שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שכשוך רטוב: מעמק בית שאן לעמק המעיינות
    לא רק משנה מקום משנה מזל, אלא גם שינוי שם. המועצה האזורית בית שאן מיתגה את עצמה מחדש כ"עמק המעיינות". יצאנו לשטח להתרשם מהאדרת החדשה, וגילינו גברת דנדשה

    אמנם נאמר על הגלבוע "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם", אבל הקללה לא תפסה את מרגלות ההר. שפע של מעיינות נובעים הנושקים להר מאפשרים לנו, בין השאר, טיולי מים רבים גם בעמק המעיינות וגם מערבה לו בתחום המועצה האזורית גלבוע. נתחיל במעיין חרוד והסחנה, מקווי המים הגדולים, ונמשיך למעיינות שחלקם נובעים ונאספים בבריכות קטנות כמו עין שוקק ועין מודע. האחרים נתפסו ומובלים בתעלות פתוחות של מים זורמים או מזינים פארק נופש.

     

    גם פני השטח הולכים ומשתנים בעמק המעיינות. דרכים שהכרנו נחסמות לטובת מערך דרכים חדש. לא עוד עם רכב פרטי לכל מקווה מים, הכול יאורגן כאן אחרת: כניסות ראשיות, טיול ברגל או בסוגי רכב שיושכרו גם במקום, ונקווה לטוב.


    בריכת חמד. המעיין בעין שוקק (צילום: אורי דביר)

     

    נקודת המוצא שלנו היא צומת נבות בכביש 71. ניסע משם כשני ק"מ מזרחה, ונפנה ימינה בכביש הגישה לפי השילוט לגדעונה ולפארק הלאומי מעיין חרוד (הכניסה בתשלום). יש בו בריכת רחצה יפה, מדשאות ופינות מוצלות. נעלה בשביל לבית ולקבר של יהושע חנקין, גואל אדמות העמק ואשתו אולגה, ונעבור ליד אנדרטה לנופלי העמק במערכות ישראל, מעשה ידי הפסל פלומבו. בית חנקין שלא הספיק לשמש למגורים הוא מוזיאון ולידו קבר בני הזוג שבפתחו שער ברזל מעוצב, ולידו עמודים עם כתובות היסטוריות. מדרגות ושביל מורידים מכאן למערת גדעון, לידה שלטי הסבר וכשיש מזל גם מים.

     

    6,000 שנים של מלחמות ומעיינות

    ב-1921, בראשית ההתיישבות בעמק, עלו כאן על הקרקע 70 מאנשי גדוד העבודה וגרו באוהלים. האזור היה מוצף ביצות והיו בו שרידי סכרים וטחנות קמח, שהונעו בכוח מי המעיין. בין השאר הם בנו סכר שיצר בריכה, והניעו בכוח המים בורסקייה (מפעל לעיבוד עורות). אחרי כשלושה חודשים הוקמה על תל שייח' חסן נקודה נוספת על שמו של יוסף טרומפלדור, שאליה נגיע בהמשך.

     

    לפני כ-3,000 שנה, בתקופת השופט גדעון, ערב המלחמה במדיינים שפשטו בעמק, נערך כאן אולי המיון הראשון ליחידת לוחמים מובחרת. כוח האדם שעמד לרשותו של גדעון היה דל והוא ביקש לצאת לקרב רק עם הטובים שבהם. אחרי מיון ראשון נקט גדעון בשיטה מקורית שיש לה גרסאות ופירושים שונים. הוא נתן ללוחמים ללגום ממי המעיין ובחר 300 איש מתוכם, ככתוב בספר שופטים ז': "בשלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם", וכך נבחרה יחידת העילית.

     

    3,000 שנים נוספות לאחר מכן, הזדהה סרן צ'רלס אורד וינגייט עם גדעון במלחמותיו והנהיג את "פלוגות האש" של "ההגנה" לתקיפת האויב בכוח קטן נבחר ומאומן היטב. הקשר של וינגייט אל גדעון הונצח בחורשה שנקראה על שמו, במורד הגלבוע, סמוך לאתר. הנוסע מבורדו, בן המאה הרביעית לספירה, זיהה בטעות את המקום כמקום הקרב בין דוד לגלית, אולי בגלל שמו הערבי של המעיין עין ג'לוד שקישרו אותו עם גלית.

     

    בקרב ג'לוד שנערך כאן ב-1260 מול המונגולים שפרצו לארץ, הכה אותם ביברס הממלוכי ועצר את התקדמותם. בשולי גדעונה, באגפה המזרחי, עולה דרך המביאה לבית הקברות של אנשי גדוד העבודה, ובכניסה מוצבים לוחות בזלת עם כתובות היסטוריות.


    אלפי שנים של היסטוריה בעמק המוריק. הגלבוע

     

    להציץ לעבר הכלא

    נצא מגדעונה חזרה לכיוון כביש 71 שממנו באנו. כקילומטר לפני כביש 71 פונה ימינה דרך עפר משולטת המוליכה לאורכו של נחל חרוד בכיוון כללי מזרחה. תיארנו כבר דרך זו בטיול לאורכו של נחל חרוד, ונזכיר רק שבחורף נפגוש לאורכם של הדרך והנחל בעלי כנף רבים ליד בריכות הדגים הרבות שבעמק. מי שרוצה לחסוך לעצמו נסיעה בדרך עפר, יחזור לכביש 71, ייסע מזרחה עד כלא שיטה, שם ייכנס בדרך דרומה שתביא אותו עד לפנייה לתל יוסף הישנה.

     

    ניסע כחמישה ק"מ וחצי בכיוון כללי מזרחה, כשמשמאל לנו, מצפון, נראים יישובי העמק עד לצומת ליד מאגר חגי, שם על דופן המאגר נבנתה נקודת תצפית לעמק (שמאלה מוליך כביש משובש עד למבנה כלא שיטה ומתחבר עם כביש 71).

     

    ליד מאגר חגי נפנה ימינה (דרומה) וניסע כ-700 מ' עד לתחנה חקלאית, לדרך שמסומנת באדום. נפנה ימינה (מערבה), ואחרי כקילומטר נגיע לחורשה במקומה של תל יוסף הישנה. לידה נעצור ליד מבנה בטון עם חרכי ירי שהיה עמדה למסתור לעובדים. מאוחר יותר עברו גרעיני התיישבות למקומם הנוכחי - עין חרוד ותל יוסף מצפון לכביש העמק ולמרגלות גבעת קומי ובמדרונה. על התל ניצבת אנדרטת "אוהל אבות ויד לבנים" ועליה הכתובת: "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת בשלח" לזכר הראשונים ולזכר הבנים שנפלו במערכות ישראל. 

     

    נחזור מזרחה עד למקום שפנינו בו לתל יוסף, ונמשיך כקילומטר בכביש הישן המסומן באדום לכיוון קיבוץ חפציבה. קצת לפני הקיבוץ, נפנה ימינה לפי השילוט, ונעלה מעט עד לרחבת החנייה. משם נלך מרחק קצר ברגל לשרידי המחצבה ששוקמה לתצוגה בידי רשות ניקוז הנחלים והמועצה לשימור אתרים ונחנכה לביקור מטיילים בחודש מרס 2009.

     

    במקום זה, שהוא תופעה גיאולוגית מיוחדת בארץ, הפיקו שיש מעורק בהר, במערכת הפקה מעניינת הבנויה גלגלים וכבלים לניסור הסלע. שלטי הסבר מלווים את המסיירים במחצבה הנמצאת על מדרגה בהר, ובשוליה הותקנה רחבת תצפית המשקיפה על העמק כולו.

     

    חגיגה של מים ופסיפסים ביזנטיים

    כשנרד מהמחצבה נפנה ימינה וניסע לקיבוץ חפציבה, לבית הכנסת העתיק בית אלפא. חפציבה נושקת לבית אלפא ושרידי בית הכנסת העתיק נקראים כשם חורבה עתיקה סמוכה. באתר מקורה מוקרן סרטון מעניין בשלוש שפות, אך העיקר הוא רצפת הפסיפס שבה ציור גלגל המזלות מן המאה החמישית, מהתקופה הביזנטית. ליד הכניסה יש שתי כתובות המספרות מי הם אלה שעסקו בבנייה ומתי, ובפנים רצפת הפסיפס שבשוליה תיאור ארבע עונות השנה, סיפור עקדת יצחק וגלגל המזלות בעברית ובו תיאור המזלות השונים. ובמרכז, מה לו בבית כנסת, נראה אל השמש הליוס על מרכבה רתומה לארבעה סוסים.

     

    מחפציבה נפנה ימינה לכביש 669 (דרומה-מזרחה), המוליך לבית שאן. נחלוף על פני קיבוץ בית אלפא, ובין סימני הק"מ 7-6 נפנה מזרחה וניכנס לגן השלושה, הידוע אולי יותר בשמו הקודם - הסחנה. ליד הכניסה פונה שמאלה כביש לתחנת דלק ולגן גורו שבו בין השאר נוכל לראות מקרוב קנגורו, קואלה וכמה מחבריהם שבאו מרחוק.

     

    בימים אלה נערכים כאמור שינויים ב"עמק המעיינות". הכניסה לגן השלושה משרתת גם את הכניסות למוזיאון לארכיאולוגיה ים תיכונית הסמוך ולאתר חומה ומגדל, ובעתיד תהיה זו כנראה הכניסה הראשית למעיינות. ה"אשם" המרכזי לחגיגת המים כאן הוא נחל עמל (עאסי, בשמו הקודם, כשם המעיין שנבע בראשו), המושך את מימיו ממערב למזרח ומימיו זרמו לבריכת הסחנה ששינתה את שמה לבריכת עמל. הסחנה, מעיין קטן נוסף, ששמו היום מעיין חיים, נבע לא הרחק ושילח את מימיו לכאן.


    מספק מים לקיבוץ ניר דוד - והנאה למטיילים. נחל עמל (צילומים: זוהר לפיד)

     

    מה אכפת לחמור

    חום המים של הסחנה מתקרב ל-30 מעלות, ומכאן גם שמו בערבית: "סחנה", שפירושו "חם", והמים אכן נעימים לרחצה כל ימות השנה. האתר נושא היום את השם גן השלושה, על שמם של חיים שטורמן, אהרון אטקין ודוד מוסינזון, שסיירו באזור ב-15 בספטמבר 1938, ורכבם עלה על מוקש. בנוסף לשלושה שנהרגו, היו במכונית גם שוטר בריטי וקצין מחוז עפולה, ד"ר ברגמן, שניצלו.

     

    היום גן השלושה שוקק חיים כל השנה, ובו סכרים ששימשו להפעלת טחנות קמח וגשרוני אבן, מדשאות רחבות ומוצלות, מתקני גלישה למים ושירותים אחרים שהפכוהו לאתר הומה אדם. מספרים שאחד מבעליה הקודמים של אחת הטחנות ברח מארצו מפחד נקמת דם, התיישב כאן והתחרה במפעלי טחנות הקמח שבאזור. כדי להטריד את הלקוחות של מתחריו ולהוכיח אצל מי בטוח יותר, היו בניו יורדים מדי לילה וגונבים את חמוריהם. זוהי אולי אחת הסיבות לכך שמגרש החניה של גן השלושה סגור בלילות.

     

    מגן השלושה נחזור לכביש, נפנה שמאלה (מזרחה), נחלוף ליד סימן ק"מ 5 בדרך הפונה לתל זהרה, ונמשיך מעט עד לקיבוץ ניר דוד, או בשמו השני, תל עמל. זהו הראשון ביישובי חומה ומגדל, שסיפור יישוביהם מסופר באתר הסמוך. הקיבוץ נהנה ממי נחל עמל הזורמים בשטחו ומהווים פינת חמד, ואפשר לגשת לחדרי האירוח של הקיבוץ, לשם מוליך הכביש שמאלה מהכניסה, לחלוף ליד חוות סוסים ובה מבנה קטן ששימש "סליק" - מחבוא לנשק בימי השלטון הבריטי - ולחצות על גבי גשר את נחל עמל. יופי של טיול קצר.


    אי בסחנה - גן השלושה. מים חמימים במשך כל השנה

     

    מתל עמל נמשיך כברת דרך קצרה עד למזלג כבישים: ימינה פונה הכביש ומוריד אותנו דרך שלוחות ורשפים לכביש 90, ומשם דרומה לעבר ירושלים ול... אילת. ליד ההתפצלות יורדת ימינה דרך לשמורת נחל הקיבוצים ומצפה השלושה (שם כבר חסומות לרכב חלק מהדרכים), משם דרכים למעיינות, תעלות מים ולעין שוקק. אם פונים לעבר רשפים, מעט אחרי הקיבוץ, בין סימני ק"מ 12-11, נמצא דרך המסומנת בכחול (3639), הפונה ימינה (לדרום-מערב) ובקצה שלה פנייה ימינה למאגר מים גדול - עין מודע, יופי של בריכה.

     

    כמו רוב המקומות הסמוכים למים, יש סיכוי שהמקום גדוש בכלי רכב ובמטיילים רבים. נחזור מעין מודע לצומת ליד עין קיבוצים ונפנה שם מזרחה בכביש המשנה את מספרו ל-6667. נעבור ליד קיבוץ מסילות, ליד פניות לאפיקו הישן של נחל עמל ולפינת חמד ליד גשר קנטרה.

     

    לבית שאן הסמוכה ולעתיקותיה שמור מקום נכבד במסלולי הטיול באזור כמו גם לשאר המעיינות בתחום "עמק המעיינות".

     

    חשוב לזכור

    • אין מצילים בכל מקווי המים, והרחצה עלולה להיות מסוכנת!
    • המספרים בסוגריים ליד השבילים מציינים את מספר המופעים גם במפות הטיולים וסימון השבילים.
    • סוג הטיול: לכל רכב וברגל.
    • מידת קושי: הקושי היחיד - להיפרד מפינות החמד הרטובות.
    • נקודת התחלה: במפגש כביש 71 וכביש 675.
    • נקודת סיום: ליד העיר בית שאן.

    • אורך המסלול: כ-40 ק"מ, תלוי בכניסות לפינות השונות.
    • משך הטיול: כמה זמן נוסעים כ-40 ק"מ? וכמה זמן מחפשים, חוזרים וחונים ליד המים?

    • עונה: כל השנה. בקיץ חם כאן ולעתים חם מאוד, אבל במי המעיינות ננוחם.
    • מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מס' 3 - הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

     

      

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זוהר לפיד, טבע הדברים
    תחנת הקמח בסחנה. תחרות קשה בין המתחרים
    צילום: זוהר לפיד, טבע הדברים
    מומלצים