שני קוריאנים אוחזים
בדרום קוריאה חיים קרוב ל-50 מיליון איש, וכמעט כולם לומדים גמרא בבית. "ניסינו להבין מדוע היהודים כאלה גאונים, והגענו למסקנה שהם לומדים תלמוד", מסביר השגריר. כך הפך רב פפא לחכם מוכר יותר בקוריאה מאשר בישראל
ספק אם אביי ורבא תיארו לעצמם שאת הדיונים שלהם בבית המדרש בבבל על ההלכה היהודית, ילמדו מאות שנים אחר כך במזרח אסיה. אבל מתברר שהלכות "ביצה שנולדה ביום טוב" דווקא מאוד מעניינות את הדרום-קוראינים, שהפכו את התלמוד לספר חובה בכל בית.
כמעט בכל בית בקוריאה הדרומית ישנו תלמוד מתורגם. אך שלא כמו בישראל, גם האימהות הקוריאניות לומדות בו ומספרות מתוכו לילדיהן הצעירים. כן, במדינה שבה חיים קרוב ל-49 מיליוני אנשים המאמינים בבודהיזם ובנצרות, יש יותר אנשים שקוראים בתלמוד - או לפחות מחזיקים עותק שלו בבית - מאשר במדינת היהודים. הרבה יותר.
"כך נהיה גם אנחנו גאונים"
"היינו סקרנים מאוד לגבי ההישגים האקדמיים הגבוהים של היהודים", מסביר שגריר דרום קוריאה בישראל, יאנג סאם מה, שהתארח בתוכנית "תרבות היום". "ליהודים יש אחוז גבוה של זוכי פרס נובל בכל התחומים: בספרות, במדעים ובכלכלה. זה הישג מדהים. ניסינו להבין מהו הסוד של העם היהודי? כיצד הם - יותר מעמים אחרים - מצליחים להגיע לכאלה הישגים מרשימים? איך זה שיהודים הם כל כך גאונים? המסקנה שהגענו אליה היא שאחד מהסודות שלכם זה לימוד התלמוד.
התלמוד בגירסה הקוריאנית (צילום באדיבות שגרירות דרום קוריאה)
"יהודים לומדים תלמוד מגיל צעיר, וזה מסייע להם, לדעתנו, לפתח יכולות גבוהות. ההבנה הזו הביאה אותנו
יאנג מספר כי הוא עצמו קרא בתלמוד מגיל צעיר מאוד: "זה נחשב ללימוד מאוד משמעותי", הוא מדגיש. "התוצאה היא שיש יותר קוריאנים שמחזיקים בביתם תלמוד, מאשר יהודים בישראל. לי, למשל, יש שני סטים של תלמוד: את האחד קנתה לי אשתי, ואת השני קיבלתי מתנה מחמותי".
גרופים של יהודים
הקוריאנים מחבבים את התלמוד לא רק כי הם רואים בו מקדם גאונות, אלא משום שמצאו בו ערכים הקרובים לליבם.
"במסורת היהודית יש חשיבות לערכי המשפחה", מסביר השגריר הדרום-קוריאני. "רואים את זה גם היום, במנהג שלכם להתכנס בכל יום שישי לארוחה משפחתית. גם בארצי המשפחה מאוד חשובה. היחס למבוגר, הכבוד וההערכה שיש ביהדות לזקנים, מקבילים להערכה הגבוה שזוכים לה המבוגרים בארצי.
ארון הספרים הקוריאני (צילום באדיבות שגרירות דרום קוריאה)
"דבר נוסף ומאוד משמעותי זה היחס לחינוך. במסורת היהודית יש חובה ללמד את הילדים, ומקדישים לזה המון תשומת לב. גם אצל ההורים הקוריאנים עומד חינוך הילדים בראש סדר העדיפויות. אני חושב שהדמיון הזה הוביל לכך שהיום אפשר לראות בארצות הברית מהגרים קוריאנים שהולכים בעקבות היהודים, ומצליחים באותם תחומים שיהודים מצליחים בהם".
בעקבות התלמוד הגיעה הערכה בתחומים נוספים, ביניהם - התרבות. "היהודים אוהבים תרבות ואמנות. אני גר ברישפון, שזה מושב קטן. ובשבוע שעבר נפתחה שם גלריה לאמנות ולמוזיקה", אומר השגריר. "זה עורר את התפעלותי, שאפילו במושב קטן יש בית לתרבות. לנו אין את האפשרויות שיש לכם, אבל אנחנו לומדים מכם גם בעניין הזה, ומשקיעים כדי שנוכל כמוכם, ליהנות גם מתחומים אלה".
אחות תאומה (טוב, כמעט)
ואם חשבתם שכאן מסתכם החיבור, תחשבו שוב: הביוגרפיה היהודית שנדמית לנו ייחודית למדי, מזכירה לקוריאנים את זו שלהם.
"אני מוצא המון דמיון בינינו - ליהודים ולמדינת ישראל", אומר השגריר. "גם לכם וגם לנו יש היסטוריה ארוכה שכוללת קשיים גדולים. ישראל ודרום קוריאה קיבלו את עצמאותן באותה שנה, 1948, כך שאנחנו בני אותו הגיל, 63. לנו, כמו לכם, יש בעיות של שכנים עוינים. לנו, כמו לכם, אין כמעט מאגרים טבעיים, ועלינו לסמוך בעיקר על ההון האנושי שלנו.
"ב-64 שנות קיומה של ישראל היא מאוד התפתחה. היא חוללה ניסים בכלכלה שלה, וגם אנחנו. האנשים בישראל דומים לדרום קוריאנים באדיבותם וגם בחוסר הסבלנות שהם מפגינים, לעיתים.
"כשמתלוננים על איך שאתם נוהגים, אני אומר שמאוד נוח לי לנהוג כאן, כי אתם נוהגים על הכביש כמו שנוהגים אצלנו. יש לכם גם לב חם, כמו לקוריאנים, ולכן לדעתי ישראלים וקוריאנים יכולים להתיידד בקלות, כי אנחנו דומים מבחינה רגשית. גיליתי שכאשר ישראלי מתיידד איתך, הוא עוזר לך מבלי לצפות לתמורה. לכן אני מעריך מאוד את החברות שיש לי עם ישראלים. אנחנו כל הזמן לומדים מכם".
- שגריר דרום קוריאה, יאנג סאם מה, התארח בתוכנית "תרבות היום" בערוץ הראשון.
לפנייה לכתב/ת 
