     

    אבל למרות המַאֲוַיִּים של חלק מאזרחי ברלין אל מאפיינים קומוניסטיים מהעבר, כולם יחגגו את יום השנה ה-20 לנפילת החומה בימים הקרובים.

     

    החומה עוברת שיפוצים קדחתניים בימים אלו, והושקעו בה כספים רבים על מנת שתהיה מוכנה בזמן ל"פסטיבל החופש", שבו יופיעו, בין השאר, בון ג'ובי. אמש (יום ה') התקיים שם טקס פרסי MTV, שבו הופיעה להקת U2 מול מאות אלפי צופים נלהבים בשער ברנדנבורג, שזכו לראות ולשמוע אותם חינם אין כסף.

     

    ואולם החגיגות יסתיימו ואילו החומה תשאר, ועמה הזכרונות מתקופה היסטורית שחילקה את העולם לשניים: מזרח ומערב, תומכים ומתנגדים, בעד ונגד. ולא משנה באיזה צד אתם - השאריות של חומת ברלין עדיין כאן איתנו, כדי להזכיר לנו שגם אם אנשים בונים מחסומים - הם בסך הכל עוד לבנה בקיר, ושחומות בין בני אדם - סופן ליפול.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רחוב Mühlenstrasse שבו נמצאת האיסט סייד גלרי
    צילום: זיו ריינשטיין
    תיירות מטיילות לאורך החומה
    צילום: זיו ריינשטיין
    שלט בחומה המראה את תאריכי הקמתה, פירוקה ושיפוצה
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים