שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התפסן בשדה החריש: טיול בעקבות צייד הנחשים
    החיוויאי, עוף דורס ממשפחת העייטים, אמנם לא זכה לתהילה ולהתעניינות כמו ידידיו לרקיע הנשרים והבזים, אך כשהוא צולל מהשמיים לעבר טרפו, נותר רק להתהפנט - ולרחם על האומלל. מסע אל שפלת יהודה בעקבות הדורס שלא מפספס

    הוא ממתין בסבלנות להפוך ל"ציפור נולד", בזמן שהנשרים הם אלה שזוכים לתהילה ולהתעניינות, והמטיילים נוסעים קילומטרים רבים כדי לצפות בקינונם. אך גם לחיוויאי יש נתונים מרשימים. מוטת כנפיו מגיעה ל-190 ס"מ, ראשו וחזהו חומים-אפורים וחלקי גופו התחתונים וכנפיו יוצרים ניגוד בולט בצבעם הבהיר. שילוב הצבעים הזה הוא סמל הזיהוי שלו, כשמביטים בו מלמטה בעודו פורש את כנפיו על רקע השמיים הכחולים.

     

    עם זאת, התכונה הבולטת ביותר שמושכת צלמים וחובבי הטבע לעקוב אחרי החיוויאי היא חיבתו לנחשים. הם למעשה המזון העיקרי שהוא צד, ומכאן שמו - שפירושו בארמית "נחש". הוא מסוגל לזהות את הזוחלים האלה ממרחק של כקילומטר ולצלול לעברם.


    מבט מרשים מלמטה על החיוויאי (צילום: חיים שוחט)

     

    סעודה בין התלמים

    כשהשמש הלוהטת קופחת על רגבי האדמה היבשים בחודשי הקיץ והטרקטורים מתחילים ליצור באדמה תלמים טריים לזריעה, מתעוררים החיוויאים לצייד. הם מגיעים לקנן בישראל בקיץ כדי לחפש מזון למחייתם. במרחבי פארק בריטניה בשפלת יהודה ניתן לצפות בהם מקרוב, כשהם צוללים אל טרפם בעת חריש השדות. בכל מקום שתראו בו טרקטור עסוק בחרישה, הרימו מבט לשמיים ותראו אותם, מרחפים, ממתינים להזדמנות.

     

    כדי לצוד נחש, המתעורר בימי הקיץ לפעילות לאחר תרדמת חורף ארוכה, החיוויאי עט עליו בשתי רגליו, חובט במקורו על ראשו ומתחיל לבולעו. אצבעותיו וטפריו הקצרים מותאמים ללכידת הזוחלים, כמו גם את יתר מרכיבי תפריטו - לטאות, יונקים קטנים ודו-חיים שונים ומשונים.

     

    פיקניק בפארק הצבעוני 

    תחילת המסע בעקבות החיוויאי הוא במרחבי הנוף הפתוחים והמישוריים והשדות החקלאיים בשפלת יהודה. עולים לתצפית נוף ממצפה משואה בלב פארק בריטניה וממנה נשקף אזור הפעילות של החיוויאים. בקיץ נראים השדות החשופים אחרי הקציר, רגבי אדמה הכהים והיבשים והטרקטורים הנעים הלוך ושוב. בכל עונה נצבעים השטחים בגוונים ובמראות אחרים, מירוק עז של צמיחה ועד זהוב של הבשלה. האזור הוכשר למטיילים עם שבילי הליכה מסומנים, שולחנות פיקניק ומסלולי טיול בפארק, ויערות הקרן הקיימת לישראל מהווים גורם חיוני להתנהגות המאפיינת את החיוויאים באזור שפלת יהודה, בעוד הקרן מסייעת למחקרים העוסקים בחיוויאי.


    תצפית לאזור פעילותם של החיוויאים. פארק בריטניה (אבי חיון, קק"ל)

     

    לאותת במדורה מהמצפה

    מצפה משואה הוא אחד ממגדלי תצפיות האש היפים בארץ, וממוקם בגובה של 372 מטר מעל פני הים. מרחבת מגדל התצפית או מהחורשה הסמוכה ניתן לצפות אל נופי השפלה, הרי יהודה ממזרח ומישור החוף במערב. המצפה מצוי בין תל לכיש לבין עזקה, וזכה לשמו בזכות הכתובת שנתגלתה בתל לכיש: “כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני - כי לא נראה את עזקה". בתקופות קדומות

    התבצעה התקשורת בין יישובי השפלה בעזרת משואות אש, ולשם כך נבחרו נקודות הנישאות למרחקים.

     

    לא היה להם סיכוי

    מהמצפה ממשיכים בנסיעה בכביש 353 לאורך היישובים החקלאיים, עגור, לוזית, גלאון וגת, כדי לעקוב אחר הטרקטורים, וזו הזדמנות לצפות בחיוויאי כשהוא תר אחר טרפו. בעת החריש הטרקטור הורס את מחילות המכרסמים באדמה, ואלה נמלטים החוצה ומהווים טרף קל וסעודה מענגת לחיוויאי. הוא דואה בעקבות הטרקטור בחיפושו אחר הטרף החשוף, צולל במהירות מהשמיים לקרקע ולוכד אותו.

     

    קווים לדמותו

    החיוויאי חי בממוצע כ-18 שנים ומאופיין כטריטוריאלי, אינו חברותי מאוד ולא נוטה לנוע בלהקות. עם זאת, נדמה שבשנים האחרונות החיוויאי מגלה סימני התרככות ונוטה להתלהק יותר בקבוצות קטנות של מספר פרטים, בעיקר בסביבת שדות חקלאיים. בעונת החיזור הוא משמיע קולות חזקים המהדהדים למרחקים כדי להכריז על קיומו.


    התרכך בשנים האחרונות ונוטה יותר להתלהק (צילום: חיים שוחט)

     

    חלקי גופו העליונים חומים-אפורים וגרונו וחזהו לרוב חומים. עיניו גדולות וצהובות, ממוקמות בחזית פרצופו הגדול ומשוות לו מראה של דורס לילה, למרות שהוא למעשה פעיל ביום. אורך גופו כ-65 ס”מ, ומוטת כנפיו מגיעה ל-190 ס”מ. זנבו קצר ומפוספס, ומשקלו 1.6-1.1 ק”ג. הקשקשים המצויים על רגליו ייחודיים לו ונועדו להגנה מפני הכשות נחשים.

     

    שרידי גתות וחקלאות עתיקה

    ניתן לשלב במסלול הטיול בפארק בריטניה ביקור בפארק עדולם. הגבעות באזור בנויות מסלע קירטוני שקל לחצוב בו, כפי שעשו לאורך אלפי שנים המתיישבים במקום שחפרו מערות למגורים, אחסנה וקבורה. בשולי הפארק נטעה קק"ל יערות ובגיאיות התפתחה חקלאות פלחה וכרמי ענבים. שרידי הגתות המרובים באזור מעידים על תעשיית היין שהייתה אחד מענפי החקלאות המשגשגים באזור. ישנם במקום שרידי ישובים ארכיאולוגים על רכסי הגבעות, המייצגים את ההתיישבות היהודית מימי בית שני, ימי מרד בר כוכבא ומתקופת המשנה והתלמוד.


    מערות בפארק עדולם (צילום: ברקאי וולפסון, קק"ל)

     

    שועלים ושאר חברים

    לצד שבילי הפארק ניתן לראות עצי חרוב, שיחים גדולים של אלת מסטיק וסירה קוצנית, וליד חרבת עדולם צומחים עצי אלה אטלנטית שגילם מופלג. חדי העין וברי המזל יוכלו גם לקלוט את חיות הבר שמצויות באזור: צבי ארצישראלי, תן זהוב, שועלים, חזירי בר, ארנבות, דורבנים והרבה מאוד בעלי כנף. במרחבי הפארק נסללו דרכי מעבר לרכבים פרטיים ולרכבי שטח ושבילי אופניים ושבילים להולכי רגל, כשהדרך המרכזית יוצאת מצומת גבעת ישעיהו דרך שרידי העתיקות של ח'רבת עתרי, בורגין, תל עדולם וח'רבת מדרס.

     

    המרכז ללימודי ארכיאולוגיה

    במשרדי קק"ל, כ-200 מטרים צפונית לצומת גבעת ישעיהו, פועל מרכז ארכיאולוגי חינוכי, פרי שיתוף פעולה עם רשות העתיקות. המרכז עוסק בלימוד ארכיאולוגיה ויוצר חוויה לבני נוער ומבוגרים תוך התנסות בחפירה פעילה. במתחם ניתן לראות ממצאים שהתגלו בחפירות באזור הממחישים את אורח החיים שהיה נהוג בשפלת יהודה בימי קדם. המקום פתוח בשעות 16:00-08:00, כולל בסופי שבוע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאחסנה, למגורים ולקבורה. מערכות בפארק עדולם
    צילום: פלאש 90, קק"ל
    מומלצים