שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיול קרקע-קרקע: ביקור במערות בית גוברין
    בתי קבורה, קולומבריום, בתי בד ואפילו בתי מגורים - כולם נחפרו בתוך מערות סלע הקירטון של בית גוברין והשפלה, וחושפים צורת חיים מרתקת לפני 2,000 שנה. צאו מהמערה ובואו לטייל!

    "אהובתי, אולי עודך זוכרת

    איך שעמדנו שם, אני ואת

    מוארים בזוהר שמש מאחרת

    בין בית גוברין לצמת-קריית-גת"

     

                            (מתוך "שקיעה דרומית", מילים: נתן יונתן) 

     


     

    אזור השפלה נקוב ככברה. זהו חבל ארץ שבנוי ברובו מסלע קירטון - דבר שהיווה את ליבה הכלכלי והמסחרי של ההתיישבות באזור. השפלה מנוקבת במאות מערות, ואזור בית גוברין הוא הדגם הבסיסי שעל-פיו הן נחפרו.

     

    מדובר על מערות פעמון, שקיבלו את שמן הודות לצורת הפעמון שנוצרה עם חפירתן בסלע. החציבה נעשתה בתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה לצורכי בנייה באבנים שנחצבו. תחילה נחצב פיר עגול שחדר דרך שכבות הנארי (שכבת סלע גיר עליונה וקשה יותר) ואז הגיעו החוצבים אל סלע הקירטון הרך. לאחר מכן הורחב הפיר בצורה של פעמון בכדי לקבל מקסימום של חומר. בשטח הגן הלאומי בית גוברין יש כ-80 מערות כאלו, ו-800 מערות באזור כולו.

     

    המערות נחפרו, כאמור לצורכי איטום קירות ובנייה ועם הזמן אף שווק למצרים. עובדה משעשעת היא, שחלק מעסקי קיבוץ בית גוברין הסמוך לגן הלאומי, קשור בתעשיית הבניין.


    השפלה מנוקבת במאות מערות. בית גוברין (צילומים: זיו ריינשטיין)


    הפיר בצורה של פעמון בכדי לקבל מקסימום של חומר. מערת פעמון

     

    הגן הלאומי בית גוברין שוכן על שרידיה של העיר העתיקה מראשה, שמוזכרת כבר במקרא כאחת מערי שבט יהודה, ומבוצרת על ידי המלך רחבעם כנגד מסע הכיבוש של המלך המצרי שישק ב-925 לפנה"ס. אבל לא רק שישק עשה כאן ברדק, גם סנחריב, מלך אשור, כבש את העיר בדרכו לירושלים ב-702 לפנה"ס ואפילו הבבלים במסעם השני בארץ ישראל (597 לפנה"ס) תקפו את העיר. בשנת 112 לפנה"ס מתחילה מראשה לרדת מגדולתה, וחרבה סופית בשנת 40 לפנה"ס, 23 שנה אחרי הכיבוש הרומאי של הארץ.

     

    אחרי חורבנה של העיר עולֶה במקומה הישוב בית גוברין (מארמית "בית גובריא" - בית הגברים), שבאותה העת נקרא "אלווטרופוליס" - עיר בני החורין, ומתקופה זו התגלו מערות מסתור מימי בר-כוכבא של יהודים שברחו מפני הרומאים.

     

    בתקופה המוסלמית הקדומה קם במקום כפר ערבי שהחזיר לעצמו את השם המקורי ונקרא בית ג'וברין, ולאחר מכן (מאה 12 לספירה) ישבו כאן גם הצלבנים. בתקופה העותומנית התקיים במקום הכפר בית ג'יבריל, שמאות שנים מאוחר יותר סולקו ממנו תושביו במלחמת העצמאות של ישראל.


    חבל ארץ שבנוי ברובו מסלע קירטון. סלעים בבית גוברין

     

    מערת הקולומבריום - מערה בת יונה

    במראשה ישנן מספר מערות שונות ששימשו לצרכים שונים. אחת מהמרכזיות שבהן היא מערת הקולומבריום, שכמותה קיימות גם באזור יהודה, הגליל ומצדה, אך בגוברין נתגלו עשרות מערות כאלו שנחצבו בידי אדם מתחת לבתי המגורים. פירוש המילה קולומבה באיטלקית - יונה. פירוש נוסף גורס, כי הכוונה היא לחור שבו נע משוט בסירה.

     

    ככל הנראה, תכליתה של מערת הקולומבריום במקום, שבה נתגלו יותר מ-2,000 כוכים, היה לגידול יונים שבתקופות קדומות שימשו כקורבן נגד חטאי האדם, וגם לזיבול השדות כתוצאה מהלשלשת שלהן. בנוסף, היו כמה בני יונה שגם אכלו את בשר הציפור.

     

    המערה הנוכחית נחפרה במאה ה-3 לספירה, וכנראה וגידלו כאן "יוני הרדסאות" (הנקראות ע"ש המלך הורדוס), יונים עם זנב קצר יותר מאלו שאנו מכירים כיום, שהובאו לירושלים לצורכי זבח ופולחן. המערה מרשימה ומיוחדת ביותר וניתן לראות בה את סימני חציבת הכוכים שנשתמרו עד היום.


    שימשה לגידול יונים לצורכי זבח ומאכל. מערת הקולומבריום

     

    "אל תפריעו לה"

    מערה נוספת שקיימת במקום, היא מערת בית הבד מהתקופה ההלניסטית (מאה 3-2 לפנה"ס) שנחפרה מתחת לבית, ובה אבן רכב ואבן שכב למעיכת ויצירת שמן זית. כמו כן, קיימים במקום בתי מגורים ובורות מים תת-קרקעיים, אף הם מתקופה זו, ששימשו לאגירת מים מנחלים או מגשמים לקיום משפחתי.

     

    אחת המערות היפות באתר, ואולי היפה שבהן, היא מערת הקבורה הצידונית. המערה שנחפרה מהמאה ה-3 לפנה"ס, מחולקת לאולם כניסה וכוכי קבורה אופקיים שממוקמים זה מול זה ושימשו את הצידונים שגרו כאן בתקופה ההלניסטית. מעל לכוכי הקבורה מצויירים ציורים של חיות ושאר דמויות מיתולוגיות, והמת שהה בהם כשנה עד שגופתו נרקבה ואז הועבר לקבורה משנית.

     

    במערה כתוֹבות שונות, מעניינות ואפילו משעשעות. במרכזית שבהן נכתב: "אפולופונס בן ססמיוס ראש הצידונים במראשה". בכתובת אחרת כתוב: "גם זה תפוס" (כאילו שיש עומדים בתור) ואילו באחרת "אל תפריעו לה", כלומר, תנו לה למות בשקט. את הכיתובים כתבו בני משפחות המתים, ונראה לי שהיה נחמד לראות כמה כיתובים כאלו גם היום, אצל "המתים המודרניים".


    מעוטרת בציורים מיתולוגיים מרהיבים. מערת הקבורה הצידונית

     

    כנסייה, מסגד ואמפיתיאטרון

    מחוץ לגן הלאומי, במרחק דקותיים נסיעה, נמצא קיבוץ בית גוברין שקם ב-1949. בסמוך אליו העיר גוברין, שכאמור מחליפה את העיר מראשה בשנת 63 לפנה"ס. השלטון הרומאי בעיר תרם גם לבניית מבנים יפהפיים ומרתקים, ביניהם האמפיתיאטרון שבו התקיימו קרבות בין בני אדם לחיות או בין חיה חזקה לחלשה יותר. האתר השתמר בצד המזרחי-דרומי, ובשולי המבנה הקימו שווקים לרווחת תושבי המקום, שבין קרב אחד למשנהו, ירדו לעשות קצת שופינג במיטב הבוטיקים האיטלקיים.

     

    אתר מרשים אחר שנשתמר במקום, הוא הכנסייה הצלבנית ששני-שלישים ממנה הם מהתקופה הצלבנית, ואילו השליש האחרון שלה מגלה בנייה מוסלמית (עותומנית). עם כיבושם את הארץ, בנו העותומנים על הכנסייה מסגד כשהמחרב (גומחת התפילה) פונה דרומה. מסביב לכנסייה מספר בנייני ציבור ואולמות תת-קרקעיים שנחשפו לא מכבר.

     

    אז לחובבי היסטוריה וארכיטקטורה, מומלץ לצאת מהמערה ולהיכנס לכמה אחרות - מחכה לכם טיול קרקע-קרקע נהדר.


    הרומאים ידעו לחגוג. האמפיתיאטרון הרומי


     

    • בפעם הבאה: תל ערד

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שני שלישים ממנה מהתקופה הצלבנית. הכנסייה בבית גוברין
    צילום: זיו ריינשטיין
    קיבלה את שמה הודות לצורת החציבה. מערת פעמון
    צילום: זיו ריינשטיין
    כותר בכנסייה הצלבנית
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים