שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: jupiter

    "כשהוא שואל, אנחנו מסבירים שאין לו אמא"

    רועי בן ה-3 אומץ בגואטמלה על ידי עידו וגיל, זוג הומואים, שכבר מצפים בימים אלה לאח של רועי, שאמור להגיע לעולם בעזרת אם פונדקאית ותרומת ביצית. "נגד אהבה אין מה לעשות", אומרים להם ברחוב בישוב הקטן בו הם חיים. ומה עם אמא? "לא חייבים אבא ואמא", טוענים המומחים

    "היה לנו הריון של לוויתן או פילה שנמשך כשנה וחצי. צירי הלידה שלנו היו טיסה לגוואטמלה, עם שלוש חניות ביניים, שנמשכה כ-30 שעות", מספרים עידו וגיל (השמות בדויים) כיצד הפכו הורים לרועי, היום בן 3 ורבע.

     

    שלושתם חיים בישוב קטן בצפון הארץ, הרחק מהביצה התל אביבית. השכנים שלהם קיבלו אותם מאוד יפה. "נגד אהבה אין מה לעשות", אמרו להם כשראו אותם ברחוב.

     

    הכתבות הקודמות בסדרה

      

    תא משפחתי שלם

    גיל ועידו, שניהם בני 40, חשבו בהתחלה להביא לעולם ילד בהורות משותפת עם אישה. "אבל גילינו שהמודל הזה לא מתאים לנו", מספר עידו. "אנחנו רואים עצמנו כתא משפחתי שלם והורה נוסף היה כמו גלגל חמישי. זה נראה לנו לא נכון מבחינה משפחתית ולכן פנינו לאופציה של אימוץ מחו"ל, דרך אחת העמותות שעוסקות בכך".

     

    המדינות שעימן יש לעמותות הסכמים החמירו את הנהלים בשנים. מכל מאמץ נדרש להביא תצהיר וחוות דעת של איש מקצוע ופסיכולוג על כשירותו לאמץ. מאחר ואין היתר לזוג חד מגדרי לאמץ ילדים, נרשם האימוץ של רועי על שם גיל.

     

    "זה היה עניין טכני בלבד. גיל הוא בעל המאה. נדרשה הוכחה על יכולת כספית, נדרש להמציא דוחות ולעבור וועדות והחלטנו שהוא ישא בזה", מסביר עידו. "רועי הוא הבן שלי בדיוק כמו שהוא בנו של גיל, אבל מבחינה רישומית-בירוקרטית, עד שלא יושלם הליך האימוץ גם על ידי אין לי זכויות. אני תמיד שם בשבילו, גם אם ההכרה בהורותי מאושרת בידי הרשויות וגם אם לא. זה חשוב לי רק אם חלילה יקרה משהו לגיל. אני צריך לדעת שאני יכול להיות שם בשביל רועי", מסביר עידו.

     

    גיל ועידו מספרים שמהניסיון שלהם קיימת פתיחות גדולה מצד רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים בארץ שמלווים את הליך האימוץ גם כשמדובר באימוץ מחו"ל. "מכירים היום במשפחות אלטרנטיביות, מבינים שלא חייבים אמא ואבא. אנשי המקצוע המתבוננים על טובת הילד לא רואים בכך בעיה לגדול במשפחה בה יש שני הורים מאותו המין, משום שהם סבורים שגם במשפחה כזו צרכיו ממולאים באופן המיטבי", מסביר עידו.

     

    ורועי? מעולם לא הכיר משפחה אחרת. לעידו הוא קורא פאפא ולגיל - אבא. "אבל כשאנחנו בחברה ויש עוד אנשים מסביבנו הוא קורא לשנינו 'אבא'", מסביר עידו.

     

    הרבה כוח נפשי ומסירות

    גיל מוסיף שלמרות שהוא המאמץ הרשמי את כל ההחלטות לאורך ההליך הארוך שנמשך כשנה וחצי, קיבלו שניהם במשותף. "רועי הוצג לנו כבר כשהיה בן שבועיים, אבל מכאן ועד שממש החזקנו אותו עברו חודשים רבים, במהלכם למשל החלטנו שלא לשלוח רופא נוסף לבדיקה מטעמינו. חשבנו שנקבל ונאהב אותו כמו שהוא ונתמודד עם מה שיהיה.

     

    "ההליך הארוך והמורכב הוא רצוף התמודדויות ומשברים ודורש הרבה כוח נפשי ומסירות", הוא מסביר בדיעבד. לרווקים המגישים בקשה לאימוץ, וכך הוא הציג עצמו, מותר לאמץ רק ילדים זכרים. "קשה לדעת, אבל נראה לי שללא זוגיות, לא הייתי יוצא לתהליך הזה. מה גם שעידו מאוד רצה ודחף. צריך שניים כדי לגדל ילד. אני רואה חד הוריים וכמה קשה להם".

     

    רועי נושא את שם המשפחה של גיל, אבל בקרוב זה עומד להשתנות. ההורות לרועי עוררה אצל השניים רצון להגדיל את המשפחה ועתה הם נכנסו להליך פונדקאות בהודו. "מוקדם לדבר על זה עדיין, אבל יש פונדקאית. תורמת הביצית האנונימית שלנו היא גם הודית", מספר גיל. "חשבנו שלרועי צריכים להיות אח או אחות שגם הם שחומים כמוהו ולא איזה ילד בלונדיני".

     

    האב החוקי לעתיד הפעם הוא עידו ורועי כבר יודע שבעתיד הלא רחוק יסעו כולם להביא לו אח או אחות מהודו. "אז גם נגיש בקשה לאימוץ הדדי - אני של הילד או הילדה שיוולדו ועידו לרועי, ונשנה את שם המשפחה, כך שיהיה אחיד ויכלול את השמות של שנינו", מספר גיל.

     

    "עם כל שאלה נתמודד בזמנה"

    החששות שהיו להם טרום האימוץ, כך הם מספרים, התפוגגו עם כניסתו של רועי למשפחה. "זו פשוט חגיגה: האחיינים, הדודים, הסבים, סבתות, כולם מאוד מבסוטים ומפרגנים". ורועי? הייתה תקופה שהוא אסר עליהם לקרוא ספרים שמופיעות בהם אמהות. "כשהוא שואל, אנחנו מסבירים שאין לו אמא", מסביר גיל. "אנחנו רואים היום שהשאלות עולות גם מכיוון חברת הילדים בני גילו. בקרוב נסביר לו שהייתה אישה שילדה אותו. אנחנו שומרים בשבילו גם על תמונות ההורים הביולוגיים, במידה שיבקש לראות אותן כשיגדל. המילה אימוץ עוד לא עלתה בשיחות שלנו, למרות שרועי יודע שהוא הגיע מגוואטמלה וטס במטוס. עם כל שאלה נתמודד בזמנה", הוא מבטיח.

     

    ומה העצות שלהם לזוגות נוספים שמתלבטים כיצד לממש את הזכות להורות? "קודם כל, תבדקו למה אתם רוצים ילדים. מדובר בהתחייבות ארוכת טווח. תבדקו עד כמה אתם מחויבים ועד כמה אתם נכונים לוותר בשביל הילד שלכם", ממליץ גיל.

     

    גם כשמדובר באימוץ וגם כשמדובר בפונדקאות, נדרש המון אורך רוח, אומרים השניים והמון סבלנות. "היו מוכנים לכך. אלה תהליכים שלוקחים זמן. הדרך להגשמת חלומות רצופה תחנות וצמתים וכל עיכוב או מהמורה הם הזדמנות לבחון מה קורה לנו בדרך וכיצד הזוגיות שלנו מוכנה להורות", מסביר גיל שגם עוסק בקואצ'ינג, חיזוק אישי והילינג.

     

    הפונדקאות, הם מספרים, היא הליך יקר יותר, אבל האימוץ הולך ונעשה נדיר יותר ויותר, "כי יש מעט מדינות שנותנות היום לאמץ והרוב מערימות קשיים על רווקים". הם מציעים להיעזר בסוכנות המתמחה בכך. "בהתחלה ניסינו לעשות הכל לבד וליצור קשר בעצמנו, אבל התקשורת הייתה מאוד מורכבת. אימוץ ממדינה זרה אפשרי אך ורק דרך התקשרות עם עמותה לאמוץ בין ארצי, ואינו בר-ביצוע באופן עצמאי.

     

    "פונדקאות בחו"ל ניתנת לביצוע ללא עזרת מתווכים, אולם מומלץ ביותר להיות מיוצגים ע"י עמותה העוסקת בכך. היתרון בעזרה מהסוכנות גם במקרה של פונדקאות וגם במקרה של אימוץ, הוא שמדובר במדינות שבהן צריך לדעת איך להתנהל, להכיר ולהבין את התהליכים המקומיים", מסבירים השניים מניסיונם. עכשיו הם מחכים לאישור מהודו לגבי הריון הפונדקאית. גם רועי, הם מספרים, מחכה כבר לאח או אחות.

     

    • בתאריך 10-13.2.2010 יתקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס "משפחות הקשת" - הכנס הראשון להורות גאה בישראל. הכנס יכלול הרצאות, הפעלות, רבי שיח וסדנאות, ובסוף השבוע גם הפעלות לילדים, הקרנות סרטים והופעות. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5252896/7 וכן באתר  או בקבוצת הפייסבוק proud families

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים