שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שנתיים אחרי: היה משבר כלכלי?
    לפני שנתיים הם הזהירו אותנו מקטסטרופה, אך התברר שהמשבר הכלכלי לא היה כה נורא. כיום חלקם מודים בטעותם, חלקם מתפתלים, ואלה מהם שנמצאים בצמרת המשק דורשים קרדיט. יוג'ין קנדל: "רפורמות נתניהו הצילו אותנו"; שרגא ברוש: "טוב ששעו לאזהרותיי"; קרנית פלוג: "אני שמחה שטעינו"

    לפני שנתיים העולם עמד להיחרב. משבר הסאב-פריים, שהחל כבעיה אמריקנית מקומית, גדל למימדים עולמיים מפלצתיים. מיליונים איבדו את בתיהם ומקומות עבודתם. מחירי הנדל"ן בארה"ב ואירופה ירדו בעשרות אחוזים, וכך גם מדדי הבורסות. בנק ליהמן ברדרס קרס. ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק וענקית הביטוח AIG הולאמו. פרשנים וכלכלנים כתבו תסריטי אימה על חזרה לשפל הגדול, שפירושה התמוטטות כללית ו-30% אבטלה. ממשל בוש איבד אמון, ושפך טריליונים בניסיון נואש לכיבוי האש.

     

    התקשורת הישראלית היתה משוכנעת שהפורענות תגיע גם לכאן. הבורסה בת"א צנחה, החסכונות התכווצו והתעשיינים "הבטיחו" פיטורים המוניים - ואלה הגיעו, מיד אחרי החגים.

     

    עם זאת הקטסטרופות לא התרחשו. השפל הגדול לא חזר, המצב בחו"ל השתפר, והפגיעה בישראל הייתה מזערית. האבטלה חזרה לרמה שלפני המשבר, והבורסה נמצאת הרבה מעליה. 


    לפני שנתיים בדיוק: הפאניקה העולמית הגיעה גם לישראל

     

    "טעיתי, וטוב שכך" 

    מה אומרים היום "נביאי הזעם" של אז? חלקם פשוט מודים בטעותם. "נכון, חשבתי שהמשבר יהיה גרוע ממה שהיה בפועל. טעיתי, וטוב שכך", אומר נשיא איגוד החברות הציבוריות, גד סואן, שהשמיע אז אזהרות קשות, "שמחתי לגלות שהמשק שלנו חסון, ושהממשלה פעלה בסך הכול טוב. זה עדיף מאשר לרשום לעצמי 'צדקתי'".

     

    כלכלנים ואנשי עסקים אחרים עומדים מאחורי הצהרותיהם בעבר. יאיר לפידות, למשל - שותף בבית ההשקעות ילין-לפידות - הזהיר ב-2008 ממשבר קשה. כיום הוא אומר: "לא טעיתי, להיפך. הפוליטיקאים והתקשורת זרעו פאניקה, והלקוחות שלנו רצו למשוך את הפיקדונות, אבל אנחנו הרגענו אותם ומנענו מהם לעשות את שטות חייהם".

     

    אולי הרגעת את לקוחותיך, אבל בראיונות לתקשורת הפחדת לקוחות של אחרים?

     

    "אני לא אחראי על כותרות בעיתונים".

     

    פורסם שאמרת ש"הבנקים יציבים בגאות אך שבירים בשפל", כלומר, בסכנת קריסה. זאת המצאה של התקשורת?

     

    "לא, וגם לא שלי. הקפיטליזם העולמי היה בסכנה. אם הממשלות בחו"ל לא היו מתערבות, המערכת הפיננסית האמריקנית הייתה מתמוטטת, ותוך שבוע לא היו פיקדונות בבנקים בתל אביב. הזהרתי שהמצב בארה"ב ובאירופה גרוע, והוא עדיין כזה". 

     

    "רפורמות נתניהו הצילו אותנו" 

    בין המתריעים ממשבר קשה נמנה הפרופסור יוג'ין קנדל, אז - כלכלן באוניברסיטה העברית, וכיום - ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. "אני לא זוכר מה אמרתי אז, וזה לא חשוב אם צדקתי או לא, אלא איך הצלחנו להיחלץ מהמשבר", אומר קנדל כיום.

     

    איך הצלחנו?

     

    "עברנו משבר ב-2001-2002 שחיסן אותנו, ואז ביצענו רפורמות שחיזקו וייצבו את המשק. אם היינו מגיעים ל-2008 בלי הרפורמות, היינו במצב רע מאוד".

     

    הרפורמות שביצע הבוס שלך, בנימין נתניהו, בהיותו שר האוצר, הצילו אותנו?

     

    "כמובן. היה לנו חוב לאומי יותר גדול מיוון, ובזכות הרפורמות הוא צומצם לפחות מ-80% מהתוצר".

     

    האשימו את נתניהו שהעביר את כספי הפנסיה לבורסה וסיכן אותם.

     

    "אם קרנות הפנסיה היו נשארות באחריות ההסתדרות, הן היו קורסות והיינו נקלעים לקטסטרופה. הרפורמות גם יצרו את בתי ההשקעות הפרטיים, שהגדילו את כמות האשראי במשק בתקופה שעסקים נזקקו לאשראי כמו לחמצן. אם היינו נשארים תלויים רק בבנקים, מצבם היה גרוע".

     

    הממשלה השתכנעה שהפנסיה בסכנה ויצרה רשת ביטחון לחסכונות. זה היה מיותר?

     

    "לא. זה היה תרגיל פסיכולוגי טוב, שמנע מאנשים להיכנס להיסטריה ולשבור את חסכונותיהם. הרשת לא עצרה את המשבר, אבל סייעה לצמצם אותו".  

     

    אחת ה'מנטרות' של נתניהו ותומכיו זה שהמשק שלנו ריכוזי מדי ונשלט בידי הממשלה, הבנקים והחברות הגדולות. והנה, התברר שלריכוזיות יש יתרונות: בנקים גדולים ודורסניים לא מתמוטטים, חברות הנשק הממשלתיות המשיכו לייצא. אולי אתם טועים?

     

    "ממש לא. העובדה שלכמה משפחות יש עוצמה כזאת היא מסוכנת, כי התמוטטות שלהם הייתה גורמת לנזק אדיר, כפי שכמעט קרה עם אפריקה ישראל. מה שהציל אותנו זה לא עוצמת הגופים הגדולים, אלא העובדה שרובם נהגו באחריות. במקרים שבהם בנקים לקחו סיכונים מיותרים (בנק הפועלים, ת.ג) המפקח על הבנקים התערב והציל אותם מעצמם".

     

    "היה משבר קשה"  

    הטענה שהממשלה הצילה את ישראל מהמשבר מרגיזה את נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. ברוש הזהיר ב-2008 ממשבר עמוק, וכיום אומר: "כתוב בעיתונים שלא היה משבר, אבל זה לא נכון. הזהרנו מקטסטרופה, ואכן, 2009 הייתה שנה קשה ביותר. הייצוא והתפוקה צנחו, ופוטרו 60 אלף עובדים, מתוכם 21 אלף בתעשייה, בדיוק כמו שאמרנו".

     

    האבטלה חזרה לרמה שלפני המשבר, כך שרוב המפוטרים מצאו עבודה חדשה תוך שנה ומשהו. זה עצוב, אבל לא קטסטרופה.

     

    "רבים מהמפוטרים הוחלפו בעובדים צעירים. בתעשייה היו 12 אלף מפוטרים שנקלטו מחדש ו-9,000 אנשים מבוגרים שנשארו מובטלים ויתקשו למצוא עבודה. דרשנו מהממשלה לממן לעובדים חופשות ללא תשלום עד שהמצב ישתפר, ובכך לחסוך גם סבל מיותר וגם את הצורך לגייס ולהכשיר עובדים חדשים. לצערי, הממשלה סירבה. הייתי לאחרונה בגרמניה, שם הוציאו 1.2 מיליון עובדים לחל"ת. שר הכלכלה הגרמניה אומר שגרמניה ניצלה מהמשבר בזכות החל"ת".

     

    אתה כעסת על הממשלה שלא נענתה לדרישה שלך להתערב, ולמעשה, כמעט לא עשתה כלום, בזמן שממשלות אחרות עשו המון. והנה, ישראל יצאה בזול מהמשבר, עוד יותר מגרמניה, ושר האוצר שטייניץ טוען שזה דווקא בזכות חוסר ההתערבות. אולי הוא צודק ואתה טעית?

     

    "לא טעיתי. זה היה רע מאוד שבשיא המשבר ישבה כאן ממשלה עם אידיאולוגיה של אדישות. לא הממשלה הצילה את המשק אלא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שרכש דולרים ומנע תיסוף מטורף של השקל שהיה מחסל את הייצוא, והוריד את הריבית עוד לפני מדינות אחרות. וכמובן, התעשיינים, שגילו תושיה ושמרו על השווקים בארה"ב ובאירופה למרות שהפסידו שם, ובמקביל פתחו שווקים חדשים באסיה, וגם פיטרו כמה שפחות עובדים, גם במחיר של קיצוצים כואבים בתנאים.

     

    "עם זאת, גם הממשלה תרמה, בכך שקיבלה חלק מהדרישות שלנו. היא העניקה ליצואנים ביטוח סחר חוץ, שאיפשר להם להמשיך לעבוד בחו"ל. היא השקיעה בתשתיות במסגרת תוכנית ההאצה, שיפצה בתי ספר, שיווקה אתרי תיירות, הגדילה את תקציב המדען הראשי, ובכך הזרימה כסף למשק. והכי חשוב: היא יצרה את פורום השולחן העגול והכניסה את המשק לאווירה של הידברות ושיתוף פעולה. תאר לך שבאמצע המשבר היו פורצות כאן שביתות, כמו בצרפת וביוון".

     

    אז האזהרות שלך התבדו בזכות אנשים שהקשיבו ופעלו נכון?

     

    "הם לא היו צריכים להקשיב לי. מי שעיניו בראשו הבין מה צריך לעשות ועשה, וטוב שכך".  


    מוליתן: החשש מסגירה ופיטורים התבדה 

     

    "הדולרים הם כרית הביטחון שלנו"

    ברוש הוא אחד מרבים שקושרים כתרים לפישר על טיפולו במשבר. זאת, למרות שלא ברור עד כמה רכישת הדולרים השפיעה בפועל, ולמרות ששוב התברר שתחזיות כלכלני הבנק היו מוטעות. "אני שמחה שהמצב טוב ממה שחשבנו", אומרת מנהלת מחלקת המחקר בבנק, קרנית פלוג, "צפינו מראש שהמצב בארץ יהיה פחות גרוע, אבל הוא הפתיע לטובה עוד יותר, וגם התחזיות השחורות על המצב בחו"ל התבדו". 


    עוף העמק: התחזיות השחורות התבדו

     

    בארה"ב ובחלק מאירופה יש משבר קשה עד עכשיו.

     

    "נכון, אבל הכלכלנים הזהירו ממצב עוד יותר גרוע. קרן המטבע צפתה בעבר שהכלכלה העולמית תצמח ב-2009 ב-4%. אחר כך צפו שתתכווץ ב-1.5%, ובסוף היא התכווצה רק ב-0.7%".

     

    מדוע?

     

    "בזכות הפעילות של הממשלות בארה"ב ובאירופה, שהורידו ריבית, הצילו חברות שקרסו, הזרימו לשוק אשראי וכסף, שיפרו את הרגולציה והפחיתו מסים".

     

    שטייניץ אומר שהמצב בארץ טוב יותר דווקא בגלל שהממשלה התערבה פחות. הוא טועה?

     

    "המדיניות צריכה להתאים למצב. מוקד המשבר היה בארה"ב ובאירופה ושם היה חשוב להתערב. האפשרות להתערב בארץ הייתה מוגבלת בגלל שבשיא המשבר היו כאן בחירות. תוכנית ההאצה הייתה מוגבלת ונכנסה לפעולה באיחור".

     

    את מסכימה עם שרגא ברוש שהצלתם את המשק?

     

    "לא אתווכח אתו. המשק ניצל בזכות הרבה אנשים, כולל הלקוחות הקטנים. הישראלי הממוצע יותר חסכן מעמיתו בארה"ב ובאירופה, יש לו יותר חסכונות ופחות חובות, למרות האוברדרפט.

     

    "אבל בנק ישראל עשה דברים חשובים. יש מחקרים שמראים שהורדת הריבית השיגה את מטרתה וגרמה את הבנקים לתת יותר אשראי זול לעסקים. אנחנו גם רכשנו אג"ח ממשלתי ב-18 מיליארד שקלים, וזה הביא לכך שהריבית לטווח ארוך ירדה ולאנשים קל יותר להקים עסקים".

     

    במה הועילה רכישת הדולרים?

     

    "היצוא ירד בגלל התחזקות הדולר, שהתחילה עוד לפני המשבר, ואז בא המשבר, הקטין את הביקוש לסחורה ישראלית ופגע בו עוד יותר. לא יכולנו להגדיל את הביקוש לסחורה, אז טיפלנו בדולר. עשינו בדיקות יסודיות שהראו שהרכישה הורידה את השקל".

     

    יתרות מטבע החוץ שלנו לא גדולות מדי?

     

    "הן גדולות מכפי שתכננו, אבל זה לא נורא. יתרות מט"ח זאת כרית ביטחון שמגינה על המשק ממצבים קיצוניים. במדינה כמו ישראל, כדאי שתהיה כרית כזאת".

     

    מה זה 'מצבים קיצוניים'?

     

    "אין לי דמיון מפותח ואני מעדיפה לא לחשוב על דברים כאלה".

     

    יוג'ין קנדל אומר שיצאנו בזול מהמשבר בזכות הרפורמות שנתניהו ביצע ב-2003.

     

    "אכן, העובדה ששמרנו על משמעת תקציבית ושהחוב הלאומי ירד שמרה על היציבות בזמן המשבר".

     

    לרפורמות של נתניהו היה מחיר חברתי קשה. הן פגעו בשירותי הרווחה והגדילו את הפערים העצומים במדינה. חלק מהמחקרים שלך מצביעים על כך.

     

    "את החוב היה צריך להקטין בכל מקרה. אין הסכמה על השאלה, מה היו צריכים להיות המקורות להקטנת החוב ומה הייתה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת".

     

    "סבירות נמוכה לסאב-פריים ישראלי"  

    חלק מהכלכלנים והפרשנים טוענים שהסופה לא פסחה על ישראל, אלא פשוט התעכבה בדרך. המשבר, נזכיר, נולד בארה"ב ובאירופה, כשמחירי הדירות עלו, ואנשים קשי יום קנו דירות מעבר ליכולתם בגלל מדיניות אשראי נדיבה, לא החזירו משכנתא ומוטטו את הבנקים יחד אתם.

     

    הבנקים בישראל קשוחים ושמרנים ודורשים ביטחונות גדולים למשכנתא. אבל בשנתיים האחרונות הריבית נמוכה ומחירי הנדל"ן נוסקים בטירוף. קונים רבים, מזהירים רואי השחורות, עלולים להתקשות להחזיר את המשכנתא כאשר הריבית תעלה. הרפורמה בהוצאה לפועל תמנע מהבנקים לזרוק את הלקוחות לרחוב, והבנקים האימתניים ייקלעו למצוקה.

     

    "הסבירות שזה יקרה נמוכה מאוד", אומרת פלוג, "הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לבדוק היטב אם הלקוח יעמוד בתנאי המשכנתא גם אם הריבית תעלה, והבנקים פועלים בהתאם".

     

    גם קנדל אומר שהסבירות ל"סאב-פריים ישראלי" נמוכה ביותר. "הבנקים דורשים כל כך הרבה ביטחונות, שאין לי חשש שהעלאת ריבית תגרום למשבר פיננסי. מה שכן מדאיג אותי, זה שהקושי של הלקוחות לשלם יצור קושי חברתי".

     

    ומה הממשלה עושה בעניין?

     

    "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל מקצרת את תהליכי התכנון ומשרד השיכון משווק קרקע, וזה מוזיל את הדירות, הממשלה אישרה תקציב של 27 מיליארד שקל להקמת רכבות וכבישים כדי לאפשר לאנשים לעבור לגליל ולנגב, ויש יוזמות לדיור ציבורי לחלשים ביותר. אבל האמת היא ששום ממשלה לא יכולה למנוע מאנשים לטעות וליפול. אין לנו דרך למנוע ממישהו לקנות דירה בכסף שאין לו. נקווה שהציבור יפגין בגרות ואחריות כפי שהפגין עד כה. זה החוסן הטוב ביותר מכל משבר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר עמרם
    שרגא ברוש: "טוב שהזהרתי מקטסטרופה"
    צילום: עופר עמרם
    יו"ר המועצה לכלכלה, יוג'ין קנדל
    צילום: ששון תירם
    קרנית פלוג, בנק ישראל: "המשק ניצל בזכות הרבה אנשים"
    צילום: דודי ועקנין
    יו"ר איגוד החברות הציבוריות, גד סואן
    צילום: עודד קרני
    יאיר לפידות: היה חשש שהכלכלה העולמית תקרוס
    צילום: איציק בירן
    מומלצים