שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן
    דו"ח המבקר: המזרחיות בחוץ - ואין מי שיפקח
    תקנונים שקובעים כי התפילה תיערך בהברה אשכנזית, בתי ספר ייעודיים לבנות מזרחיות, עיריות שממנות ועדות רבנים חיצוניות לשיבוץ תלמידות, וחוסר במפקחים של משרד החינוך - כך מונצחת האפליה בחינוך החרדי. משרד החינוך: הנושא בטיפול

    אפליית מועמדים על רקע עדתי, הליך קבלה לא-חוקי ואוזלת יד צורמת במיוחד של משרד החינוך והרשויות המקומיות: פחות משנה אחרי "פרשת עמנואל", ויום לאחר שנחשף ב-ynet כי 180 בנות טרם מצאו מוסד לימודים לשנה הבאה, מפרסם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס דו"ח חריף על שיבוץ תלמידות בבתי הספר החרדיים - והפיקוח בעניין זה.

     

     

    בפרק, שאורכו כ-60 עמודים, מפרט המבקר רשימה ארוכה של ליקויים שמצא בבדיקתו - ומסכם: מכלול הממצאים משמשים קרקע פורייה לאפליה על רקע עדתי.

     

    פעולת הביקורת בוצעה בחודשים פברואר-אוגוסט 2010 במשרד החינוך וברשת החינוך העצמאי, וכללה גם בדיקות השלמה בעיריות ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית. בסך הכל הגיעו נציגי משרד המבקר ל-14 בתי ספר לבנות (שמונה יסודיים ושישה על-יסודיים) שבהם הביקוש גדול מהיצע המקומות.

     

    נא להתפלל באשכנזית

    אז איך מקבלים תלמידות למוסדות החרדיים? המבקר קובע כי "בבתי ספר על-יסודיים לבנות במגזר החרדי נהוגה מכסה לקבלת בנות ממוצא ספרדי" וכי "יש בתי ספר שרואים במכסת 30 אחוז תלמידות מזרחיות - מכסה מקסימלית".

     

    מבדיקת המבקר התברר כי כבר בשנת 2006 הורה משרד החינוך ל-60 בתי ספר חרדיים (מתוך 86 שבדק) לשנות חלק מכללי הקבלה אליהם. אלא שבפועל, איש לא תיקן את הדרישות והמשרד לא טרח אפילו לבדוק אם התקנונים שונו. "השתלשלות הדברים בעניין זה מעידה על חולשה ממשית של המשרד בעניין הפיקוח על

    מוסדות החינוך העצמאי", קובע לינדנשטראוס.

     

    תנאי הקבלה הבעייתיים (שגם לשיטת משרד החינוך אינם תקינים), קובעים כי אמהּ של כל תלמידה צריכה להיות בוגרת סמינר "בית יעקב" ואביה בוגר "הישיבות הקדושות", שאף מחויבים לקוד לבוש מסוים. בחלק משאלוני ההרשמה לבתי הספר נדרשו מהמועמדות גם לציין את שם משפחתה הקודם של האם, והיכן מתפללים ההורים.

     

    "בהנחיות לבתי ספר יסודיים אסר משרד החינוך לדרוש פריטי מידע אלו משום שאינם מעידים על המועמדת עצמה, אלא על משפחתה", נכתב, "סביר להניח שהם נועדו ללמד על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי".

     

    גם ההתנהלות בבתי הספר מצביעה על אפליה, וכך כותב לינדנשטראוס על חלק מתקנוני בתי הספר: "הקביעה שהתפילות יהיו בהברה אשכנזית משאירה את הקושי שעליו הצביע בג"ץ, ולפיו מדובר בדרישה שיש בה כדי להפלות תלמידות שמוצאן מעדות ספרד".

     

    המבקר אף מצא כי בין בתי הספר העל-יסודיים במגזר החרדי יש מוסדות שמיועדים לבנות ממוצא ספרדי בלבד, ומעיר שמדובר באפליה של מועמדות בשל מוצאן העדתי.

     

    בהקשר זה נטען כלפי משרד החינוך כי הוא "לא בחר לבחון את הנתונים האמורים ולנתח את הגורמים לקיומם", אלא העדיף לעמוד על דעתו שהדבר נובע מרצונו של הציבור הספרדי. בנוסף, המשרד לא טיפל כראוי בתלונה שהוגשה בנושא זה על ידי הורה לתלמידה ממודיעין עילית, אלא "נקט בסחבת פסולה ובהתעלמות מחומרת הטענות ומדחיפות הטיפול".

      

    ומה עושות העיריות?

    המבקר בחן כיצד משרד החינוך התייחס לתלונות של הורים על קבלת תלמידות למוסדות חינוך במגזר החרדי, ומצא שהטיפול לא הורחב לבחינה כוללת של נוהלי הרישום וסדרי הקבלה בבתי הספר.

     

    בדו"ח נטען כי המשרד הסתפק בקבלת הסברים מהחינוך העצמאי, אך לא תבע שמפקחים מטעמו יוכלו לבצע את תפקידם ולבקר בבתי ספר ללא הודעה מראש – סמכויות המוקנות להם מכוח החוק. "טיפול זה מצביע על דפוסי פיקוח מוגבלים ומרוסנים שספק רב אם יש בהם כדי להבטיח שמערך הקבלה

    והרישום מתנהל כראוי באופן שוטף, תוך מניעת פגיעה בעקרון השוויון".

     

    גם הרשויות המקומיות לא יצאו מגדרן כדי לפקח על הרישום. ממצאי המבקר קובעים כי בעיריית ירושלים האגף לחינוך חרדי נדרש שוב ושוב לסוגיה, אך לא מילא כיאות את תפקידו, לא התערב בשיקוליהם של בתי הספר העל-יסודיים ונעזר בוועדות רבנים חיצונית ולא רשמית לשם פתרון בעיות שמתעוררות בשיבוץ תלמידות – דבר שלדעת המבקר "אינו עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין".

     

    גם בבני ברק נמצא כי "העירייה אינה ממלאת את תפקידה בכל הנוגע לפיקוח על קבלת התלמידות לבתי הספר העל-יסודיים שבתחומה", ובמודיעין עילית אין לרשות המקומית מידע בעניין, היא לא מפרסמת את מועדי הרישום לבתי הספר ומאמציה למצוא מקומות לימוד לתלמידות בכיתות ט' שאינן משובצות מסתכמים בניסיונות לשכנע את בתי הספר לקבלן.

     

    ולא רק אפליה

    מבקר המדינה מצביע על פגמים נוספים בהליכי הרישום והשיבוץ, שאינם קשורים לנושא העדתי. כך למשל התברר כי מידע על המועמדות מגיע לבתי ספר ממקורות שונים - בהם בית הספר היסודי, ועד ההורים שם וגורמים שונים בקהילה. למידע זה, המתקבל בדרכים שאינן רשמיות, יש משקל רב בהחלטה אם לקבל מועמדת או לדחותה.

     

    "הליך רישום כזה פותח פתח להעברת מידע אשר נועד להשפיע על החלטת בית הספר, מאפשר שימוש בפריטי מידע שונים, גם כאלה שמידת מהימנותם מוטלת בספק וכאלה שנמסרים שלא בתום לב, ועלול להביא לידי פגיעה בצנעת הפרט", קבע לינדנשטראוס.

     

    כמו כן, בתי הספר מעדיפים לקבל מועמדות שהן אחיות של תלמידותיהם. מנהל בית ספר בירושלים אף הודה כי 70 אחוז מהתלמידות המתקבלות בכל שנה לבית ספרו הן אחיות של תלמידות - והן מתקבלות ללא קשר לרמתן הלימודית. "על משרד החינוך לבחון את השימוש באמת מידה זו בבתי הספר העל-יסודיים ולהביא את הנושא להכרעת שר החינוך ומנכ"ל המשרד", נכתב בדו"ח.

     

    דוגמה נוספת לפגמים בהליך הרישום והשיבוץ: בכמה מבתי הספר שנבדקו משמשות תוצאות ראיונות של מועמדות תנאי סף לקבלה לבתי הספר, ומשקלן גדול ממשקלן של תוצאות הבחינה. מי שהריאיון עמה לא תאם את רוחו של בית הספר לא התקבלה, ללא קשר לתוצאות המבחן שעשתה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי סמינר מבוקש בבני ברק דחה בקשות קבלה של מועמדות שציוניהן במבחני המיון ובראיונות היו גבוהים מאלו של עשרות מועמדות שהתקבלו, ומכאן שקיבל החלטות שאינן הוגנות ושוויוניות.

     

    אחרי כל אלה, משרד החינוך לא פרסם לציבור את דבר קיומה של ועדת הערר, ולכן יכלו המועמדות והוריהן לדעת עליה רק מבתי הספר, שלא תמיד העביר את המידע להורים. "נראה אפוא כי המשרד הקים ועדת ערר, אך פעל כמי שיצא ידי חובתו במינויה שכן נמנע מלפרסם את דבר קיומה ואף לא בדק אם בתי הספר עצמם פרסמו זאת".

     

    לינדנשטראוס חותם פרק זה של הדו"ח השנתי בהמלצות הבאות: "על הנהלת משרד החינוך להנהיג שינוי של ממש בפיקוח של המשרד על רישום תלמידות לבתי ספר במגזר החרדי ועל שיבוצן. הפעולות העיקריות שעליה לעשות הן אלה: לקבוע כללים ברורים להליכים אלה ולפרסם אותם בציבור; להתאים את תפקידי המפקחים מטעם המשרד למציאות הייחודית במוסדות החינוך במגזר החרדי ולדאוג שהם יוטמעו בקרב המפקחים; להגביר את נוכחות המפקחים במוסדות החינוך; לקבל מהנהלת האגף דיווחים תקופתיים על יישום השינויים הנדרשים בהליכי הקבלה לבתי הספר".  

     

    משרד החינוך: "נהלים ופיקוח בדרך"

    משרד החינוך נקט צעדים וגיבש שורה של פעולות כדי למנוע אפליה במוסדות החינוך החרדיים. בין היתר, המשרד הוסיף 15 תקני פיקוח, ובכוונתו לקלוט בשנתיים הקרובות עוד 30 משרות פיקוח, במטרה להעמיק את הפיקוח על המוסדות.

     

    המשרד החל בבדיקה מקיפה של כל תקנוני מוסדות החינוך הרלוונטיים, וצפוי לפרסם הנחיות ברור בנוגע לרישום וקבלת תלמידים. ההנחיות יבהירו, בין היתר, כי על מוסדות החינוך לשמור על שקיפות

    ושוויוניות בקבלת התלמידים. על-פי הנהלים, תחול חובה על המנהלים להביא בפני ההורים כל מידע שגרם לאי שיבוץ של תלמידה.  

      

    עניין המכסות ייבחן באמצעות ספירת התלמידות בכל מוסד חינוך, בדיקת מספר הנרשמות ומספר הנדחות. המשרד יקבל את התייחסות הרשויות ומוסדות החינוך בעניין זה. ככל שימצא שיש ממש בקביעות המבקר, או נעשה שימוש במכסה, ינקוט המשרד בסנקציות על פי חוק הפיקוח. בכל מקרה של תלונה, המשרד לא יסתפק בהתייחסות הבעלות מרכז החינוך העצמאי, אלא יברר את הפרטים בשטח באמצעות ביקור במוסד החינוך, ואיסוף המידע מרשות החינוך המקומית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מי ייכנס לבית הספר?
    צילום: דודי ועקנין
    מיכה לינדנשטראוס. המבקר
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים