שתף קטע נבחר

מה הקשר בין גורל לאלמוג ופיס? לוטו מונחים

בתחילת השבוע עלו בלוטו אותם מספרים מלפני מספר שבועות. האם זה עניין של גורל? של פיס? או תופעה ייחודית להימורים? לא נדע להסביר לכם. אבל כן נוכל להסביר מה מקור המילים

עולם ההימורים החוקיים סער בתחילת השבוע: בלוטו עלו בגורל אותם מספרים שעלו לפני מספר שבועות. סיבה מצוינת לבדוק מאין הגיעו ההימורים אל השפה העברית, כי בתנ"ך, ככל הידוע לנו, היו רק הגרלות.

 

הפועל להמר הוא חדש יחסית, ואינו מופיע במילון של אליעזר בן יהודה. מקור הפועל באי הבנה של המשפט "מעשה בשני בני אדם שהִמְרוּ זה את זה". כך מתחיל סיפורה של ההתערבות הראשונה במקורות ישראל. בתלמוד הבבלי (שבת ל:ב) מסופר על שני אנשים שהתערבו מי יצליח להקניט את הלל. זה שניסה להקניט אותו הפסיד ארבע מאות זוז, כי להלל הייתה סבלנות אינסופית.

 

מהסיפור המלא אפשר ללמוד שהעברית של תקופת התלמוד הייתה שונה מאוד מעברית תקנית של היום, אבל לא זה נושא הטור. הבה נתמקד בפועל הִמְרוּ. זוהי צורת הפעיל של השורש מ.ר.ה. אותה צורה בדיוק משמשת בביטוי "הִמְרוּ את פיו". שני האנשים בסיפור פשוט התווכחו.

 

איפה הדגש?

ההבדל בין הפועל הִמְרוּ לבין הִמְּרוּ הוא הדגש ב-מ'. היום אנחנו מבטאים את שני הפעלים בדיוק אותו דבר. בשלב מסוים התחילו הדוברים להתייחס ל-ה' של המרו כחלק מהשורש, ואם ה-ה' היא שורשית, הרי ש"הימרו" הוא פועל בבניין פיעל. לכן שם הפעולה יהיה הימור, כמו דיבר-דיבור.

 

הניתוח של ה-ה' התחילית כחלק מהשורש (והשמטת ה-ה' הסופית של השורש, כי היא לא באה לידי ביטוי) יוצרת שורש תנייני. שורש תנייני הוא שורש שנוצר משורש אחר. הם יכולים להיות גזורי שם, כמו מ.ק.ח ו- ת.ק.צ.ב, או להיווצר כתוצאה מניתוח חדש של פועל קיים, כמו י.ז.מ. בבלשנות טַהֲרנית קוראים לניתוח כזה "שגוי", אבל בגישה תארנית, שמתארת את המציאות, זהו פשוט ניתוח חדש, או אחר.

 

בתקופת התנ"ך לא היו הימורים, היו רק הגרלות, אפילו בעבודת הקודש. כבר בספר ויקרא משתמש אהרון הכהן בגורלות כדי להחליט איזה שעיר (תיש) יועלה קרבן ואיזה שעיר יזכה לחיות וישולח למדבר. לשעיר שזוכה לחיות קוראים שעיר לעזאזל, ביטוי שקיבל משמעות הפוכה לחלוטין בימינו, בדיוק כמו מילה בסלע.

 

גורל

בספר במדבר (כו:נה-נו) מסופר איך החליטו איזה שבט יקבל איזו נחלה: אַךְ-בְּגוֹרָל, יֵחָלֵק אֶת-הָאָרֶץ: לִשְׁמוֹת מַטּוֹת-אֲבֹתָם, יִנְחָלוּ. עַל-פִּי, הַגּוֹרָל, תֵּחָלֵק, נַחֲלָתוֹ--בֵּין רַב, לִמְעָט. גורל היה כנראה אבן קטנה שהשתמשו בה כדי לקבוע חלוקות כאלה באופן אקראי -- או אלוהי, תלוי את מי שואלים. היוונים שאלו את אותה מילה כ-קוֹרָליוֹן (korallion), שחזר לעברית כ-קורל, כלומר אלמוג.

 

פיסת פיס בחיים

המילה הגרלה היא שם פעולה של הפועל גזור השם "להגריל", שנגזר משם העצם גורל. כלומר קודם היה שם העצם גורל, אחר כך נגזר ממנו הפועל להגריל, ומהפועל להגריל נגזר השם הגרלה. המילה הארמית לגורל היא פִּסְּתָא, פִּסָּא או פַּסָּא, כלומר פיסות, חתיכות שבורות של חרס או עץ שבאמצעותן ערכו את ההגרלות. בעברית בתר מקראית, דהיינו עברית של תקופת המשנה והתלמוד, קראו לגורלות האלה פייסות (פְּיָסוֹת), וביחיד – פַּיִס.

 

 

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין היא חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פעמיים כי טוב
צילום: יהונתן צור
ד"ר תמר עילם גינדין
צילום: דני שביט - Total Vision
מומלצים