שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "לעשירים יש שיעורים פרטיים, אצלנו אין מחשב"

    הנתונים על הפערים העמוקים בהישגים שבין תלמידי הפריפריה למרכז לא הפתיעו את אנשי החינוך ביישובים החלשים, שבהיעדר תקציב מתקשים להתמודד עם התופעה. "השיגעון סביב המיצ"ב משתק את בתי הספר", האשימו אחרים

    הפערים העמוקים בהישגי בחינות המיצ"ב בין תלמידי הפריפריה לבין תלמידים בני אותן שכבות גיל מאזור המרכז הטילו צד כבד על ההכרזות החגיגיות במשרד החינוך, שם העדיפו להתמקד בשיפור הציונים והבליטו פחות את תמונת המצב המדאיגה שעלתה מהם.

     

     

    כמעט בדיוק כפי שקיבלו מומחים ופעילים חברתיים את התוצאות שהצביעו על קיטוב חריף בין הישגי תלמידי השכבות החלשות לאלו החזקות, התקשו אנשי חינוך וראשי רשויות ביישובי הפריפריה להיות מופתעים לנוכח הממצאים. כבר זמן רב שהם מזהירים מפני ההשלכות ההרסניות שעלולה להוליד היעדר ההשקעה מצד המדינה בתשתיות החינוך.

     

    העיר לוד, שעלתה לאחרונה לכותרות בשל שרשרת מעשי הרצח ברחובותיה, מתמודדת גם היא עם הבעיה. גם כאן לא הצליח שום פרט להפתיע, לאחר שהנורות האדומות נדלקו כבר לפני זמן רב. מונה אבו-עיד, מנהלת בית הספר "יסמין" בלוד, בטוחה כי ההישגים של תלמידיה היו יכולים להיות גבוהים הרבה יותר, לו רק היו מוזרמים למוסד תקציבים נוספים.

     

    במשרד החינוך העדיפו להתמקד בשיפור הציונים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "ילד שנולד הוא חומר גלם. ככל שההשקעה בו רבה יותר, כך הוא מקבל ציונים גבוהים יותר", סיפרה אבו-עיד. היא מתקשה שלא להביט על המתרחש במקומות אחרים, אפילו כאלה שאינם נמצאים במרחק רב מעירה. לשם אותה השוואה, מספיקות לה גם רעננה או רמת-השרון, שם זוכים התלמידים לבתי ספר מתוחזקים היטב ולשלל פעילויות העשרה וחוגים, כדי להבחין ללא מאמץ רב מדי בפערים העצומים.  

     

    "בבתי הספר אצלנו אין מיזוג, מה שהופך את הלימודים ברוב ימי הקיץ או בקור החורפי לפשוט בלתי יעילים. התלמידים שסובלים משרב או מקור פשוט מתקשים להתרכז", הסבירה המנהלת - שבמוסד שעליו היא מופקדת - גם ב-2010 - מחשבים זמינים אינם בגדר המובן מאליו.

    כמה משקיעה כל עיר בכל תלמיד?
    רעננה 13,900 ש"ח
    תל אביב 12,804 ש"ח
    אופקים 5,399  ש"ח
    כפר קאסם 4,187 ש"ח

     

    "מעבדות המחשבים והמדעים שלנו סובלות מהזנחה. ברגע שמחשב מתקלקל, לא ניתן להחליפו - לעומת הרשויות החזקות שבהן יש מעבדות במצב מצוין", סיפרה בתסכול.

     

    לאותה התחושה הצטרף ראש מועצת קריית עקרון, אריק חדד, שהסביר כי "בעוד שרשויות גדולות נהנות מעודף תקציבים ויכולות להשקיע הרבה בחינוך, הרי שהיישובים הקטנים סובלים ממצוקה תקציבית וההשקעה בחינוך גורמת לעול כבד על התקציב העירוני. אנחנו מנסים לעשות את המיטב, אך אין ספק שאם היו לנו תקציבים נוספים - היינו יכולים לשדרג את תוכניות העשרה בבתי הספר ולהצטייד במחשוב חדש".

     

    אותה הזנחה של מערכת החינוך מתגבשת לכדי כדור שלג, ולדברי חדד - מטביעה את בני הדור הצעיר בביצת העוני של הוריהם, שממילא משקיעים פחות בחינוכם. "ביישובים החלשים נופל כל נטל החינוך על כתפי הרשויות המקומיות. לעומת זאת, בחזקים, ההורים הם אלה שדוחפים את הילדים שלהם להגיע להישגים, אם בהכוונה ובעזרה בלימודים ואם בסיוע בדמות שיעורים פרטיים".

     

    נתונים שעלו מחקר שערכה לאחרונה ד"ר איריס בן-דוד מאוניברסיטת בר-אילן הצביעו על כך שאותה השקעה של הרשויות המקומיות בחינוך, שעולה ככל שרמתן הסוציו-אקונומית מאמירה, מתבטאת בהקצאה שנעה בטווח שבין 54 שקלים לכל תלמיד ברשויות החלשות, עד לכדי ל- 8,800 שקלים לתלמיד בממוצע בחזקות.


    אבא עני, ילד עני. העוני עלול לעבור בתורשה (ארכיון: ג'ורג' גינסברג)

     

    הפרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה (רשת ארצית למדידה והערכה בחינוך), אמרה כי לפי נתונים בנושא "אפשר לראות שהפערים בין התלמידים מתחילים עוד לפני הכניסה למערכת החינוך וכי יש פה בעיה שעל המדינה לתת לה פתרון".

     

    בעיניי אבינעם גרנות, ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ובעברו מנהל פנימיית כפר סילבר ותיכון עירוני ז' בתל-אביב, אותו פתרון אינו קשה מדי להשגה, אך הוא כרוח בשינוי מבני במערכת החינוך, שלראייתו - מהווה המכשול הגדול ביותר במלחמה נגד התעמקות הפערים.

     

    "הוכחנו בתיכונים שטיפול בתלמידים מרקע סוציו-אקנומי נמוך אכן מביא אותם לתוצאות. הבעיה היא בחטיבות הביניים, שם הם מגיעים לכיתות צפופות והטרוגניות שאין בהן טיפול דיפרנציאלי בחלשים", הסביר גרנות. "לא עובדים איתם באופן ממוקד ולכן הם מתחילים לפגר בחומר. התלמידים החלשים, שבאים לרוב מרקע חברתי-כלכלי חלש, צריכים ללמוד במסגרות מיוחדות כבר באותן השנים, אבל אנשים לא מוכנים לגעת ב'מבנה הקדוש' של החטיבות וזה מפיל את החלשים".

     

    על אופן הטיפול הקיים בבעיה, אמר גרנות כי "לתת פה ושם שעות תגבור זה לא מספיק. הם צריכים לשבת בכיתה של 25 תלמידים כבר בכיתה ז'. המצב הנוכחי מביא גם לבעיות משמעת וכך הפערים גדלים".

     

    המציאות עלולה להיות קשה עוד יותר

    אלא שאותם נתונים, כפי שהוצגו בבחינות המיצ"ב, ייתכן שחמורים הרבה יותר במבחן המציאות. ישראל זינגר, מנהלו לשעבר של תיכון "בליך" ברמת גן וחבר מועצה העיר בהווה, סיפר כי בניסיון "לשדרג" את תוצאות ההישגים הלימודיים - פעלו במוסד להדיר את רגליהם של תלמידים חלשים ביום שבו נערכו הבחינות.
    מיצב תשע

    התוצאות בשנים האחרונות
      תשס"ח תשס"ט תש"ע תשע"א
    כיתות ה' טכנולוגיה 524 536 532 537
    כיתות ח' טכנולוגיה 513 525 534 547
    כיתות ה' אנגלית 509 517 519 532
    כיתות ח' אנגלית 519 531 530 537
    כיתות ה' מתמטיקה 521 526 548 558
    כיתות ח' מתמטיקה 512 520 523 532
    כיתות ה' עברית 500 513 521 528
    כיתות ח' עברית 500 535 538 551
     

    "השיגעון סביב המיצ"ב הוא דבר מלאכותי שמשתק את בתי הספר כי דורשים מהם דברים בלתי סבירים ומחפשים רק רייטינג. אומרים לתלמידים חלשים לא לבוא ללמוד באותו היום בגלל הפחד מהתוצאות. לא מלמדים את מה שצריך, כי רק מתכוננים למיצ"ב", הוא האשים - וציין כי כשנכנס לתפקיד המנהל, שאותו מילא במשך 18 שנים, כלל לא למדו באותו תיכון יוקרתי בני שכונות מצוקה.

     

    "לקחנו אותם ויחד עם השירות הפסיכולוגי ערכנו להם הכנה לקראת כיתה ז'. הקנינו להם כישורי למידה במקצועות הבסיסיים, כמו אנגלית, חשבון ועברית.
    במקום להשקיע בשיפור דרכי החשיבה, למשל באמצעות שחמט, מערכת החינוך מבזבזת באופן מיותר כל כך הרבה כסף".

     

    במשרד החינוך הדגישו כי "מיד לאחר כניסתו לתפקיד של השר גדעון סער, לפני כשנתיים, החל המשרד במספר פרויקטים בעלות מאות מיליוני שקלים לקידום הישגי התלמידים בפריפריה. בין היתר, כוללים הפרויקטים תוכנית ובה 67 אלף 'שעות טיפוח' המושקעות ביישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, לצורך חיזוק ההישגים הלימודים".

     

    באשר להזנחת המעבדות והפערים הטכנולוגיים, מסרו כי "משרד החינוך פועל להתאים את בתי הספר בפריפריה למאה ה-21 על-ידי השקעת משאבים לשיפור התשתיות והטכנולוגיה, וכן כדי לצמצם את מספר התלמידים בכיתה מתוך הבנה שמספר קטן של תלמידים מאפשר למידה מיטבית וממוקדת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אבינעם גרנות. "הפערים גדלים"
    הולכים לבית הספר, בלי הזדמנויות שוות
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים