שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלכות נופש
    "אין יוצאין ידי חובת סעודה אלא אם טועמין כזית מכל אחד מהמטעמים שבבופ"ע. מחלוקת פוסקים היא מהיכן מתחיל התור לבופ"ע, וכל אדם ינהג כמנהג אבותיו". הזמנתם מלון, ארזתם מזוודה - עכשיו קיראו את הלכות הנופש של גיל סלוביק

    1. בחודש השביעי, החל מאחד לחודש, ועד בוא הראשון לספטעמבער הגדול והנורא, חוגגין את חג תינוקות של בית רבן, הקרוי "החופש הגדול" בלשון סגי-נהור. מלמדי התינוקות חוגגים יותר מן התינוקות, כדכתיב: "הצלצול נועד בשבילי", ועל כן נהגו המלמדים לשבות ממלאכה גם בראשון לספטעמבער, ואם לא שובתין טוב שלכל הפחות יאיימו כי ישבותו.

     

    2. אין מטילין על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה, ועל כן יש להתיר להמשיך ולשלוח הילדים לבתי המדרשאות כדבר יום ביומו, וכדי לערבב את השטן ואת הילדים קורין לימים אלה "קייטנא" וכופין ההורים לשלם כפל קנס בגינם. תחילה היו ישראל שולחים ילדיהם לאותה קייטנא והיו מאכילין בה הדרדקין בשוקו ולחמניה ושולחים אותם לעשות צרכיהם, בין קטנים בין גדולים, בבריכה העירונית. משרבו עוונותינו נעשו ישראל קייטנות קייטנות, וככל שמשונה שם הקייטנא מחברתה כך יקרה היא הימנה.  

     

    • לכל הטורים בפרויקט "הלכה פייפן" - לחצו כאן

      

    3. אין אדם מישראל יכול לילך ד' אמות בלא מצווה, ועל כן יקפיד להתחיל במצוות עשה של נופש מייד כשמסתיימת הקייטנא. מצוות הנופש מצווה שאינה תלויה בארץ היא, ומלכתחילה טוב לקיימה בארצות נכר, ובלבד שיקפידו על כל הלכות תעופה ודקדוקיהן. בצוק העיתים, משגזר ארדוען הרשע חרם על ישראל, ואין לנו לא נופשונים ולא דילים לא צ'רטרים ולא הכל כלול, נוהגים המוני בית ישראל לנפוש באחת מארבע ערי הקודש: טבריה, אילת, תל אביב וחיפה.

     

    4. זריזין מקדימין למצוות, ועל כן יש להדר ולהגיע למלון ג' שעות טרם שעת הכניסה, ולהתמלא בחרון אף באם לא מוכנים החדרים. הנכנס לטרקלין המלון (לועבי בלע"ז) אל יעשה זאת בדלתות המסתובבות מעצמן, שלא ייתפס ח"ו בקלקלתו וימצא עצמו לכוד בפח יקוש עם מזוודותיו, ועל כן טוב שמלכתחילה ייתן לנער הממונה על הצלצולין (בעל בוי בלע"ז) לסחוב מזוודותיו, וייכנס כגביר לטרקלין, בבחינת התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין.

     

    5. כיוון ששלושה מפתחות כבר מסורים בידי שמיים, נוהגים ליכנס לחדר בכרטיס מעגנטי בלבד, ורק צדיקים הבקיאים במלאכת התזמון זוכים להיכנס. הלן במלון בשבת יקפיד לילך רק למלון המחלק מפתחות של ממש שכן שבת מנוחה היא ואין לעמול בה על מלאכת הכניסה לחדר. אנחנו מאמינים בני מאמינים ועל כן נוהגים ללון בשבת גם במלון בעל שיעור קומה רב, וממתינים למעלית השבת עד צאת הכוכבים או עד צאת נשמתנו, ואף על פי שתתמהמה עם כל זה נחכה לה שתבוא.

     

    6. כל החדרים כשרים ללינה ובלבד שיש בהם שולחן ומיטה וכסא ומנורה. וכיוון שהצנעה שורה על ישראל, אין מאירין את החדר במאור גדול, אלא מפזרין בפינות החדר מקצת מאורות קטנים, ונמצאו בני ישראל מגששים כסומים באפילה בבחינת "הלן בסתר בצל". ועוד נהגו לבלול את מתגי האורות, עדלאידע איזה מתג מדליק איזו מנורה, וכשלוחץ באישון ליל על מתג האור בשירותים מדליק את מנורת הלילה של אשתו, ונכשל באיסור "אל תעירו ואל תעוררו".

     

    7. המלון מקום קדושה הוא, ויש להקפיד מאוד על טהרתו, וגם מי שביתו נראה כדיר חזירים, ומחליף מצעיו אחת לשנתיים ימים, בוערת בו חמתו באם לא מסדרין מצעיו מדי יום ביומו, ועל כן טוב שיתלה שלט המחאה "נא לסדר החדר" בכל בוקר. מנהג החדרניות להדק הסדין למיטה הדק הדק היטב, ונמצא האדם מבעט ברגליו כתיש כדי להתכסות. משנתרבו חיגרים ופסחים בישראל שלא זרם הדם לכפות רגליהם, נהגו לפתח ההידוק קמעא לעת ערב, בבחינת רווח יעמוד ליהודים ממקום אחר.

     

    8. מנהג יפה להניח בחדרי האמבט משבעת תמרוקים שנשתבחה בהם פערל רוזענבלום, וכל המרבה בתמרוקים הרי זה משובח. וכדי להסיר כל חשש שיעברו החדרניות על איסור "בל תשליך" רח"ל וישליכו התמרוקים, נהגו ישראל לאסוף מדי יום את כל התמרוקים לתיקיהם, ולהוסיפם לסטעש התמרוקים שאגרו מרחבי תבל. ועוד ראיתי שמניחין כמין קופסא רבועה ובה מעין מצנפת קודש עשויה פלעסטיק שקוף וגמי מעטרה סביב, ולא זכתה מעולם עיני לשזוף אדם המשתמש באותה מצנפת.

     

    9. תחילה היו המלונות מחליפים כל המגבות, אפילו שנסתפגו בהם רק פעם אחת. משנתחמם עולמו של הקב"ה, ורצו המלונות להתחנף לירוקים ועל הדרך לחסוך כמה שקלים, גזרו המלונות שרק מגבות המושלכות לתוך האמבט יוחלפו, ומאז נהגו ישראל להקפיד במצוות "ותשליך במצולות האמבט כל מגבותם". מנהג נאה נקטו החדרניות להותיר, זכר לחורבן, שערה אחת משערות ראשו של אותו האיש שלן בחדר לפניך.

     

    10. כמין ארון קטן מונח בקרן זווית של החדר, ובקבוקונים זערוריים בו, שכל הרוצה ליטול ממנו יבוא וייטול, ומי שעושה כן נעשה לו נס וזוכה לשלם תשלומי כפל כפליים (מיניבער בלע"ז). עוד נהגו המלונות לגנוב מלקוחותיהם, כגנב הבא במחתרת, תשלומי ארבעה וחמישה על כיבוס הבגדים, עד שגדול מחיר הכיבוס ממחיר החולצה עשרת מונים.

     

    11. ייזהר הציבור מאוד מהזמנת שירות חדרים, שכן רבו הסרטים בהם התדפקו ליסטים על דלתות החדר כ"רום סערוויס" והחביאו מתחת למגשי הכסף אקדוחים רחמנא ליצלן. וגם אם לא מתדפקים ליסטים ממש, הרי שדמי שירות החדרים בבחינת ליסטות המה, וד"ל.

     

    12. יש להיזהר מאוד בלחיצת הכפתור של מעלית המלון, שנהגו המלונות בהסתר פנים, ותחת לכתוב ליד כל כפתור את שיש באותה קומה, נהגו לסמן הכפתור באותיות הקודש הלועזיות בלבד, ואין אדם יודע אם כדי להגיע לחדר-האוכל עליו ללחוץ על L, P או N וכבר הזהיר ר' קישון כי רבים מבני ישראל שלוחצין על P כדי להגיע לבריכה (פול בלע"ז), נדרסים כשיוצאין בחניה (פארקינג בלע"ז).

     

    13. תיקנו חז"ל שלא ללון במלון מבלי להשתתף בסעודת מצווה של פת שחרית (בעד ענד ברעקפעסט בלע"ז), והאוכל
    בסעודת מצווה זו לא רק שפטור מהלכות דיאטה, אלא שכל המרבה הרי זה משובח. המזמין פענסיון מלא תבוא עליו ברכה הדיאטנית.

     

    14. אין יוצאין ידי חובת סעודה במלון אלא אם כן טועמין כזית מכל אחד ואחד מן המטעמים שבבופ"ע, וטוב שכל שולחן ימנה שליח לדבר מצווה שיעמיס על גבי צלחתו מכל מאכל אשר ייאכל ואספו אליו. מחלוקת פוסקים גדולה היא מהיכן יש להתחיל התור לבופ"ע, וכל איש ינהג כמנהג אבותיו. יש לחנך הקטנים למצוות, ועל כן נהגו ההורים למלא את צלחות ילדיהם מכל טוב הארץ, על אף שאלה מתעקשים לאכול רק מאותו הקורענפלעקס שרגילים לאכול בו בשאר ימות השנה.

     

    15. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם, ועל כן נהגו לבדוק, בטרם הצ'עק אאוט, את כל מגירות החדר בין אלה שנשתמשו בהן ובין אלה שלא, והמהדרין אף זוחלין על רצפת החדר לחפש פכים קטנים מתחת למיטתם עד שמתקיים בהם מאמר "ועל גחונך תלך". אין חוששין לחולדה שגיררה שאם לא כן אין לדבר סוף.

     

    בפרק הבא: הלכות מילואים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    "ותשליך במצולות האמבט כל מגבותם"
    צילום: shutterstock
    מומלצים