סרטי אסונות
העשור הקולנועי הבא מבטיח לנו שאנחנו נשלם יותר, נתעצבן יותר ונקבל פחות רעיונות מקוריים ביותר מימדים. ככה זה כשבהוליווד מעדיפים חידושים, סיקוולים וסרטים המבוססים על כל מותג פנוי
באחד הרגעים המבריקים ביותר ב"אידיוקרטיה" מסופר כי "Ass", הסרט הפופולרי ביותר בשנת 2505, הוא למעשה קלוז-אפ מתמשך על ישבן אנושי שמפליץ ללא הרף. ולא מדובר רק בשובר קופות היסטרי: הסרט, אליבא דג'אדג', אפילו גרף כמה פרסי אוסקר באותה שנה, כולל הפרס לתסריט המקורי הטוב ביותר.
"אידיוקרטיה" של מייק ג'אדג'. חזון אופטימי?
עבור חובבי קולנוע אמיתיים, כאלו שלא מסתפקים בתסריטים בנאליים מתובלים באפקטים מרשימים, זהו חזון מטריד לא פחות מזה של רולנד אמריך בסרטו "2012". למרבה הצער, נדמה שהחזון הקטסטרופלי של ג'אדג' היה אופטימי מדי, לפחות אם מתמקדים בעתיד הקרוב: לסרט כמו "Ass" אין סיכוי להפוך לאחד הסרטים המצליחים של העשור שבפתח - לא כיוון שהוא רדוד או מטופש מדי, הוא פשוט מקורי מדי.
תעשיית הקולנוע האמריקנית, או לפחות זו המיינסטרימית, לא נמצאת היום בצומת דרכים קריטי. בניגוד לתעשיית המוזיקה, שעדיין מנסה לעכל את ההשלכות ההרסניות עבורה של עידן האינטרנט, הוליווד חלפה על פני השינוי הזה כמעט מבלי משים: הפגיעה אמנם הורגשה ברשתות של מכירת סרטים והשכרתם, אך לא בקופות בתי הקולנוע.
לאורך העשור האחרון, שבמהלכו הפכו הורדות הסרטים לעניין שבשגרה, נשבר שיא ההכנסות לא פחות משבע פעמים, כלומר כמעט מדי שנה (בעיקר הודות לעלייה המתמדת במחירי הכרטיסים בארצות הברית, אך לא רק). ואם ב-2009 "רובוטריקים: הנקמה" היה הסרט בעל ההכנסות הגבוהות ביותר, אל תצפו לשינוי משמעותי במיוחד בשנים הקרובות בהלך הרוח בהוליווד: סוס מנצח, כידוע, לא מחליפים.
"רובוטריקים: הנקמה". זה הכיוון, מרוצים?
ומהו אותו סוס מנצח? מותגים קיימים שהוכיחו את הפוטנציאל הכלכלי שלהם בעבר, בין אם כמשחק, קומיקס, ספר או תוכנית טלוויזיה. מבט חטוף ברשימת שוברי הקופות הגדולים של העשור האחרון חושף כי רק אחד מבין עשרת הסרטים המובילים לא התבסס על מותג קיים (אלא אם כן מחשיבים את הברית החדשה כמותג, שכן הסרט המדובר הוא "הפסיון של ישו" של מל גיבסון). המגמה הזו, יש לשער, רק תתחזק בעשור הבא.
המשכונים, חידושים ועיבודים מאולצים
אין מה לעשות, נבואה היא תמיד עסק מסוכן. אבל בעוד שבתעשיית הקולנוע האירופית, או זו העצמאית, באמת קשה לדמיין אילו מגמות ומדינות יתפסו את מירב תשומת הלב, הרי שבהוליווד, ממש כמו בסרטים שהיא מנפיקה במהלך הקיץ, מהלך העניינים פשוט וברור הרבה יותר. ככה זה שכל סרט מוכרז שלוש שנים ומעלה לפני צאתו לאקרנים, והזכויות לשימוש בכל מותג פנוי נמכרות לכל המרבה במחיר.
"הפסיון של ישו". הברית החדשה נחשבת מותג?
השנים הראשונות של העשור הבא, כך נראה, כבר עמוסות בסרטים כאלה. פרויקטים מדוברים משתלטים על כל משבצת פנויה בעונות הקיץ של 2010-2013, כשרובם ככולם מבוססים על מותג קיים ומצליח. כך שגם בעשור הקרוב, רוב הסרטים שיפקדו את בתי הקולנוע בעונת הקיץ יכלול גרסאות מחודשות לסרטים מצליחים, סרטי המשך, עיבודים לספרים וגיבורי קומיקס.
בשנה האחרונה, הניסיון לאמץ כל מותג פנוי הגיע לרמות מגוחכות לחלוטין. רידלי סקוט עתיד לביים גרסת מדע בדיוני של "מונופול", פיטר ברג מביים עיבוד עלילתי למשחק הלוח "צוללות", גור ורבינסקי יביא לקולנוע גרסה חדשה של "הרמז" ובאולפני האחים וורנר מתכוונים להפיק סרט בכיכובן של בובות לגו. בקצב הזה, כך נראה, הפרודיה החביבה של אנשי CollegeHumor על גרסה קולנועית ל"שולה המוקשים" עוד עלולה להפוך למציאות.
