המאגר הביומטרי - עוזר לפרטיות או פוגע?
חודש אחרי שעבר, נמשך הפולמוס על חוק המאגר הביומטרי. המתנגדים מזהירים מפני פגיעה בפרטיות ודליפה. המצדדים אומרים כי המאגר דווקא יעזור לשמור על פרטיות
בעוד מספר חודשים, לאחר קביעת תקנות והערכות טכנולוגית, אמור משרד הפנים להתחיל להנפיק תעודות זהות חכמות, שיחליפו את תעודות הזהות שלנו מנייר ויכללו גם טביעות אצבעות ואת תמונות הפנים שלנו.
אזרחים שיסכימו לכך - יצטרפו למאגר ביומטרי בו יישמרו הנתונים הללו, על מנת לזהות אדם שלא נושא תעודת זהות - וכן למנוע התחזות. אדם שירצה להנפיק תעודה - נתוניו יבדקו מול המאגר כדי לוודא שלא הנפיק תעודה קודמת. המאגר הביומטרי עמד במחלוקת בעקבות החוק שאושר בכנסת לפני כחודש וחצי.
פגיעה מינימלית או חמורה?
לאחר דיונים רבים על החוק בכנסת ומחוצה לה, אמש (ד') קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה דיון ציבורי נוסף על החוק, לקראת מימושו. מנחת האירוע, כרמית גיא, ציינה כי מאיר שטרית, מי שדחף את החוק כשר הפנים ולאחר מכן כיושב ראש וועדת המדע, לא הגיע לדיון כי לטענתו לא צריך להמשיך לדון בחוק לאחר שהתקבל.
עו"ד מייק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, טען בדיון כי הפגיעה בפרטיותם של האזרחים קטנה מהתועלת שהוא יביא למאבק בפשיעה. לדבריו תעודות הזהות החדשות ימנעו זיופים. לדבריו לקיחת נתונים ביומטריים פחות מפרים פרטיות מאשר תשאול ארוך ומקיף על מנת לוודא את זהותו של אדם. בלס עוד אמר כי המאגר יוכל לשמש את המשטרה לאתר עבריינים על פי תמונה, על מנת להקל בהליכי חקירה.
בלס אומר כי בניגוד לטענות המתנגדים, שנתמכו גם במחקר שפורסם על ידי מרכז המידע של הכנסת, במדינות אחרות קיימים מאגרי מידע ביומטריים הכוללים פרטים מזהים על האזרחים.
"הכוח המניע מאחורי החוק הוא הפקידות הבכירה, המנגנון, בעזרת אנשי טכנולוגיה שמשרתים את מטרות הלקוח. רק אחר כך נכנס השלב הפוליטי", אמר עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. לטענתו הרבה פעמים ההחלטות מתקבלות ומתגבשות לפני שהן מגיעות לדיון.
פינצ'ק, שנכח בדיונים על החוק בוועדת המדע, טען גם אז כי לא ניתן למשתתפים זמן להערך וללמוד את השינויים שהוצגו במהלך כל דיון. פינצ'וק טען בדיון כי עצם הקמת מאגר, גם אם לא ידלוף, מהווה פגיעה בפרטיות והופכת את ישראל למדינת מעקב, וכן לא היה דיון על "מי ישמור על השומרים". כלומר - איך ימנע שימוש לרעה במאגר על ידי מי שמורשה לגשת עליו.
"כל שימוש עתידי ידרוש תיקוני חקיקה ודיון מחודש בכנסת. מעבר לזה קבעו בחוק חובות דיווח מאוד-מאוד ברורות, גם על השימושים וגם על אירועים חריגים במערכת", הגיבה עו"ד נעמה פלאי מהלשכה המשפטית של משרד הפנים.
ניסים אליאסף, מנהל מערך המחשוב במשרד הפנים טען גם הוא כי מאגר נדרש לשם מניעת זיופים. "במאגר, וזה רשום בחוק", אמר, " אנחנו לא שומרים את מספר הזהות של האדם ואת שמו; טביעות האצבע והפנים נשמרות בנפרד. המאגר גם לא פתוח לתקשורת – התשובות שלנו לגופים השונים הן רק באמצעות טלפון, לא באמצעות תקשורת ממוחשבת".
ניצב משנה איילת אלישר, המשנה ליועץ המשפטי של המשטרה, אמרה כי לא מדובר במאגר משטרתי, אלא במאגר שהיא תוכל לקבל ממנו מידע וגם זה תחת תנאים מגבילים. "יש לנו מאגרים פוגעניים ביותר, גם בצה"ל וגם במשטרה, והם לא דולפים. שומרים עליהם, הם יקרים לנו מאוד", הוסיפה. עוד אמרה כי דווקא מאגר יעזור לחקור את האנשים החשודים וינמע מכך שאנשים שנכחו במקום ייחקרו לשווא.
"הדיון מלכתחילה אמור להיות במישור הדמוקרטי", אמר דורון אופק, חבר הפורום הישראלי לאבטחת מידע. "מדינת ישראל מנסה לנכס כלי שיכול לזעזע את יסודות הדמוקרטיה. אני מאוד ער לצרכים של משרד הפנים, אבל אני לא משוכנע שהצורך במאגר ביומטרי הוא צורך שאי אפשר להימנע ממנו". אופק אומר כי יש דרכים חלופיות למנוע זיופים והתחזות לאדם אחר בזמן הנפקת התעודה בשיטות של נגזרת מתמטית מהנתון הביוטמרי, למשל.
יורם אורן, יועץ טכנולוגי חיצוני למשרד הפנים, אמר כי יש "חוסר סימטריה" בין הנכונות של בני אדם לחלוק את פרטים אישיים עם גופים פרטיים, למשל רשתות חברתיות באינטרנט, לבין התנגדותם לחלוק פרטים ממין זה לידי גופים ממשלתיים. "יש דרכים להגן על מידע בצורה מאוד-מאוד טובה, ואם מידע כזה אכן ידלוף, נגלה שניתן לעשות בו מעט מאוד שימושים לרעה", אמר בנוגע לדליפה.
תת ניצב אבי דומב ממשטרת ישראל טען כי אי אפשר להשתיל טביעות אצבע בזירת פשע, וכי ניסון כזה יתגלה על ידי המשטרה. "מי שירצה להשיג טביעת אצבע של פלוני אלמוני יכול להשיג אותה גם בדרכים אחרות".
1,000 מקרי גניבת זהות
כשקידם את החוק, דיבר שטרית על 350,000 תעודות זהות מזויפות שקיימות לדבריו במדינת ישראל. תת ניצב ורדה שחם ממשטרת ישראל דיברה על תלונות על גניבת זהות ורישום פלילי שאנשים מקבלים בשם מישהו אחר והציגה מספרים נמוכים יותר. "כשאדם נחקר בחשד לביצוע עבירה, הוא מוסר טביעת אצבע. היום הוא מזדהה בשם משה, ובפעם הבאה שהוא נעצר הוא מזדהה בשם יעקב. בשלב זה אנחנו יודעים שיש לו שתי זהויות. כרגע יש בטיפול מעל 1,000 אירועים כאלה".
השר מיכאל איתן (ליכוד), המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, שהוביל מהלכים נגד הכללת המאגר בחוק, אמר כי ניתן היה להכניס לשימוש תעודות זיהוי "חכמות" גם ללא הקמת מאגר נתונים ביומטריים. "בעיני, כמי שעוסק הרבה בצד הפוליטי, המפלגתי, של טכנולוגיה וחקיקה, יש כאן איזשהו מסר הרבה יותר כללי שיש לו חשיבות פרקטית רבה".
איתן התייחס לדברי המשטרה ולהגבלות על קבלת נתונים. לדבריו, כשהמשטרה באה בפני שופט ומבקשת צווים שיאפשרו לה להשיג מידע החסום בפניה בלעדיהם, באי כוחה נוטים להעצים את העבירות שמתוקפן מתנהלת החקירה.
"כשעבר חוק שמירת נתונים לסלולר, שמחייב את החברות לשמור את הנתונים ולהעביר אותם למשטרה, אז המשטרה לחצה כמה שיותר לקבל, אפילו על פי חשד לעבירה, גם כשהיא מאוד לא חמורה", אמר. "למשטרה יש תמיד דמיון, על איזה עבירות הם עוצרים ועל אילו בסוף מעמידים לדין. איתן קרא למשרד הפנים לתת שירותים מלאים גם לאזרחים שיבחרו לא להיכנס למאגר.
אלפי מורשי גישה
עו"ד יהונתן קלינגר, ממתנגדי החוק, אמר כי על פי הגדרות שונות בחוק, בסך הכל ישנם כ-10,000 איש שיש להם גישה כלשהי למאגר. "האם אפשר לאבטח מאגר מידע שיש ל-10,000 איש גישה אליו? ברור שלא".
אליאסף אמר כי זו דמגוגיה. "לא כל אחד מה-10,000 יכול לגשת למערכת ולקבל ממנה מידע. כל עובדי משרד הפנים שולחים את המידע באופן חד כיווני בלבד. הם מקבלים את הטביעות ומעבירים אותן הלאה. רק ל-8–10 בני אדם תהיה גישה ישירה למאגר – אלה הם הדסקאים שיעבדו ברשות לביומטריה".
פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה יצא גם נגד החוק והשווה אותו להפרטת בתי הסהר. "גם שם ישראל בחרה בדגם הכי קיצוני של הפרטה, תוך חציית כל הקווים האדומים של מה לא צריך להפריט במדינה, וגם אז הדיון בכנסת התקיים מתוך תפיסה שלפיה בעצם כבר התקבלה החלטה, ושעכשיו רק רצים קדימה כדי לממש אותה. אז ראש הוועדה התבטא ואמר ש'דיונים אידיאולוגיים זה לא כאן', וגם פה היו התבטאויות מהסוג של 'זה שיהיה מאגר זה ברור, עכשיו נדבר על דברים אחרים'. אני לא חושב שדיון בכנסת צריך להתקיים מתוך נקודת מבט של 'זה כבר הוכרע'".
עוד אמר כי "הזכות לפרטיות היא זכות מאוד לא מוגדרת, ולכן יש סכנה שהפרטיות תלך פייפן, וזו סכנה אמיתית. הצירוף של שני הדברים האלה מעמיד איום אמיתי על הפרטיות. אני חושש שהחוק הזה הוא חוק שבקיצוניות שלו הולך בכיוון הזה".
לפנייה לכתב/ת 
