שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חום אימים בחוץ: משבר האקלים כבר כאן

    אמצע נובמבר והטמפרטורות ממשיכות לשבור שיאים, אבל קובעי המדיניות בישראל לא משמיעים קול ולא עושים די כדי למזער נזקים. הציבור ממשיך להגיב בלחיצה על כפתור המזגן, אבל אם לא נתעורר עכשיו - הצרה הגדולה מכל עוד לפנינו. דעה

    משבר האקלים נמצא בכותרות בעולם כבר מספר שנים ומאז סרטו של אל גור, "אמת מטרידה", עוסקים בנושא רבות ברחבי הגלובוס. בישראל לעומת זאת, נראה כי הנושא התמוסס מסדר היום הציבורי כמו שלגון ביום שרבי. מדי פעם ניתן למצוא נושאים העוסקים בסביבה בסוג של דיון ציבורי, אך בעיות קיומיות תמיד תופסות את עיקר תשומת הלב. כאן בעיקר לא מבינים על מה המהומה - דובי הקוטב לא גרים כאן, אז מה אם הקרחונים בגרינלנד נמסים?

     

     

    הרוב הגדול ממאן להבין שמשבר האקלים הוא בעיה קיומית למדינת ישראל לא פחות מהבעיות האחרות. המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט, הם בין האזורים הרגישים ביותר שיפגעו מהמשבר האקלימי. למעשה, כבר אפשר לחוש בפגיעה - בצורות, עליית מפלס מי הים והרס מערכות אקולוגיות יחודיות הם רק ההתחלה.

     

    משבר האקלים כבר נמצא כאן ועכשיו: אמצע נובמבר והשרב הגדול מסרב להסתיים, הטמפרטורות שוברות שיאים ואין סימן לגשם. הכתובת רותחת על הקיר, כותרות גדולות מדווחות על 2010 כשנה הכי חמה והעיתונות הכלכלית מוצפת בכתבות על עליית מחירי החמאה והעגבניות בעקבות גלי החום, ועל ירידה בתפוקה החקלאית.

     

    אבל קובעי המדיניות בישראל שומרים על שתיקה בכל הקשור לקשר הישיר שבין אורח חיינו לזוועה האקלימית שנוצרה, ולא עושים די כדי למצוא פתרונות ולמנוע את הסכנה הנשקפת. עם זאת, גם לנו יש יכולת להשפיע ולמזער נזקים, ואם לא נתעורר עכשיו - הצרה הגדולה מכל עוד לפנינו.

     

    אחריות אישית

    אין מחלוקת בין המדענים ברחבי העולם על העובדה, שאנו נמצאים בעידן של התחממות. נכון, כדור הארץ ידע ב-4 מיליארד שנותיו תקופות חמות יותר וחמות פחות, אך יש הבדל מהותי בין תקופות חמות בעבר לבין ההתחממות הנוכחית, מאחר שרוב המדענים מסכימים כי לאדם יש השפעה לא מבוטלת על מה שקורה במשבר הזה.

     

    לפעילות האדם בעידן התעשייתי יש השלכות משמעותיות על המערכת האטומוספירית והמערכות האקלימיות בהן אנחנו חיים. ההתבססות על שריפת דלק מאובנים כמקור אנרגיה עיקרי כדי לקיים את אורח החיים המודרני, בנוסף לכרייה מסיבית של יערות ודלדול משאבים אחרים, גרמו להפרת האיזון בטבע עד כדי כך, שתיקון הנזקים עשוי להפוך בקרוב לבלתי אפשרי.

     

    בישראל, הפליטה הממוצעת לנפש היא פי שלושה מחלקה היחסי באוכלוסייה העולמית. חשוב להבין, שכאשר כל אחד מאיתנו משתמש בחשמל, משאיר את ברז המים פתוח, נוסע במכונית, מפעיל מזגן, מפעיל מייבש בקיץ ועוד - יש לכך תרומה מכרעת להחמרת המשבר. 

     

    ההתנהגות המשותפת של אנשים רבים היא זו שיצרה את משבר האקלים. אם כל אחד ואחד מאיתנו יצמצם את האנרגיה שהוא צורך וישתדל לשנות את אורח חייו - נוכל ליצור שינוי משמעותי ולמזער את הנזק האדיר שנגרם לסביבה ושמתבטא בשינויי האקלים הקיצוניים.

     

    אז הגיע הזמן לתת עדיפות לפעולות שיסייעו בהפחתת השפעתנו על הסביבה, כמו קידום התייעלות אנרגטית ומעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. ברחבי העולם כבר מיישמים חלק מההפתרונות, וגם בישראל זה קורה פה ושם. אך כל עוד אין הכרה בגודל השפעת המשבר על ישראל - הפתרונות לא זוכים לתשומת הלב הראויה.הציבור במצידו, ממשיך להגיב לכך בלחיצה על כפתור ההדלקה של המזגן.

     

    הכותבת היא המנהלת המקצועית של המועצה לישראל יפה - עמותה ציבורית העוסקת בחינוך ובהסברה בנושאי סביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השרב הגדול מסרב להסתיים
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    "אז מה אם הקרחונים נמססים?"
    צילום: AP
    מומלצים