השבוע החולף בשוק האג"ח - אחד הגרועים השנה
אפקט הפחד העולמי המתגבר תרם לירידות מהאג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות ועד לאג"ח החברות. מחזיקי אג"ח אפריקה ישראל ממתינים להכרעת ביהמ"ש ביום ראשון
השבוע החולף התאפיין בחולשה משמעותית בשוק האג"ח על אפיקיו השונים ודומה כי היה זה אחד מהשבועות החלשים בשוק בחודשים האחרונים, אם לא החלש ביותר מתחילת 2009. גם התאוששות ביומיים האחרונים למסחר, לא עמעמה את התחושה כי שוק האג"ח הולך ונחלש.
בהמשך לחששותינו בטורים קודמים, השבוע היינו עדים ל"שילוב קטלני" של כמה גורמים: אפקט הפחד העולמי ההולך וגובר, עליית תשואות באג"ח הממשלתיות בעולם שהובילה לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות בישראל (בעקבותיהן נפלו גם מדדי התל בונד השונים), היצע גדול מדי בשוק ההנפקות הראשוני (ובמחירים גבוהים מדי, כפי שציינו בשבוע שעבר) ומימוש רווחים.
כל אלה הובילו לשבוע שבו כל אפיקי האג"ח השונים סבלו מירידות חדות ובעיקר ביום שלישי, בו נפלו מדדי התל בונד השונים בכ-1.5%.
אפקט הפחד המתגבר אינו בגדר חדשות והוא המשך של החשש מקריסת כלכלת דובאי (שככל הנראה תינצל בעזרת האחות הגדולה אבו דאבי) , הורדת הדירוג לכלכלת יוון (השבוע הופחת גם הדירוג של סוכנות הדירוג P&S), הורדת תחזית הדירוג לספרד והורדת הדירוג לכלכלת מכסיקו לה היינו עדים השבוע. השבוע היינו עדים אף לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות בעולם (בהובלת ארה"ב, כמובן), שגררה עליית תשואות אף באג"ח הממשלתיות בישראל.
להערכתנו, ניתן למנות סיבות נוספות לעליית התשואות באג"ח הממשלתיות בישראל כגון, חשש מאינפלציה עתידית שתוביל להעלאת ריבית קרובה על ידי בנק ישראל, אם כי מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר "עמד בציפיות" ועלה "רק" ב0.3%. בנוסף קיים חשש מתמחור יתר של האג"ח הממשלתיות, שהיוו מפלט למשקיעים שתרו אחר תמורה גבוהה יותר מריבית הפיקדונות האפסית, אך בסיכון נמוך יחסית.
עודף נזילות בשוק
בסיכום שבועי, היינו עדים לירידות שערים כמעט לכל אורך העקום השקלי הממשלתי, פרט למק"מים, שנסחרו כמעט ללא שינוי. גם האפיק הממשלתי הצמוד לא נהנה משבוע מוצלח בלשון המעטה, כאשר לכל אורך העקום צפינו בירידות, שהלכו והתעצמו באג"ח הארוכות ואג"ח במח"מ גבוה משלוש שנים סבלו מירידות חדות של כ-1.5% ומעלה.
גם מדדי התל בונד השונים סבלו השבוע מירידות שערים חדות, כאשר מדד תל בונד 20 (הכולל את האג"ח הקונצרניות הסולידיות בשוק) ירד השבוע בכ-1.7%, מדד תל בונד 40 ירד בכ-1.4% ואילו מדד התל בונד השקלי שהושק רק בתחילת דצמבר, כבר הספיק לרשום ירידה של כ-2.5% מיום השקתו.
בין הסיבות לירידות אלו ניתן למנות את המח"מ הארוך יחסית של מדדי התל בונד השונים (כ-5 שנים), עליות השערים החדות שלהם מתחילת השנה, שהובילו לתשואות נמוכות באג"ח המרכיבות את המדד, וכן מימוש רווחים של משקיעים.
בנוסף, הירידות החדות של האג"ח השקליות נובעות ככל הנראה מתמחור יתר בהנפקות האחרונות של אג"ח אלו, כתוצאה מעודף נזילות בשוק, שהוביל לביקושי יתר. בנוסף כתוצאה מחשש להעלאת ריבית עתידית;וכן מכישלון יחסי של הנפקת תעודות סל וקרנות נאמנות המשקיעות במדד התל בונד השקלי.
נקודה מעניינת היא העובדה שאג"ח קונצרניות צמודות מדד של חברות המדורגות בדירוג נמוך יותר ו/או לא מדורגות כלל, לא סבלו מירידות השבוע וחלקן אף עלו. הסיבה לכך היא ההבנה בשוק כי בתנאי מאקרו של אינפלציה עתידית והעלאת ריבית עתידית, אפיק האג"ח הקצרות הצמודות הינו האפיק המועדף.
חברות על הגדר
שוק ההנפקות המשיך לספק חדשות השבוע, אם כי חלקן פחות חיוביות משבועות קודמים. השבוע חזינו בתוצאות ההנפקות האחרונות של אג"ח שקליות, שזכו לביקושים גבוהים ובעקבותיהם לתשואות נמוכות. כתוצאה מכך הן סבלו בימים הראשונים למסחר בהן מירידת שערים של עד כ-2%, דבר שלא הניב נחת למשתתפים בהנפקות, גרם לירידות בביקושים להנפקות חדשות ועתיד גם לגרום לירידה בביקושים בהנפקות עתידיות.
מבין ההנפקות בלטו השבוע הנפקת האג"ח השקלית של חברת גב ים בדירוג AA- (מח"מ 4.9 שנים, תשואה 6.41%) וכן הרחבת אג"ח ט' השקלית של בנק דיסקונט בדירוג A+ (מח"מ 6.7 שנים, תשואה 3.37%), שצלחו את השלב המוסדי.
בנוסף בלטה הצלחתה של חברת אלבר בהרחבת סדרה ז' בריבית שקלית משתנה ובדירוג A3 (מח"מ 2.56 שנים, תשואה 6.15%). החברה צלחה את השלב המוסדי והציבורי, ככל הנראה לאור העבודה שבמסגרת ההנפקה שיעבדה לטובת בעלי אג"ח את צי המכוניות העתידי שייקנה בכספי ההנפקה.
בינתיים ממתינות "על הגדר" חברות רבות נוספות, שמעוניינות לנצל את הריבית הנמוכה במשק כיום, על מנת לגייס אג"ח. מביניהן אפשר למנות את אמות, אלקטרה נדל"ן, מבני תעשיה, אשדר ומישורים.
ונסיים, כרגיל, בעדכונים מחזית אפריקה. ביום ראשון הקרוב (20 בדצמבר), ייערך הדיון המכריע בביהמ"ש המחוזי בת"א, במסגרתו תפסוק השופטת ורדה אלשייך האם החברה הינה חדלת פירעון. אם יוחלט שהחברה חדלת פירעון, תיערך אסיפת בעלי אג"ח אחת משופת לכלל בעלי אג"ח כדי לאשר את טיוטת ההסכם שהציגה אפריקה להסדר החוב. אם יוחלט שהיא אינה חדלת פירעון, יזכו בעלי אג"ח ט' לאסיפה נפרדת משלהם שתדחה כנראה את ההסדר.
לאור מספר החלטות ביניים שנתנה השבוע השופטת, ניתן היה לשוב ולהבין כי השופטת איננה מתלהבת (בלשון המעטה) מהתנהלות החברה ובעל השליטה בה, ומהעובדה כי היא מציגה עצמה כחדלת פירעון אך ממשיכה לנהל את עסקיה כחברה סולבנטית.
גיל נויברגר הוא מנכ"ל רוטשילד קרנות נאמנות. יריב יוריסטה הוא אנליסט בבית ההשקעות רוטשילד
לפנייה לכתב/ת 
