ארץ מוטרפת יפה

אך "ריו" אינו מסתפק בצבעוניות של התוכים. המקום בו מתרחשת מרבית עלילת הסרט - העיר ריו דה ז'נרו בתקופת הקרנבל - מאפשר ליצור תחרות ראויה בין ציפורים אלו והצבעוניות התוססת, שאותה מסוגל להפגין גם המין האנושי.  

הסרט מצטיין בהצגת היבטים אלו. המעוף והמחול של התוכים באוויר (בתלת מימד אפקטיבי), הגודל והגודש של הקרנבל המהווה את שיאו של הסרט, והצבעוניות המסחררת של שני אלו. לעומת זאת, בכל הקשור למקוריות עלילתית ורבדים שיכולים לספק גם צופים מבוגרים, הסרט מדשדש.

ערב כחול, לא ממש עמוק

בלו (ג'סי אייזנברג) הוא תוכי כחול ונדיר (ארה ספיקס – לאורניטולוגיים החובבים) שנחטף בהיותו גוזל מיערות ברזיל, ומתגלגל למינסוטה הקפואה. ילדה בשם לינדה מוצאת אותו, דואגת לו ומטפחת אותו במשך 15 שנה (מונטאז' מרגש-משעשע בנוסח "למעלה" של פיקסאר), עד שהיא הופכת לאישה צעירה (לסלי מאן), שבבעלותה חנות ספרים.

"ריו". לא רק תוכים, לא רק בכחול

החיים בחנות נינוחים וההרמוניה בין בלו ולינדה כה מושלמת, עד שיחסיהם דומים לאלו של בני זוג ולא של אדם וחיית מחמד. בלו הפך לתוכי מבוית, עם רגישויות נוירוטיות בכל הקשור לצדדיו החייתיים. בגלל שנחטף לפני שלמד איך לעוף, הוא לא זכה להכיר את העולם מחוץ לחנות.

טוליו (רודריגו סאנטורו), אורניטולוג ברזילאי, מנסה לשכנע את לינדה לנסוע יחד עם בלו לברזיל, כדי שהוא יוכל להזדווג עם התוכית היחידה שנותרה לגזע. לינדה חוששת לגורל התוכי שלה, וגם היא אינה מורגלת בנסיעות, אך הבנת חשיבות השליחות מכריעה את הכף.

עם הגעתם לריו דה ז'נרו מתגלה כי התוכית ג'ול (אן האתאוויי), היא חיה נמרצת ודעתנית, שכלל לא רואה בחננה האמריקאית פוטנציאל לשידוך. אם זה לא מספיק גרוע, שני התוכים נחטפים על ידי כנופיה של מבריחי חיות ומוצאים עצמם קשורים ברגליהם זה לזו. השטיק של שני אסירים הבורחים קשורים צבר קילומטראז' מכובד מאז שסידני פואטיה וטוני קרטיס שיחקו ב"נועזים" (1958).

מתחמם, חם, קר, קרנבל. ריו מונפשת בתלת ממד

הכנופיה היא של בני אדם, אבל המוח המרושע שלה הוא של תוכי קקדו העונה לשם נייג'ל (ג'רמיין קלמנט מהסדרה "טיסת הקונקורד"). בעברו היה נייג'ל כוכב באופרת סבון, וכעת עם הזדקנותו, למרות שכוחו עדיין במותניו, נוצותיו הפכו למרוטות. חיה מרושעת המהווה את הדמות המשעשעת והפחות שבלונית של הסרט.

בלו וג'ול צריכים לברוח מהכנופיה, ובלו רוצה למצוא את דרכו חזרה ללינדה. אפשר להניח כיצד קו עלילתי זה יתפתח - מי ילמד את הגיבור הלא מפותח לעוף, ומה תהיה משמעות המעוף לשינוי שיעבור בלו וליחסיו עם ג'ול.

גם בצד האנושי של המשוואה, לינדה העדינה תצטרך למצוא בן זוג מהמין שלה. מול התנועה לעבר זוגיות הטרוסקסואלית של בני אדם ותוכים, ניצב נייג'ל הקקדו, עם המבטא הבריטי הכבד וגינוניו המנופחים, כמו גרסה מרושעת של קוונטין קריספ.

רצועת העוף של ריו

הכל נע לעבר הקרנבל. האירוע המבטא פריצה של גבולות מעמדיים וגבולות מוסריים הופך בסרט, באופן אירוני אך צפוי, לזירה, שבה מכוננות הזהויות השמרניות ומופקים הלקחים לקהל הצעיר.  

בלו ולינדה. ידידות אל-מינית

מוטיב המסע המחבר בין שתי חיות בעלות אופי שונה מתקרב לנקודת המיצוי המוחלטת. בלו נחשף לפלאי העולם האמיתי שממנו היה מנותק כמו הגיבור של "בולט" (2006).

 גם הזאבים ב"אלפה ואומגה" (2010)

עשו מסע שהוכיח כי הזיווג בין שני הפכים הוא ראוי. מזל שפיקסאר ביטלה את הסרט "Newt", שתוכנן ל- 2012 ושעלילתו עסקה בשתי סלמנדרות כחולות ונדירות שבהזדווגותם תלוי המשך קיומו של הגזע.

"ריו" הופק על ידי אולפני בלו סקיי המוכרים בעיקר בזכות סדרת סרטי "עידן הקרח". את שני החלקים האחרונים בסדרה זו ביים קרלוס סלדנה, שהוא גם הבימאי של סרט זה. כמו בסדרת סרטים זו, גם במקרה זה, העלילה נעה למחוזות צפויים, ואת הנאה העיקרית ניתן לשאוב מדמות משנה פרועה המגלמת את הפוטנציאל שלא מומש. "ריו" מסתפק בלהיות בידור צבעוני לכל המשפחה, ובמשימה זו הוא עומד היטב.