"מונופול". מכל דבר אפשר לעשות סרט, העיקר שיכירו את השם
בחזית הסיקוולים/רימייקים המצב לא צפוי להיות טוב יותר. להלן רשימה חלקית ביותר: וויל סמית' מפיק בימים אלה גרסה מחודשת ל"קרטה קיד" עם בנו בתפקיד הראשי וג'קי צ'אן בתפקיד מיסטר מיאגי, רוברט זמקיס זומם להחזיר לחיים את רוג'ר ראביט, הרולד ראמיס שוקד על סרט שלישי בסדרת "מכסחי השדים" ורידלי סקוט (כן, אותו אחד מ"מונופול") מתכוון להפיק סרט נוסף בסדרת "הנוסע השמיני".
גם סרטים מצליחים מהשנים האחרונות צפויים לזכות להמשכים, ביניהם סרט שני בסדרת "סטארטרק" המתחדשת, סרט שלישי בסדרת "רובוטריקים" וסרט רביעי של "ספיידרמן". אפילו בפיקסאר, שעד כה נהגו לספק מדי שנה סרטים מקוריים לחלוטין (שגם זכו לשבחי הביקורת) מאז סרט ההמשך היחיד שלהם, "צעצוע של סיפור 2", עתידים להנפיק שני סרטי המשך בשנתיים הקרובות: "צעצוע של סיפור 3" ב-2010 ו"מכוניות 2" ב-2011.
קשה לומר שהעודף הזה בסרטי המשך והתבססות על מותגים מוכרים מפתיע: הרי גם כשסרט מצליח להדהים את הוליווד ולהוכיח כנגד כל הסיכויים שאפשר ליצור שובר קופות עם תקציב צנוע עד אפסי ובלי כוכבים גדולים, נדמה שבאולפנים הגדולים לא ממש מתאמצים לפצח את הנוסחה להצלחה המפתיעה.
"מחוז 9". אף אחד לא מנסה לפצח את ההצלחה
סרטים כמו "החתונה היוונית שלי" או "מחוז 9", שהצלחתם הפתיעה את תעשיית הקולנוע האמריקנית, לא ממש הובילו עד היום לשינוי בגישה. במקום זאת, באולפנים הגדולים מעדיפים להטמיע את ההפתעות האלה בתבניות המוכרות להם. כך, עתידים להפציע על המסך בשנים הקרובות סרטי המשך ל"פעילות על טבעית", "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ו"ברוכים הבאים לזומבילנד", שלוש מההפתעות הגדולות של השנה האחרונה בקולנוע האמריקני. אז כן, גם בעשור הבא ניתקל בסרטים מצליחים שיגיחו משום מקום, וגם אז הוליווד תגיב בהתאם: תזמין סיקוול.
וכל זה - בתלת מימד
בסוף השבוע הבא ייצא לאקרנים בארץ ובעולם "אווטאר", סרטו החדש של ג'יימס קמרון שמבטיח לחולל מהפכה של ממש בקולנוע התלת-מימדי כפי שאנו מכירים אותו. בין אם סרטו של קמרון נידון לכישלון מסחרי או להצלחה מסחררת, ובין אם שיטתו החדשנית של קמרון תאומץ על ידי במאים אחרים או שלא, אין ספק כי השימוש בטכנולוגיית תלת-מימד תהפך בשנים הקרובות לעניין שבשגרה בקולנוע ההוליוודי.
"אווטאר" של ג'יימס קמרון. יחולל מהפכה?
בתחום האנימציה המעבר הזה כבר הושלם בהצלחה: כמעט כל סרטי האנימציה המצליחים של השנה האחרונה הופקו בתלת-מימד. התהליך הזה, יש לשער, לא ידלג על הקולנוע המסחרי שאינו מונפש. רק בשבוע שעבר פורסם כי סרטי ההמשך של "ברוכים הבאים לזומבילנד" ו"ג'קאס" יופקו בתלת-מימד, ואלו הן רק הסנויות הראשונות. במאים כמו רולנד אמריך, שעדיין מתנגדים לשימוש בטכנולוגיה המתקדמת הזו בסרטי לייב-אקשן, ייוותרו בעמדת מיעוט.
המעבר הזה משתלם להוליווד, לא רק מטעמים אלטרואיסטיים כמו "שיפור החוויה הקולנועית". הכרטיסים לסרטי תלת-מימד עולים יותר ובהתאמה גם מכניסים יותר.
תעשיית שוברי הקופות, כמשתמע משמה, סובבת סביב הכסף, רצוי כסף בטוח. אנחנו נשלם יותר, נתעצבן יותר, נקבל פחות רעיונות מקוריים ביותר מימדים.
לעומת המצב הנוכחי, "Ass" הפיקטיבי של מייק ג'אדג' נראה כאופציה מרעננת אך בלתי-ריאלית. אבל אולי נזכה למשהו דומה: במקום סרט שכולו נפיחות נקבל סרט שכולו פיצוצים תלת-מימדיים. זה יקרה ביום שבו מייקל ביי יוותר על השימוש בדיאלוגים מגוחכים. אל תדאגו, הוא כבר ימצא ספר/סרט/משחק לבסס את זה עליו.
