שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נחל האלה: נקי, עטוף בוסתנים, ושווה ביקור
    הוא נחשב לאחד מיובליו של נחל לכיש, והצמחייה המגוונת שצומחת על גדותיו כמו גם הארכיאולוגיה העתיקה שבסביבתו, הופכים את נחל האלה ליופי של מסלול טיול, ובכל כלי רכב

    הוא אמנם נחל אכזב, ששפעת מימיו נראית לעין בעונות החורף הגשומות, אבל נחשב לאחד הנחלים הנקיים והשמורים ביותר בארץ.

     

    זהו נחל האלה, אחד מיובליו של נחל לכיש, שזורם סמוך לעיר בית שמש וכפר מנחם. אפיקו לא זוהם, מי המעיינות הנובעים צלולים וערכי החי והצומח שבו נשמרו. הקרבה שלו ליער חרובית, האתרים העתיקים המצויים בסביבתו והצמחייה הגדלה על גדותיו הפכו אותו למסלול טיול מבוקש.  

    קק"ל לקחה אותו תחת חסותה ומזה מספר שנים היא פועלת לשיקום הערוץ, נטיעת עצי בוסתן, הקמת חניוני פיקניק והכשרת שבילי אופניים.

     

    מסלול הנסיעה עובר בין שדות חקלאיים, גידולי חומוס ותבואה שמשנה את צבעיה בהתאם לעונה. בחודשי החורף נעים גבעולי החיטה הירוקים ברוח, ובימות הקיץ ים השיבולים הזהוב מחכה לקציר. תחילתו של המסלול המעגלי בחניון "אבירם ברכה" ביער חרובית ואורכו כשישה קילומטרים. חלקו סלול אספלט וחלקו חצץ דק ומתאים לנסיעה ברכב פרטי או באופניים. תל צפית מתרומם מעל תוואי הנסיעה משמאל לדרך ומימין מטעי עצים נשירים, אפרסקים, אגסים, תפוחים, שזיפים ופרדסי פרי הדר.


    מתאים לכל רכב, אפילו חמור. מטייל בנחל האלה (צילומים: רונית סבירסקי)

     

    למרגלות תל צפית בסמוך לחניון הנמצא בצל עץ שיזף גדול, ישנו פיצול לשני מסלולי טיול. מסלול אחד פונה מערבה כאשר מימין נמצאת תחנת כוח לייצור חשמל בגז והוא מתאים לרכיבה על אופניים והליכה ברגל. שביל החצץ הדק שמתפתל בין השדות מתאים לנסיעה ברכב פרטי או ברכבי שטח. נסיעה ב"דרך הקמה" מובילה אל שדות החיטה והחומוס ומגיעה עד קיבוץ בית ניר.

     

    לכל אורך גדת הנחל, ניתן להבחין בשרוולי נטיעה של עצים צעירים שניטעו על ידי קק"ל. מרביתם עצי פרי ביניהם עצי שקד, רימון, חרוב, תאנה, ואגוז. נטיעות אלה בוצעו בשנה האחרונה כחלק משיקום נחל האלה.

    השרוול, שעשוי מחומר מתכלה, שומר על גזע העץ מפני מזיקים ומאפשר לו לגדול זקוף. הנטיעה מייצבת את גדות הנחל ושומרת עליו מפני סחיפת קרקע וסתימה מחודשת של הערוץ. כשהעצים יגדלו הם יוסיפו פינות צל ופיקניק על גדת הנחל. קק"ל ביצעה לאורך הדרך פעולות ניקוז באמצעות חומרים ידידותיים לסביבה. החומרים מוחדרים לקרקע ומייצבים אותה, מונעים התחתרות של מים וסחף של נתיבי הנסיעה.

     

    מסלול הנסיעה ברכב או ברגל עובר בין שדות הקמה והחומוס. חולפים על פני מספר מקבצי עצים ובהם שולחנות לפיקניק ונקודות צל למנוחה. לאחר כשני קילומטרים מנקודת ההתחלה מגיעים לנקודת פיצול. סטייה קלה מהדרך הראשית לאחר כ-100 מטרים מביאה את המטיילים אל עץ אקליפטוס ענק שגזעו מזכיר רגל של דינוזאור. בסמוך אל העץ נמצאים עיינות לופית שקיבלו את שמם מן הפרח "לופית מצויה" הצומח באזור וידוע בשמו העממי "מטה אהרון". הלופית המצויה הינה גיאופיט בעל פקעת, שגבעוליו מנומרים בגוונים סגולים. הוא פורח בחודשי החורף דצמבר-מרס. בעונת הקיץ עוטפים את גדות הנחל שיחי פטל קדוש צמחי קנה וערבות.


    אכזב אכזב, אבל בחורף שופע מים. שרידי מי גשמים בערוץ נחל האלה

     

    תל צפית: מקומה של העיר גת העתיקה

    בגובה של 213 מטרים מעל פני הים, דרומית מזרחית לקיבוץ כפר מנחם, נישא תל צפית. הצבע הלבן הוא סימן ההיכר הבולט ביותר שלו ומקורו בסלעי אבן הגיר בצדו המערבי. בין הסלעים מצויים פתחי מערות וגומחות קינון של ציפורים.

     

    אל התל ניתן לטפס בכמה שבילים, האחד בצד הצפון מזרחי שהוא תלול מאוד ומשקיף על הסביבה.

    בצד המערבי ישנן עליות נוספות מתונות יותר. כשמגיעים אל הפסגה נשקפים ממערב רצועה החוף ומימיו של הים התיכון, אשדוד ואשקלון. מדרום, השטחים החקלאיים של קיבוצי בית ניר וגלאון ובאופק קריית גת. ממזרח, השכונות המערביות של בית שמש והרי חברון. נוף טבעי וירוק מתגלה בצד הדרומי כשלמרגלות התל פרושים שדות החיטה ויער חרובית.

     

    תל צפית מזוהה כמקום שבו שכנה העיר גת, אחת מחמש ערי הפלשתים. גת ידועה בעיקר כמקום הולדתו של גוליית. למרות שדוד הרג את גוליית העניק לו אכיש, מלך גת, מקלט כאשר נמלט משאול המלך. בתקופה הצלבנית נודעה לתל צפית חשיבות רבה. הצלבנים הקימו בראש הגבעה בשנת 1142 מבצר בשם "בלנש גארד" (המשמר הלבן).


    סימן ההיכר הבולט ביותר של תל צפית - סלעי אבן הגיר

     

    החפירות הארכיאולוגיות בתל נערכות בניהולו של פרופסור אהרון מאיר מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. בחפירות התגלו ממצאים רבים מהתקופה הפלשתית. במהלך החפירות נחשפה תעלה שמקיפה את התל ממזרח, מדרום וממערב. אורכה כ-2 קילומטרים. החופרים סבורים שהתעלה היא חלק ממערך מצור שהושם על העיר, ומשייכים זאת לחזאל מלך ארם דמשק, שכבש את העיר בסוף המאה התשיעית לפני הספירה.

     

    לקראת סוף השביל המעגלי מגיעים אל שרידי חורבה ולצדה באר עמוקה. הבאר עמוקה מאוד, מרשימה בגודלה ויש להיזהר כאשר ניגשים אליה. זוהי באר אנטיליה עתיקה שהייתה מצוידת במתקן שאיבה מיוחד. בשנים בהן פעלה היא סובבה מערכת של גלגלי שיניים ושרשרת שעליה היו מורכבות קופסאות פח. המים הועלו באמצעות קופסאות הפח מקרקעית הבאר אל בריכת אגירה וממנה בכוח הגרביטציה אל החלקות החקלאיות. זוהי הנקודה שממנה ניתן לשוב אל תחילת המסלול ולמגרש החניה.


    עמוקה אך מרשימה. באר אנטיליה

     

    איך מגיעים?

    מכביש ירושלים-תל אביב (כביש 1) יורדים במחלף לטרון לכביש 3, חוצים את צומת נחשון וממשיכים לכיוון צומת ראם (מסמייה). מעט לפני הצומת (לבאים מכיוון ירושלים) או מעט אחרי הצומת (לבאים מכביש 4 - כביש החוף) פונים לכביש 383 לכיוון כפר הרי"ף, כפר מנחם ויער חרובית. נכנסים אל היער ונוסעים כ-4 ק"מ עד למרגלות תל צפית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שדות תבואה משנים את צבעם בהתאם לעונה.. אזור נחל האלה
    צילום: רונית סבירסקי
    תל צפית
    צילום: רונית סבירסקי
    מומלצים