שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עצב הוא רק ההתחלה: לאילו מחלות מוביל דיכאון
    הוא מעלה את הסיכון לסוגים שונים של סרטן, למחלת האוסטאופרוזיס ואף מאיץ את תהליכי ההזדקנות. הדיכאון, כך עולה ממחקרים שנעשו לאחרונה, משפיע לא רק על הנפש אלא גם על הגוף. ד"ר אודי בר מסביר למה זה קורה, מה החשיבות של זיהוי מוקדם וכיצד נכנסים לתמונה רופאי המשפחה

    בשנים האחרונות המודעות הגוברת שלנו למצבים רגשיים שונים, כגון דחק, תחושות תסכול ודיכאון, משתקפת היטב גם במחקר הרפואי העולמי. מאז שנת 2000, במהלכה הוכרז הדיכאון כ"מגפה של שנות האלפיים" על ידי התאחדות הפסיכיאטרים העולמית, החלו השלכותיו להיחקר במרץ בחבי העולם. תוצאות מחקרים אלו החלו לסמן את ההשפעה וקשר הגומלין המובהק בין מצבים רגשיים לבין תחלואה ותוחלת חיים, קשר שהיה עד אז דמיוני לגמרי בקהילה המדעית.

     

    תוצאות הדיכאון: בעיות גופניות קשות

    בשנים הראשונות לאחר אותה הכרזה דרמטית עסקו מרבית המחקרים בזיהוי ובטיפול תרופתי במצבי דיכאון וחרדה ומרביתם בוצעו על ידי פסיכיאטרים. אך בהמשך בוצעו גם מחקרים לאומיים, אשר נעזרו בנתונים שנאספו על ידי משרדי הבריאות במדינות מערביות, וכללו אוכלוסיות ענק של נבדקים. אותם מחקרים עקבו אחר ההשלכות הגופניות של מתח, דיכאון וחרדה ממושכים. בהמשך, בוצעו גם מחקרים פרוספקטיביים (עתידיים) שבדקו את הקשר המדויק בין מצבים רגשיים להופעתה בעתיד של תחלואה וכן את הזיהוי והאיבחון הספציפי של גורמי סיכון רגשיים ללקות במחלות גופניות מגוונות.

     

    דיכאון, כך התברר, משפיע לא רק על "הביצועים שלנו בעבודה" או על "שמחת החיים שלנו", אלא מהווה גורם סיכון ידוע ומוכר למחלות גופניות של ממש. בנוסף הוא עלול לקצר את חיינו ולהאיץ הזדקנותנו. מצבי דחק וחרדה ממושכים מהווים גורם סיכון ידוע ומוכר למחלות לב וכלי דם והם נחשבים לגורם לאירועים לבביים בקרב קבוצות חולים ללא כל גורמי סיכון מוכרים, כגון עישון או הפרעה בפרופיל השומנים. הדיכאון מהווה גם סמן מנבא אודות תוחלת חייהם של הלוקים במחלות לב, ולכן ההמלצה לקרדיולוגים כיום היא לשאול בקביעות את המטופלים אודות מצב הרוח שלהם, כחלק מהמעקב השגרתי.


     

    גם תחושות ממושכות של תסכול אובחנו וזוהו במחקרים לאומיים ככאלו המעלים במובהק את הסיכון לסוגי סרטן שונים, וביניהם סרטן המעי הגס, אשר הפיל את מספר החללים הרב ביותר בעולם המערבי. דיכאון בקרב חולי סרטן הוכח כמקצר את חיי החולים.

     

    במחקרים חדשים שנעשו לאחרונה נמצא כי דיכאון הוא גם גורם סיכון להופעתה של מחלת האוסטיאופורוזיס, המהווה את הסיבה המרכזית למוגבלות בקרב קשישים, ואף מכפיל את הסיכון לשיטיון ולמחלת האלצהיימר. השנה נתגלה כי לתחושות קשות של דיכאון ישנה גם השפעה מרחיקת לכת על משק הסוכר בגופנו, והן מעלות את הסיכון האישי שלנו ללקות בסוכרת מבוגרים.

     

    ואם כל זה לא מספיק, הרי שממש לאחרונה התגלה כי דיכאון גורם לקיצור הטלומרים שלנו. הטלומרים הם חלקים מהמטען הגנטי שלנו, המצוי בכל תא בגופנו. התקצרותם היא מדד מקובל לזיהוי הזדקנות והאצת התקצרותם משקפת את האצת ההזדקנות. עם קיצורם של הטלומרים אנו מאבדים את סך ההתחלקויות הנותרות לתא, בטרם יפסיק לחלוטין להתחלק.

     

    האבחנה: נדחית בשל חוסר מודעות

    אולם, למרות המודעות הרבה של החוקרים, והמלצותיהם החוזרות ונשנות לביצוע זיהוי מוקדם של דחק ודיכאון בקרב האוכלוסייה הבריאה, פעמים רבות נדחית האבחנה המדויקת של דיכאון, כמו גם הטיפול בו, לשלבים מאוחרים למדי, אם בכלל. הסיבה לאיחור באבחנה של דיכאון או דחק ממושך נעוצה, בין היתר, בהיותו של הדיכאון סמוי. גם "גורמי הלחץ" נתפסים פעמים רבות כחלק משגרה נורמטיבית על ידי הסובלים מהם.


    פגיעה קשה בתיאבון מעלה החשד להפרעה רגשית (צילום: index open)

     

    מעבר לכך, גם ברפואת המשפחה, המתבססת ברובה על ביקורים קצרים של המטופל במרפאה, וגם במרפאות המומחים השונות, הנותנות מענה ספציפי לבעייתו הרפואית של החולה, טרם הוחל בתשאול ספציפי ומקיף אודות מצבו הרגשי של כל נבדק, זאת, כמובן, למעט המקרים המופנים לבירור פסיכיאטרי. אך מרבית המקרים של דיכאון קל עד בינוני, כמו גם אלה הסובלים מתחושות ממושכות של חרדה ותסכול, אינם פונים כלל למרפאתו של הפסיכיאטר ונותרים ללא כל אבחנה או פתרון. פלח זה הינו, לצערי, מרבית האוכלוסייה ולגביהם מנסים החוקרים כיום להעלות את המודעות ברפואת הקהילה.

     

    אין ספק כי כבר בעתיד הקרוב המודעות הגוברת בקרב הרפואה המתקדמת ברחבי העולם, אודות הזיקה האמיצה והישירה שבין מצבים רגשיים לתחלואה, תחלחל גם לתחומי הרפואה השונים ואיבחונה יהיה חלק מהאנמנזה הרפואית השגרתית.

     

    התסמינים: ירידה באיכות השינה ובתפקוד המיני

    חלק מהסימנים והתסמינים הקלים לזיהוי אצל הסובלים מהפרעות חרדה, דחק או דיכאון, כוללים תלונות אופייניות של חוסר עניין, ירידה במוטיבציה, פסימיות ותחושות של ייאוש וחידלון. חלק נוגעים גם לאיכות השינה, התפקוד המיני, התיאבון והמשקל. הפרעות אופייניות בשינה כוללות, למשל, קשיים בהירדמות או יקיצה פתאומית באמצע הלילה, המלווה בתחושה של "עירנות מלאה" ומתאפיינות במחשבות אודות "הבעיות הרגילות". בתחום התפקוד המיני התלונה המרכזית המתלווה לדיכאון או דחק היא פגיעה קשה בליבידו (הרצון לקיים יחסי מין), לעיתים עד כדי הימנעות מהם כליל.

     

    כמובן שגם אכילה כפייתית או פגיעה קשה בתיאבון, המתבטאות בהשמנה ניכרת לעין או באיבוד משקל קיצוני, אמורים להעלות חשד להפרעה רגשית בקרב הסובבים.

     

    תלונות ובעיות אלה הן פעמים רבות סיבת הפנייה הישירה לרפואת הקהילה. אולם כמובן שכדורי שינה או תכשירים המשפיעים על מנגנון הזקפה לא יועילו כלל למצבם של הסובלים מהפרעות חרדה, וגם כל סוג של דיאטה או תפריט לא ייושמו לאורך זמן על ידי אלה הסובלים מדיכאון, המתבטא בין היתר בירידה בכוחות הרצייה.

     

    הטיפול היסודי בהפרעות חרדה ודיכאון מתבסס כיום על שילוב מספר גישות

    וכולל טיפול בשיחה, פעילות גופנית סדירה ושילוב של תוספים ותרופות במידת הצורך. כמו כן, רצוי לאמץ דפוסי חשיבה חדשים, אשר מועילים בהמשך להתמודדות עם גורמי הדחק השונים.

     

    ואם גם אתם חושבים שדיכאון ותחושות של חוסר תקווה ואופטימיות לעתיד הם חלק משגרת חיים תקינה, או ש"זה יעבור עם הזמן", הרי שאתם טועים. דיכאון וגם תחושות ממושכות של תסכול, אפילו אם הן נראות לכם מאוד "מבוססות" ואפילו "מוצדקות לגמרי", עלולות להעלות את הסיכון האישי שלכם למגוון רב של מחלות, ולכן יש להיות ערים להימצאותן בחיינו.

     

    הכותב הוא רופא כללי, יועץ מומחה לתוספי תזונה ורפואה אסתטית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון הינו שילוב של כמה גישות
    צילום: index open
    ד"ר אודי בר
    צילום: רו ישועה
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים