שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תתור נפשי עם פלישתים: טיול לאורך ארץ פלשת

    הפלישתים, אותו עם שעשה "לנו" לא מעט צרות בתנ"ך, השאיר חותם במגוון אתרים בארץ. קורס מורי הדרך יצא לטייל בעקבותיו

    "ויולד

    את ענמים ולודים ונפתוחים

    ואת להבים ופתרוסים וכסלוחים

    ואת כפתורים את פלשתים ואת צידון

    רק לא שומעים עליהם בזמן האחרון"

     

                            (מתוך "ויולד", מילים: חיים חפר)

     


     

    אז, הנה, הפעם נשמע עליהם.

    06:40, אפילו השמש עוד ישנה, וקורס מורי דרך "חלמונית" כבר עומד עם חצי עין עצומה בתל קסילה (שבשטח מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב) - אחד מאותם אתרים שבהם ישבו הפלישתים על ציר נחל הירקון עם הגעתם לארץ ישראל במאה ה-12 לפנה"ס.

     

    אז מה לפלישתים ולנו? ובכן, אותו עם שנמנה עם גויי הים (שרדאנים, ווּשווּשים ושאר שמות עמים שקשה להגות), הגיע מאזור הים האגאי ויוון והתפרס על פני ארץ ישראל, מצרים, סוריה ועירק. הם נהנו ממטעמי הארץ, הקימו ערים, בנו מקדשים וכנראה גם הקימו מעגני ספינות לאורך הירקון - מה שמסביר שבעבר הרחוק התקיים שיט בנחל.

     

    כל זאת קרה עד שהגיע נבוכדנצר במסגרת מסעותיהם של מלכי בבל לארץ, ונתן להם בראש ב-603 לפנה"ס וחיסל את היישות הפלישתית בארץ כנען. על הדרך גם הרס את בית המקדש ב-586 לפנה"ס - אם כבר, אז כבר...


    אפילו השמש עוד לא קמה. זריחה מתל קסילה (צילומים: זיו ריינשטיין) 

     

    אז יצאנו לסיור בעקבות הפלישתים והערים שלהם, אבל עוד לפני זה קפיצה קטנה ל"עזבת צרטה". מישהו מכיר? אז זהו שגם אנחנו לא, אבל כנראה שכאן נפל ארון הברית של בני ישראל בשבי (שמואל א' פרק ד'). על ידי מי? נכון, הפלישתים בני הבליעל.

     

    איך מגיעים? ממשיכים בכביש 5 מזרחה לכיוון ראש העין, ואיכשהו מגיעים לרחוב העפרוני בין בית מספר 7 ל-9, עולים על גבעה - והנה הגעתם לגבעה שמזוהה כישוב אבן העזר, שבו חנו בני ישראל, ואילו הפלישתים חנו באפק, אליה נגיע בקרוב.

     

    מקור השם "צרטה" הוא מכפר ערבי של חקלאים בשומרון, המרוחק 12 ק"מ מהתל, וזהו ישוב-בת שהם בנו למנוחה בימים שבהם ירדו מההר לעבד את אדמותיהם. חוקרי אוניברסיטת ת"א גילו במקום שלוש תקופות של התיישבות מהמאה ה-13 ועד המאה ה-10 לפנה"ס, שאופיינית לתקופה הישראלית עד חורבן בית ראשון. במקום נמצאה בנייה של "בית ארבעת המרחבים" המאפיין תקופה זו, כמו גם האוסטרקון (חרס ועליו כיתוב) הקדום ביותר ששימש ללימוד קרוא וכתוב מהמאה ה-12 לפנה"ס - משהו בסגנון "דנה נמה דנה קמה" של קדמת דנא.


    אופייני להתיישבות הישראלית. בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה

     

    ממשיכים בראש העין, עיר שתושביה תימנים אבל לא רק. מתחברים לכביש 444 לכיוון דרום-מזרח ואחרי קיבוץ עינת לוקחים שמאלה ברחוב יהודה הלוי. היעד: מגדל צדק.

     

    המקום שהוא גבעה נוספת המשמשת "הדום" של הר השומרון, הוא אתר נוף נהדר וללא תשלום שממנו ניתן להשקיף על צוואר הבקבוק של "דרך הים" העתיקה, שעוברת בינו ובין מבצר אנטיפטרוס בעיר הפלישתית - אפק. בני, רכז הקורס, טוען שביום העצמאות רואים מכאן את מופע הזיקוקים הטוב ביותר שיש.

     

    לראשונה מוזכר מגדל צדק בכתביו של יוספוס פלביוס בשנת 66 לספירה, בספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", ומצוין כי כאן התבצרו היהודים. לאחר מכן התיישבו במקום צלבנים, מוסלמים ועותומנים, וביניהם השליט צדיק ג'מעיני (ומכאן שם המגדל) מהכפר ג'מעין שבשומרון, שבנה כאן אחוזה למשפחתו שישבה כאן עד 1948. במסגרת "מבצע דני" באותה שנה, נתפס המקום, שננטש עוד קודם לכן, על ידי צה"ל ונכלל בשטח ישראל.


    משקיף על "דרך הים". השביל המוביל למגדל צדק


    בלילה תצפית נהדרת על האורות שמסביב. בתוך המבצר

     

    מרחק נסיעה לא ארוך ממגדל צדק, שוב על כביש 444 אבל הפעם צפון-מערב, נמצא אתר פלישתי מרהיב נוסף, המהווה את צידו השני של צוואר הבקבוק של "דרך הים" - מבצר אנטיפטרוס שבתל אפק. המבצר משקיף על מעיינות הירקון ומקורות הנחל שזורם כ-28 ק"מ בפיתוליו עד לים. ההתיישבות באתר החלה כבר בתקופה הכלקוליתית (4,500 לפנה"ס), כלומר בימים שהפלישתים היו עוד בשא"ש (בשפת הגשש).

     

    עם זאת, הפלישתים נערכו כאן באותה מלחמה שבה נשבה ארון הברית במאה ה-11 לפנה"ס. לאחר מכן מוזכרת אפק במקורות מקראיים ובהקשרים שונים, למשל, מלך אפק נמנה עם 31 המלכים שהיכה יהושע (יהושע י"ב), ובימי בית שני (333 לפנה"ס) מגיע אלכסנדר מוקדון לארץ ישראל ופוגש כאן את הכהן הגדול, ו-300 שנה לאחר מכן קורא הורדוס לעיר "אנטיפטריס" ע"ש אביו. אפילו פאולוס מגיע לכאן ב-29 לספירה, אחרי מות ישוע, במסעו מירושלים לקיסריה.

     

    המבצר היפה שבמקום, ששמו "בינאר באשי", שוכן בסמוך לחורשת איקליפטוסים ענקיים והוא מהתקופה העותומנית (1571). הוא נבנה על חורבות מצודה צלבנית שהיתה פה קודם, ובתוכו גילו ארכאולוגים ארמון מהתקופה הכנענית כמו גם שאריות של קארדו (רחוב ראשי מהתקופה הרומית) שהכיל חנויות שונות שנבנו זו ליד זו. בחלקה הדרומי של העיר גילו אודיאון - תיאטרוו קטן שנמצא עדיין במצב לא רע ושימש למופעים קטנים, אירועים משפחתיים וכדומה. מחוץ למבצר פעל כאן פעם (1936) מפעל המים המנדטורי שהעביר מים לירושלים.


    חורשת האיקליפטוסים הענקיים בפארק אפק. אחלה מקום לפיקניק


    מבצר אנטיפטרוס. מי לא עבר כאן. אולי גם אתם? 

     

    ככה כן בונים חומה

    ב-1,150 כבשו הפלישתים את אשקלון, וזו היא גם התחנה הסופית שלנו במסגרת "תתור נפשי עם פלישתים". לאחר שעה קלה של נסיעה, הגענו לעיר העתיקה המוקפת סוללה של חול וחומה שבסיסה 45 מ' וצורתה כקשת, כשהים משמש כמיתר שלה.

     

    הביצור המאסיבי של אשקלון העתיקה, שנעשה בתקופה הכנענית, הוא עקב מיקומה של העיר על ציר "דרך הים" והגנה נגד התקפות המצרים הקדמוניים. במקום, שכיום ידוע כגן לאומי אשקלון, נמצא שער הכניסה היחיד בעולם מתקופה זו שנשאר שלם בבסיסו, ונבנה מכורכר ולבני בוץ.

     

    אשקלון נזכרת כבר בתקופת מצרים העתיקה כ"איסקלה", כשרעמסס השני כובש אותה, וכשהפלישתים שמים עליה יד הם הופכים אותה לאחת מחמש ערי פלישתים (הארבע האחרות הן: אשדוד, גת, עזה ועקרון). בתנ"ך נזכרת אשקלון, בין היתר, בספר שופטים פרק א' (עם כיבושה בידי אנשי שבט יהודה) ובקינת דוד, שמואל ב' פרק א' ("אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן") וגם בימי שמשון בשופטים י"ד/19 ("וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ") וחורבנה מתנבא בספר צפניה פרק ב/4 ("כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה").


    ימין ושמאל, רק חול וחול. הסוללה והחומה שמגנות על אשקלון העתיקה 


    העיר יושבת במרכז "דרך הים" העתיקה. מבט מהתל לחוף הים באשקלון

     

    בתקופה הרומית (63 לפנה"ס) מקבלת העיר את השם "אסקלוניה" - קולוניה של אשקלון, וב-638 לספירה הגיע תורם של הערבים לשלוט בה. בתקופה זו ישבו בה יהודים, מוסלמים ושומרונים, ואילו האחרונים זיהו בה את העיר "גרר", שמוזכרת בתנ"ך כמקום מגורם של אברהם ויצחק (בראשית פרק י'/19).

     

    ב-1154 כובשים הצלבנים את העיר אבל מחזיקים בה שנים ספורות, כי ב-1187 התחולל קרב קרני חיטין, שבה הם טעמו את טעם חרבו של צלאח א-דין והעיר הפכה למוסלמית. כך נבנתה לה העיירה "מג'דל".

     

    בגן הלאומי התגלו ממצאים ארכאולוגים שונים, ביניהם עמודים משיש וגרניט שמהם בנו את הבזיליקה הרומית שבה ישבה מועצת העיר. ממצא ארכאולוגי אחר שהתגלה כאן, הוא בית קברות של כאלף קברי כלבים, שנחשבו לבעלי סגולות רפואה בתקופה הפיניקית (מאה חמישית לפנה"ס), עקב ליקוק פצעיהם.


     עמודים עשויים גרניט בבזיליקה הרומית. חלקם נשארו עומדים


    ממצאים שנשתמרו בגן לאומי אשקלון, ביניהם פסל של האלים אטלס וניקה

     

    אולם הממצא הנורא, ועם זאת המעניין ביותר בגן לאומי אשקלון, הוא ככל הנראה נרות החרס שנמצאו ועליהם תיאורים אירוטיים. לפי חוקרים שונים התקיים כאן בית מרחץ רומי ומתחתיו נמצאו 100 שלדים של תינוקות, רובם ממין זכר. ההנחה היא, כי המקום שימש בית בושת באותה תקופה, וכשהפרוצות נכנסו להריון הן ילדו את התינוקות והמיתו אותם, בעוד שאת הנקבות שמרו לעבודות הזנות מאוחר יותר. הנרות שימשו לאווירה. מה יש, אסור קצת רומנטיקה?

     

    • בפעם הבאה: סיור בשפלה התיכונה

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצודת "בינאר באשי", הידועה גם כמבצר אנטיפטרוס
    צילום: זיו ריינשטיין
    שער כנעני שחלקו העליון משוחזר בגן לאומי אשקלון
    צילום: זיו ריינשטיין
    מבט ממגדל צדק
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים