שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הממשלה אישררה את ההצטרפות ל-OECD
    לשכת רה"מ: האישור מבטא את מחוייבות ישראל לחברות בארגון המדינות המפותחות. נתניהו: מלבד תואר של כבוד, יש בכך לייצב סטנדרטים בתחומים כמו חינוך, תקינות ורפורמות

    הממשלה אישרה הבוקר (א') את הסכם הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). ההחלטה כוללת את אישור הסכם ההצטרפות של ישראל לאמנת הארגון שנחתם בפריס ב-29 ביוני השנה, שבו מופיעות מחוייבויות ישראל ל-OECD והסכמתה לקודים, כללים והחלטות שקיבל הארגון על עצמו מאז היווסדו. בכך הושלם סופית תהליך ההצטרפות של ישראל ל-OECD.

     

     

    כמו כן, החליטה הממשלה להמשיך את פעילות צוות ההיגוי בראשות משרדי האוצר והחוץ ובהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטים, אשר יפעל בשיתוף אגף התקציבים באוצר להשלמת המחוייבויות הנובעות מהצטרפות ישראל כחברה ב-OECD. הצוות ישמש כפורום להתייעצויות, עדכון ותיאום בכל הנוגע לפעילותה השוטפת של ישראל ב-OECD ולגיבוש מדיניות בנושאים כלליים שהינם חלק מהעבודה מול מטה הארגון.

     

    בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה נמסר שהאישור מבטא את "המחוייבות של ישראל לחברות בארגון תוך הכרה בחשיבות המדינית והכלכלית הטמונה בה. הצטרפות לארגון מהווה הבעת אמון בכלכלת ישראל ככלכלה מפותחת ומובילה".

     

    נתניהו מסר, כי "הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD, מהווה הבעת אמון בכלכלת ישראל ככלכלה מפותחת ומובילה. מלבד תואר של כבוד, יש בכך לייצב סטנדרטים בתחומי חיים שונים כמו חינוך, תקינות ורפורמות. ההחלטה פותחת עבור ישראל אפיקי השקעה שהיו סגורים בפניה קודם. עוד ציין ראש הממשלה כי "מספר חברות ההזנק במידע ובאלקטרוניקה, בחקלאות ובמים, במדע וברפואה, באנרגיה ובסביבה, הם עדות לכך שישראל, תוך שישה עשורים בלבד מאז הקמתה, הפכה למרכז טכנולוגי וכלכלי עולמי".

     

    שר האוצר, יובל שטייניץ, הביע סיפוק רב מההסכם, ומתח ביקורת על אותם גורמים שלא האמינו שישראל תצורף לארגון, כולל במסדרונות הפוליטיקה והתקשורת. שטייניץ אמר, כי ישראל עמדה בסטנדרטים שנקבעו להצטרפותה, תוך תיקון הליקויים שעליהם הצביעו הוועדות השונות. עם זאת הוסיף: "יש לנו עוד עבודה רבה. ישראל תידרש להמשיך ולהוכיח את חוסנה ויציבותה של הכלכלה והחל מהיום גם לעמוד בסטנדרטים ובכללים מחייבים של ה-OECD".

     

    השר העריך, כי המהלך ישפר מאד את מעמדה הכלכלי של ישראל, יזרים השקעות נוספות, ויגביר את היציבות במשק, שכבר עתה מצוינת לחיוב על ידי מנכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה, ככלכלה בולטת שהצליחה להתמודד יפה עם המשבר הגלובלי.

      

    התחומים שיושפעו מהצטרפות ישראל

    לרגל סיום תהליך ההצטרפות לארגון, פרסם האגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר ספר מסכם על תהליך ההצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD - "ישראל ב-OECD", בעריכתם של ד"ר נלי מונין, לשעבר הציר הכלכלי של ישראל לאיחוד האירופי, ומרק לובן, מנהל תחום ארגונים בינלאומיים באגף לקשרים בינלאומיים, משרד האוצר.

     

    הספר מציג את מערך הכלים המשפטיים שפיתח הארגון לעידוד סביבת הסחר הגלובלית, ובמקביל למניעת השימוש בה לרעה (למטרות שוחד, הלבנת הון, התחמקות ממס וכדומה). בהמשך מתוארים הקריטריונים המרכזיים שסייעו בבחירת ישראל כמועמדת להצטרפות ל-OECD.

     

    עוד כולל הספר סקירות עומק המתארות היבטים שונים של פעילות OECD והשפעתם על ישראל בתחומים הבאים:

     

    בתחום החינוך - פרוט הפעילות שמקיימת ישראל במסגרת מינהל החינוך של OECD, בדגש על התוכנית הבינלאומית להערכת תלמידים (PISA), תוצאות יישום המבחנים בישראל ותהליך הפקת הלקחים שהתקיים במשרד החינוך. הנושא מטופל על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) במשרד החינוך.

     

    חינוך פיננסי: שיפור החינוך והמודעות הפיננסית של הציבור - מבוגרים ונוער - כבסיס לקבלת החלטות מושכלות בניהול התקציב האישי. סוגיה זו מטופלת על ידי האגף לשוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

     

    הגבלים עסקיים: ארגון ה-OECD מקיים פעילות ענפה בתחום דיני התחרות על מנת למנוע השתלטות מונופולים וקרטלים על שווקים בעולם המונעת תחרות. נושא זה מטופל על ידי רשות ההגבלים העסקיים.

     

    איכות הסביבה: ה-OECD רואה חשיבות מרכזית בהפעלת שיקולים סביבתיים כבסיס לפעילות עסקית. ישראל באמצעות המשרד להגנת הסביבה התחייבה לאמץ את אמות המידה הסביבתיות המפורטות והמקיפות שנקבעו על ידי ה-OECD .

     

    מאבק בשוחד בעסקאות בינלאומיות: ה-OECD הציב את עצמו בחזית המאבק בשחיתות בדגש על שוחד בעסקאות בינלאומיות. מאבק הארגון בתופעה בא לידי ביטוי באמצעות אמנת ה-OECD בדבר מאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, הדורשת מהמדינות החתומות, ובהן ישראל, להפוך הצעת שוחד או מתן שוחד לעובד ציבור זר לעבירה פלילית. נושא זה מטופל על ידי היחידה להסכמים בינלאומיים ותביעות בינלאומיות במשרד המשפטים.

     

    מיסוי בינלאומי: ה-OECD עומד מאחורי המודל הנפוץ ביותר לעיצוב אמנות למניעת כפל מס, וכן מאחורי שורה של כלים המיועדים למנוע שימוש לרעה באופי הבינלאומי של העסקה כבסיס להתחמקות ממס. מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר האמון על קביעת מדיניות המיסים של ישראל יטפל ביישום כללים אלה.

     

    השקעות זרות: השקעות בינלאומיות הן בעלות חשיבות רבה לכלכלה העולמית ותורמות תרומה ניכרת להתפתחות המדינות. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת אמון על יישום היבט זה של הצטרפות ישראל לארגון, ויפעל, בין היתר, באמצעות נקודת קשר לאומית (National Contact Point) אליה יוכל הציבור לפנות בתלונות על הפרת הוראות OECD בנושא זה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים