שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תאגיד המים בחיפה: "עיגלנו חשבונות בטעות"

    תושב חיפה פנה למועצה לצרכנות בטענה שתאגיד מי כרמל עיגל את חשבונות המים שלו כלפי מעלה, למרות שאין לעגל חשבונות בתשלום באשראי. בתאגיד טענו שזה נוהג שירשו מעיריית חיפה, "ולצערנו ההיערכות לתיקון התארכה"

    <<עמותות חברתיות: להגן על צרכנים מתאגידי המים

    <<תגלית בחשבונית

     

    לא מספיק שאנחנו משלמים הון תועפות על מים, תאגיד מי כרמל נהג לעגל את החשבונות, גם כשמדובר בתשלום באשראי.

     

    הטענה הזאת עלתה בתלונה, שהגיעה למועצה לצרכנות. תושב חיפה טען שגילה שהתאגיד עיגל את חשבונות המים שלו כלפי מעלה, למרות ששילם באמצעות כרטיס אשראי.

     

    תאגיד מי כרמל החל להפיק חשבונות מים ראשונים באפריל 2010. קודם לכן, הסמכות הזאת היתה נתונה בידי עיריית חיפה.

     

    "בחשבונות המים האחרונים שמתי לב לחיוב המכונה 'עיגול', על סך כמה אגורות בכל פעם", כתב החיפאי למועצה. 

     

    "מבירור טלפוני למוקד, התברר לי כי התאגיד מעגל את סכום חשבון המים כלפי מעלה. למשל מ-99.54 ש' ל-99.60 ש'. במוקד שירות הלקוחות טענו באוזני שהדבר נעשה על פי חוק.

     

    "אולם אני שילמתי באשראי דרך הטלפון, ועד כמה שידוע לי, עיגול האגורות נכון רק לגבי תשלום במזומן, שהרי בכל עסקת אשראי אחרת, לא נעשה עיגול אגורות כלפי מעלה".

     

    כך נראו חשבונות המים אחרי העיגול>>

     

    האם מותר לעגל חשבונות? על פי צווי בנק ישראל, בוטלו מטבעות האגורה ו-5 האגורות. אך קביעת בנק ישראל לא מבטלת את התשלום באגורות בודדות, כשמדובר בחשבון שלא משולם במזומן.

     

    עקב כך, בנק ישראל קבע שחשבונות שמוציאים רשויות ועוסקים, לא יעוגלו, אלא אם בעת התשלום, הצרכן יבחר לשלם במזומן. או אז, יש לעגל את הסכום כלפי מטה אם מדובר בתשלום של 4-1 אגורות; או כלפי מעלה כשמדובר בתשלום של 9-5 אגורות.

     

    תעריפי המים נקבעים בכללים שנקבעו מכח חוק, והתאגיד אינו יכול לדרוש מהצרכנים תעריף גבוה יותר. מכאן נראה שהעיגול אינו הולם את קביעת בנק ישראל, ולא את כללי תעריפי המים.

     

    המועצה לצרכנות: "מדובר בסכומים של אלפי שקלים"

    המועצה לצרכנות פנתה ב-13 בדצמבר 2010 למי כרמל, וביקשה דין וחשבון על חשש לעיגול חשבונות מים בתקופה שבין יוני לספטמבר 2010. "מהחשבונות שצורפו עולה כי תאגיד מי כרמל עיגל את החשבונות מראש, ללא קשר לדרך התשלום של הצרכן, ורק כלפי מעלה, בניגוד לקביעת בנק ישראל", נאמר במכתב ששלחה, אליו צורף העתק החשבונות. 

     

    "לאור העובדה כי תאגיד מי כרמל עובד עם מערכת ממוחשבת, קיים חשש כי הוא מחייב צרכים רבים חיוב יתר, הבא לידי ביטוי במספר אגורות בכל חשבון. מאחר שלתאגיד עשרות אלפי לקוחות, שמקבלים את החשבונות אחת לחודש, מדובר בסכומים מצטברים של אלפי שקלים לכל תקופת חשבון".

     

    המועצה דרשה מהתאגיד לוודא כי להבא, לא יעגל את החשבונות בניגוד לדין. ואם נכונה התלונה, המועצה דרשה מהתאגיד להשיב לכל הצרכנים את הכספים שנגבו מהם ביתר במהלך התקופה בה היה נהוג העיגול.

     

    "בשל חוסר תשומת לב, נפלה טעות"

    ב-30 בינואר 2011, נתקבלה תשובת מנכ"ל התאגיד, נור אלדן, שגלגל את האשם הלאה, וטען כי זו ירושה מעיריית חיפה. התקופה הנוכחית מוגדרת כתקופת מעבר, ובמהלכה, במשך 3 שנים, התאגיד מקבל שירותי חיוב, גבייה ושירות לקוחות מהעירייה. אולם האחריות על הוגנות השירותים הללו מוטלת על התאגיד. 

     

    "בשל חוסר תשומת לב, נפלה טעות", נאמר במכתב המנכ"ל, "ועיריית חיפה המשיכה לפעול כנהוג על-ידה בעיגול סכומים של חשבונות המים. עם קבלת הפניות הראשונים מצרכנים בנושא, באוקטובר 2010, התבררה הטעות".

     

    במכתב אף נאמר שמטה התאגיד ביקש חוות דעת משפטית באשר לסמכות לעגל סכומים. "חוות הדעת הורתה כי אין סמכות כאמור, ויש לחדול מכך", כותב המנכ"ל.

     

    "לצערנו, ההיערכות לביצוע ההנחיה התמשכה זמן מה, לצורך ההתאמות במערכות הכספיות הנובעות מביטול העיגול (שכן, מקום בו ישולם חשבון במזומן, יבוצע עיגול בעת התשלום וייווצרו אי התאמות בין התקבולים לבין החיובים).

     

    "באשר לעיגול שגוי כלפי מעלה לכאורה (עיגול של 6 אגורות כלפי מעלה) - אין מדובר בטעות חישובית, אלא בטעות לכאורה, שנובעת מאופן הצגת המספרים בלבד במערכת המחשוב".

     

    מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "בזמנו, עיריית חיפה פעלה על פי הנחיות בנק ישראל בנוגע לעיגול כספים עד 10 אגרות . על פי הנחיות אלו סכומי חיוב עד ל - 5 אגורות נמחקו. חיובים מעל ל-5 אגורות עוגלו ל – 10 אגורות".

     

    מחצית הצרכנים לא קוראים חשבונות ומשלמים ביוקר

    טעויות בחשבונות הן דבר נפוץ. מסקר שערכה המועצה לצרכנות, באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, עולה כי כמחצית מהצרכנים לא קוראים את החשבונות, בעיקר כי הם לא מובנים להם. 65% מהצרכנים שכן בודקים חשבונות, גילו טעויות בשווי כולל של כמיליארד שקל בשנה.

     

    כחלק מאירועי יום הצרכן הבינלאומי, המועצה השיקה קמפיין הסברה "עושים חשבון לחשבון", במטרה להוביל לשינוי תפיסתי והתנהגותי של הצרכנים בבדיקת החשבונות התקופתיים.  באתר המועצה נבנה מדריך לקריאת חשבונות, בו הגולש יכול לקבל מידע מקיף על חשבונותיו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים