שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לשוב לקולנוע זו שליחות - קטלנית
    אחרי שמונה שנים בלשכת המושל בקליפורניה, ארנולד שוורצנגר שוב פנוי. השרירים אמנם מדולדלים והאיכויות הדרמטיות היו כאלה מאז ומתמיד - אבל אנחנו מתגעגעים. אולי תחזור למסך?

    כן, אנחנו יודעים, אסור להאמין לפוליטיקאים. ובכל זאת, ארנולד, הבטחת. הבטחת שתשוב. "I'll Be Back", הצהרת בכל הזדמנות. אז עכשיו, אחרי שפינית את כסא מושל קליפורניה, הגיע הזמן שתשוב אלינו למדינת לה-לה לנד. זה לא רחוק ממך, שם בלוס אנג'לס. עדיף שתחזור ותשתקע בהוליווד ולו רק כדי שלא תלך בדרכו של רונלד רייגן ועוד תגיע בטעות לבית הלבן - שליחות קטלנית שלא בטוח שאמריקה תעמוד בה.

     

    "I'll Be Back". נו תחזור כבר

     

    מקומו הטבעי של ארנולד שוורצנגר הוא בסרטי האקשן והמדע בדיוני - אם אפשר בכלל לכנותם מקום טבעי. בזירה הזאת, שוורצנגר יכול לחזור להיות שוב ה"טרמינייטור" - אותו אנדרואיד קשוח מן העתיד - ולשוב אחורה עד ל-1969, לגיחה הקולנועית הראשונה שלו ב"הרקולס בניו יורק". האם היה מחסל את הבמאי ארתור סיידלמן ויוצא לדרך אלטרנטיבית, או שהוא מרוצה מאיך שהקריירה התפתחה?

     

     

    האמת היא שאין לארנולד על מה להתלונן. בגיל 63 יש מאחוריו קריירה ארוכה ומלאה בעשייה, שהכניסה לכיסו מליונים, אישה יפה ומבוססת בדמות מריה שרייבר, תפקידים רבים (האוזר, קרוגר, טאסקר, סלייטר, ברואר ושוורצנגר בתפקיד עצמו. שמים לב לדפוס חוזר? גלגלו את השמות על הלשון במבטא גרמני ותבינו למה) ושתי קדנציות כמושל, שהזכירו במשהו את "שוטר בגן ילדים" שלו מ-1990 - כל כך שונה מדמות הגיבור הנועז והבלתי מנוצח שסיגל לעצמו לאורך שנותיו בקולנוע.

     

    בלתי מנוסח

    שוורצנגר שייך לדור של כוכבי אקשן עילגים, כמו צ'אק נוריס, סילבסטר סטאלון, ז'אן קלוד ואן דאם ודולף לונדגרן, שגרמו לנו להאמין שהפתרונות לכל סכסוך פשוטים ומגיעים בדרך אלימה. זבנג וגמרנו. המלחמה הקרה קיבלה פרספקטיבה שונה לגמרי מזווית ראייתם. 


    שוורצנגר יורה לכל הכיוונים ב"קומאנדו"

     

    אבל דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. ממשכן המושל בסקרמנטו, דברים נראים יותר מורכבים, דורשים ליבון, משא ומתן ודיאלוג. כיפוף ידיים לא תמיד יעזור פה, ודיאלוגים? לא בטוח ששוורצנגר והמבטא הגרמני הכבד שלו יכולים להצליח בזה יותר מדי - הרי גם על הסט זה לא כל כך הלך. ונראה שגם פרס גלובוס הזהב שניתן לו על תפקידו כבאדי-בילדר אוסטרי (כלומר בתפקיד עצמו) ב"מועדון השרירים" ב-1976 היה כדי להגיד: "תהיה שרירי ותשתוק". 

     

    שוורצנגר מתפשט ב"מועדון השרירים"

     

    המבטא הכבד דווקא כן עבד עבור ארנולד כשנדרש לגלם דמויות אקזוטיות כמו זו של קונאן הברברי, או קאלידור ב"סוניה האדומה". הוא גם נהנה מאווירת סוף העולם בשנות ה-80, לה תרם רבות אותו רייגן. מבטא אוסטרי, גרמני, רוסי - לאוזן האמריקנית הכל נשמע אותו דבר, ושוורצנגר היה הקנדידט המושלם לשחק את הזר, לא פעם הזר המבוית. כי עם גוף בשרני שכזה, עדיף שהוא יהיה משלנו.

     

    הבעיה שעם גוף ספוג בסטרואידים ועמוס שרירים נפוחים, וביניהם גם שריר הלשון הכבד במיוחד, אין כמעט מקום לנשמה. ואכן, כשניסה שוורצנגר לגלם תפקידים שדרשו מעט תכולה רגשית, כמו ג'ון מטריקס ב"קומנדו" או דגלאס קווייד "בזכרון גורלי" (החמצה גדולה, נוכח התחכום הגאוני של הסרט), הוא נחשף בריקנותו.

     

    שוורצנגר כקווייד-האוזר ב"זכרון גורלי"

     

    זאת כנראה הסיבה לכך ששוורצנגר מצא עצמו פתאום מגלם דמויות סלפסטיקיות כמו ב"תאומים" ו"ג'וניור" לצידו של דני דה ויטו (הסאנשו פאנשה שלו), או בקומדיות אקשן מהסוג של "שקרים אמיתיים" ו"אחרון גיבורי הפעולה". הריקנות החלולה גם הכשירה אותו כרובוט, או שיבוט. ג'יימס קמרון זיהה זאת והפך אותו ל"טרמינייטור" מסדרת "שליחות קטלנית" שלו. הוא היה מושלם לתפקיד. חזק, קשוח ונטול רגשות.

     

    זה בטוח סטרואידים, הלא כן?

     

    חזק, קשוח ונטול רגשות - זה גם מה שהכשיר אותו כפוליטיקאי - מ"טרמינייטור" ל"גוברנייטור". אבל כמו בסרטים, לא בטוח שגם פה הוא כל כך שיכנע באיכויות הדרמטיות שלו. לזכותו יאמר שהוא למד את התפקיד ולמד לדקלם מילה אחר מילה בנאומיו, ממש כמו בקולנוע. המסר עבר, האמינות לא כל כך. אבל בעוד בפוליטיקה זה יכול להדאיג, על המסך זה דווקא משעשע.

     

    שליחות ציבורית 5

    אז נכון, ארנולד. ספק אם אנחנו רוצים לראות את גופך החשוף. אתה אולי יכול לחזור בזמן, אבל לא לעצור אותו. אין מה להתבייש, זה רק טבעי. בניגוד לחליפת המושל, את עורך אי אפשר לגהץ וקמטים זה חלק מהעניין. אבל זה לא אומר שאתה חייב לחזור לצבעי ההסוואה והשכפ"צים מ"קומנדו" ו"הטורף". אתה יכול לשוב אלינו עם העניבה ולשחק את תפקיד חייך, קריקטורה של פוליטיקאי - שזה לא רחוק ממה שעשית בשמונה השנים האחרונות.

     

    שוורצנגר ב"קומנדו": מצחיק ומפחיד

     

    ואולי אפשר להוסיף עוד טוויסט: המושל שנאבק בחייזרים ששואבים מקליפורניה את טיפות האנרגיה שעוד נותרו בה. או סנטור שמתייצב לצד השרירנים מוונוס ביץ' במלחמתם בכנופיית אנדרואידים על סטרואידים. או אולי לגלם חבר קונגרס שנורה בראשו על ידי נער מבולבל במהלך מפגש עם אזרחים בחנות מכולת באריזונה. טוב, זה כבר נשמע מופרך לגמרי. אז אפשר אולי להפוך את זה למציאותי יותר, ולהגיד שהוא יתאושש וייצא למסע נקם עם גולגולת הטיטניום החדשה שלו.

     

    hasta la vista, terminator

     

    זה מה שיפה אצלך שוורצי, בניגוד למשל לבן ארצך כריסטוף וולץ, שהפך לאחד הלוהטים בשחקני הוליווד לאחרונה. כשאתה מנסה להפחיד ארנולד, אתה בכל זאת קצת מצחיק.

    כשאתה מנסה להצחיק, אתה בכל זאת קצת מפחיד. אתה נע בין שתי הקיצוניות הללו בחן טראשי נדיר - בלי ניואנסים, בלי בין לבין. מז'אנר מז'אנר, מטייפקאסט לטייפקאסט. תמיד נראה שהדמויות ששיחקת גילמו אותך, יותר משאתה גילמת אותם.

     

    מי זוכר שהתחלת את דרכך כפרופס אנושי? שהגעת אלינו בזכות הארבע ראשי המטופח, ולמרות האינטלקט הלא מפותח? השורה העליונה היא שהגעת להוליווד בזכות שריריך התפוחים. השורה התחתונה היא שעזבת עם כיסים תפוחים לא פחות. לא שזו סיבה להפסיק. גם מחוץ ללשכת המושל, יש לך עדיין חובה ציבורית. זוכר? הבטחת.

     

    חזור אלינו, אנחנו מתגעגעים. אז אל נא תאמר לנו שלום, אמור רק hasta la vista, baby.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כבוד המושל לשעבר, שוורצנגר
    צילום: רויטרס
    כבוד המחסל העתידי, שוורצגנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים