שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    י-ם: נחנך אתר חומות העופל של העיר העתיקה
    אתר חומות העופל בגן הארכיאולוגי בי-ם נחנך היום בטקס חגיגי והוכשר לביקורי קהל. באתר מבנים מימי בית ראשון, קטעי חומה ביזנטיים והתעודה הכתובה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בעיר

    בטקס חגיגי שנערך היום (ג') בגן הארכיאולוגי בירושלים, הסמוך לכותל המערבי, נחנכו אתר "חומות העופל" ובו התעודה הכתובה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בעיר.

     

    עבודות החפירה והשימור שבוצעו באתר "חומות העופל", יוכלו המבקרים לגעת באופן בלתי אמצעי באבנים ובקירות שבנייתן מספרות את תולדותיה של ירושלים לאורך הדורות. כעת יתאפשר לטייל בנוחות בינות לשרידים הבנויים, במקומות שעד כה לא היה פתוחים לקהל, להתרשם מפארם וללמוד מתוך השלטים ואמצעי ההמחשה השונים על תולדות האזור.

     

     

    בתחילת שנת 2010 השלימה הארכיאולוגית שאמונה על החפירות באתר, ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, את חשיפתם של מערכת ביצורי העופל, שבירושלים. מיד אחר כך החלו עבודות השימור במקום והמקום הוכשר לביקורים. עבודות השימור נערכו על ידי מנהל השימור של רשות העתיקות, ונמשכו כחצי שנה.


    ללמוד על תולדות י-ם. חומות העופל (צילומים: באדיבות רשות העתיקות)

     

    באתר מוצג מכלול של מבנים שנחשפו לאורך תוואי הביצורים מימי הבית הראשון (המאות העשירית - השישית לפני הספירה). בין היתר נחשף מבנה מרשים המזוהה כבית שער, מבנה ממלכתי, קטע של מגדל וחומת העיר עצמה. ד"ר מזר מציעה לזהות את המבנים כחלק ממכלול הביצורים שנבנו על ידי שלמה המלך בירושלים: "לִבְנוֹת אֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-בֵּית יְהוָה, וְאֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב". (מלכים א'/ג:1). בנוסף לביצורים מימי הבית הראשון נחשפו גם קטעי חומה ומגדלים של העיר הביזנטית ושניים ממגדליה. חומה זו נבנתה על ידי הקיסרית הביזאנטית אֶודוקיה במאה החמישית לספירה. בנוסף למערכת הביצורים, הושלמה גם חפירתם של שני חדרים מימי הבית השני (המאה הראשונה לספירה), שהשתמרו לגובה שתי קומות.

     

    ייתכן ונחשף שער מימי בית ראשון שמוזכר במקרא

    גולת הכותרת של החפירות היא חשיפתו המלאה של מבנה בית השער. תכניתו של מבנה מרשים זה כוללת ארבעה חדרים זהים בגודלם, המסודרים משני צידיו של מסדרון רחב שרצפתו עשויה גיר. התוכנית של בית השער אופיינית לימי הבית הראשון (המאות העשירית - השישית לפני הספירה), בדומה לשערים מאותה התקופה שנחשפו במגידו, בבאר שבע ובאשדוד. ד"ר מזר, מציעה לזהות את בית השער עם 'שער המים' המוזכר במקרא: "וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא" (נחמיה ג:26).

     

    ממזרח לשער נראית קומת הקרקע של מבנה גדול שנחרב בשרפה עזה. מזר מציעה כי מבנה זה חרב על ידי הבבלים בעת כיבוש העיר בשנת 586 לפני הספירה. על רצפת המבנה התגלו 12 קנקני חרס גדולים ביותר (פיטסים), שהכילו כנראה שמן או יין. על אחד מקנקני החרס הללו שרדה כתובת עברית: "לשר האו..". הכתובת מעידה על כך שחפץ זה היה שייך לאחד משרי הממלכה. ייתכן שלשר האופים.

     

    במהלך החפירה התגלתה התעודה הכתובה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בירושלים. ממצא ייחודי זה, שלו חשיבות יוצאת דופן בתולדות העיר, יוצג מעתה בתצוגת קבע במרכז דוידסון ויהיה חשוף לציבור. מדובר בשבר של לוח טין קטנטן שעליו טבועה בכתב היתדות כתובת אכדית, היא השפה בינלאומית של אותם הימים. בין המילים שנכתבו במיומנות גבוהה ניתן לקרוא: "היית", "אחרי כן", "לעשות" ו"הם". הלוח והכתב אופייניים ללוחות ששימשו בעת העתיקה ברחבי מסופוטמיה לתכתובת בינלאומית.


    באתר מכלול מבנים שנחשפו לאורך תוואי הביצורים מימי הבית הראשון

     

    מבדיקות הכתב והחומר ממנו יוּצר הלוח עולה שמוצא הלוח באזור ירושלים. נראה כי מדובר בעותק של מכתב ששלח מלך ירושלים דאז, עבד-חבה למלך מצרים. עותק ממכתב זה נשמר כנהוג בארכיון של העיר שלם, היא ירושלים של אותה תקופה. שבר הלוח מהווה עדות נאמנה למעמדה של ירושלים כעיר ממלכה מרכזית בכנען שנוהלה כעיר מדינה בחסות הממלכה הפרעונית של מצרים.

     

    הטקס נערך במעמד ראש העיר, ניר ברקת, סמנכ"ל רשות העתיקות ד"ר עוזי דהרי, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים מודי אורון, מנהל החברה לפיתוח מזרח ירושלים גדעון שמיר, ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתורמים דניאל מינץ ומרדית ברקמן ובני משפחתם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות רשות העתיקות
    12 קנקני חרס שהכילו יין או שמן נתגלו באתר
    צילום: באדיבות רשות העתיקות
    הכתובה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בי-ם. לוח הטין
    צילום: מידד סוכובולסקי, באדיבות רשות העתיקות
    מומלצים