שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שינויים בהרגלי הישיבה
    משרד החינוך החליט לבדוק "לעומק" את הנוכחות בישיבות, אבל לא רק הוא. גם ל"ועד הישיבות" נמאס מהביזיון, ופתאום אפשר לראות מחברות נוכחות ואיומים בשלילת הפטור מצה"ל. אולי סוף-סוף יחזרו הכוללים לייעודם המקורי - בתי לימוד תורה

    הם הגיעו בחשאי, נעלו את הדלתות והתחילו לספור. כך קרה השבוע בירושלים, בבני ברק ובשאר הריכוזים החרדיים בארץ. "בדיקת עומק" קראו לזה, אך הדבר היחיד שהיה עמוק פה, לפחות עבור הנבדקים, הייתה ההשפלה. מאז התפוצצה בקול רעש גדול "פרשת הזיופים" בכולל הירושלמי ההוא, משרד החינוך מרגיש מרומה, והצורך "להחזיר את המושכות לידיים", לא איחר לבוא.

     

     

    את התוצאה ראה כל חרדי בימים האחרונים. צוות בודקים רחב, המגובה בהנחיות חדשות, ירד אל השטח. ומשם לחייהם של כל בחור ישיבה ואברך. גם סתם עובד במשמרת ערב, שבסך הכול רצה להשלים קצת לימוד גמרא, או עובר אורח שחיפש מניין לתפילה, נקלעו שלא בטובתם לביקורת. תכף ומיד הם הפכו לחשודים בהתחזות, הטעיה או כל תואר "מחמיא" אחר.

     

    הם ננעלו

    האברכים שהיו בישיבה תיארו את מה שהתחולל שם, מאחורי הדלתות הנעולות, וסיכמו במילה אחת - ביזיון. בנחישות שהייתה

    יכולה ללמד דבר או שניים גם את הקשוחים שבחוקרי "מס ההכנסה", החל צוות הביקורת בפסילות ללא רחמים: את התלמיד שנשאר במיטה עם שפעת; את זה ששכח את תעודת הזהות בבית. טעות בכתובת הישיבה או הכולל - פסלה אוטומטית את המימון למוסד כולו. וכך זה ממשיך ונעשה גרוע מסעיף לסעיף, כשהשיא היה ונותר טקס נעילת הדלתות. ואם הכול עבר בשלום, מחר הם יבואו לסיבוב נוסף. ליתר ביטחון.

     

    אפשר להגיד דברים רבים על מה שהוביל למצב הנוכחי, שבו שורר בין הצדדים חוסר אמון מוחלט, עד כדי התנכלות. המתיחות המתמשכת בין ראשי הישיבות והכוללים לבין משרד החינוך, גוררת שורת תקדימים שאין להם אח ורע בשום גוף חינוכי אחר הזוכה לתמיכת המשרד.

     

    וכאן אולי המקום לעדכן כי ההקשחה, לצערי הרב, לא נולדה אך ורק מפרשיית הזיופים ההיא, למרות שכך ישמחו ראשי הישיבות להציג אותה.

     

    גל ביקורי הפתע הוא תוצאה של "אמון יתר" רב שנים, שרכשו מנהלי המוסדות החרדיים לאנשיהם בשטח. אמון שהכזיב. וכך, בשקט ובצנעה, לצד הכותרת הזועקות בעיתונות החרדית שבישרו על "עולם התורה תחת התקפה", ו"גזרות חדשות של משרד החינוך" - נכחו בחדרי חדרים גם קולות אחרים ששאלו, כמוני, חזור ושאול "איך הגענו למצב הזה?" בינתיים, ללא תשובה ראויה.

     

    שטיינוביץ, נוכח?

    "ועד הישיבות", שמאס בצורך להגיב לכל תחקיר עיתונאי בהפתעה אמיתית על מעשי רמייה שהתגלו תחת משמרתו, עבר לטקטיקה חדשה. האמון והתמימות הוחלפו בתדריכים פרטניים ובערימות טפסים. נוהלי הרישום והדיווח שקפאו על השמרים עשרות בשנים, עברו "מתיחת פנים" משמעותית.

     

    מנהלי המוסדות קיבלו הנחיה לערוך בעצמם בדיקות על מספר הלומדים. שיחות רענון עם חובשי ספסלי בית המדרש בדבר הצורך לשאת תעודת זהות בכל עת, נערכו ליד כל סטנדר. ויומני נוכחות המוכרים לכל תלמיד תיכון, אך מעולם לא היו בנמצא בישיבות ובכוללים - הפכו פתאום "לדבר הבא".

     

    בין חובשי ספסלי בית המדרש הופצו תמונות של בני מחזורם, והם התבקשו לסמן את הלוא מוכרים להם באיקס. ואם לא די בכך, "ועד הישיבות" פרסם בעצמו שורה של סנקציות פנימיות, ובראשן המקל הבא: מוסד שיתגלו בו חריגות סטטיסטיות משמעותיות, תלמידיו לא יקבלו פטור מצה"ל ויאלצו למצוא עצמם במקומם הראוי בבסיס קליטה ומיון. לא יאומן כי ידווח.

     

    כאן לומדים

    לצד האמפתיה שלה זוכים תלמידי הישיבות מצד הרחוב החרדי - שלא אוהב את תדמית הרמאים שמתעקשים

    במשרד החינוך להצמיד להם - מתגנבת גם הביקורת על ראשי המערכת, ששגו בהזנחה מכוונת, ואיפשרו באוזלת ידם למפרי החוק, לעשות בישיבות ובכוללים כבשלהם. בסופו של דבר, זה הוביל לפגיעה במעמדם של המוסדות הללו, ולשבר בלתי-הפיך באמון שבין משרד החינוך למוסדות התורה.

     

    לכן, יחד עם הזעם על "הסיכול הממוקד" שעורכים במשרד החינוך ל"מרכז העצבים" של ההוויה החרדית, ולמרות האיומים הנשמעים לפנות לבג"ץ על הפרת עקרון השוויון ופגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - נעשים לשמחתי, סוף-סוף, צעדי התייעלות כואבים אך נדרשים. אלו מבטיחים כי בסופה של הסוּפה, הכוללים והישיבות יחזרו לשמש בייעודם המקורי כבתי לימוד תורה. 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ישראל ברדוגו
    בודקים בציציות
    צילום: ישראל ברדוגו
    תוצאה של אמון שהכזיב
    צילום: ישראל ברדוגו
    מומלצים