שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    תרופה לחום גבוה: 10 בריכות ומעיינות לקיץ
    מרמת הגולן, דרך העמקים, הכרמל והרי ירושלים - ועד הדרום היבש. קבלו המלצות חמות לבילוי קריר בכמה פינות חמד מוצלות, מעיינות ובריכות. הכניסה לכל המקומות חופשית

    אחרי מי שתייה, מזגן ואבטיח קר, מה יותר חשוב בקיץ מאשר בריכת מעיין שמחיה את הגוף ואת הנפש? שקוף כמו המים, בנאלי וצפוי, אך גם הכרחי ומצליח לרגש מחדש בכל פעם, לפניכם מקבץ של עשר פינות חמד לטבילה קצרה במים, עבור חובבי הטיולים בארץ.

     

    >> הכל אני יכול: טיולים, בילויים ואטרקציות בחופש הגדול

     

    הכניסה לכל המקומות חופשית, ללא תשלום, לחלקם נדרש מאמץ רגלי כדי להגיע ולחלקם יספיקו כלי רכב ופרטנר טוב. אין כאן יומרה להפתיע, המקומות מוכרים לציבור המטיילים. הכוונה הפעם היא להזכיר את המקומות, ואולי על הדרך מעט לחדש.

     

    עין עלמיין – בריכת הקצינים

    דרך כבושה בנוף צרוב־שמש וקבוצת אקליפטוסים עייפים אינם מסוג המראות שמעוררים את הדמיון.

    אבל בסוף הדרך, מעט אחרי האקליפטוסים, מסתתרת פינת חמד ובה מים, תאנים והרבה צל. חונים ליד קבוצת עצי הענק והולכים בשביל קצר, שמוביל אל מערכת של מדרגות שבורות המרחיקות אותנו מן השמש הקופחת. ריח התאנים משכר, מעלף ממש, מי מעיינות קפואים בין שברי מדרגות ושורשי עצים, ובתחתית המדרגות בריכת בטון לטבילה הגונה. לפני מלחמת ששת הימים היה מוצב סורי בחורשת האקליפטוסים הקרובה. הבריכה נחפרה למען קצינים שישבו כאן בקו החזית עם ישראל, וכשהתגלתה על ידי הישראלים מיד תוייגה בתואר המכובד, לו זכו גם מקומות אחרים - בריכת הקצינים. כנראה שלא תהיו פה לבד, קצינים אחרים כבר שמעו על המקום ובאים מרחבי הארץ במיוחד אליו.


    ריח התאנים משכר. עין עלמיין (צילום: עומר יגאל) 

     

    איך מגיעים: מכביש מספר 888 פונים מערבה אל דרך כבושה, שתחילתה מעט מדרום לכניסה למחנה ירדן. הדרך יורדת לכיוון ערוץ הירדן, ופונה צפונה אל קבוצת האקליפטוסים.

     

    עין גילבון-ג'לבינה – בריכת הקצינים

    גם בריכת האבן המבוטנת בערוץ נחל גילבון, ליד הכפר הסורי ההרוס ג'לבינה, היא בריכת קצינים. הקצינים הסוריים נהגו להתרחץ בה תוך שהם משקיפים על עמק החולה, הנפרש במלוא יופיו מתחת. נראה שלטירונים הסורים לא אפשרו את הצ'ופר הזה. הבריכה גדולה יחסית, שופעת מים, ומחופה גם היא, כצפוי, בעצי אקליפטוס. מבני האבן סביבה כנראה שימשו כמלתחות לקצינים חובבי המים - תנאי שירות.  


    תנאי שירות משופרים בבריכת הקצינים (צילום ארכיון: שי רוזנצוויג)

    איך מגיעים: נוסעים בכביש 918 (כביש גדות-גונן). כ-3 ק"מ צפונית לצומת גדות עוברים את הירדן על גשר הפקק ומיד אחריו פורשים ימינה לדרך עפר מסומנת בסימון שבילים אדום. נוסעים עד היכן שניתן להמשיך עם המכונית, מחנים וממשיכים ברגל. עוקבים אחר סימון השבילים וצינור ההשקייה הצמוד, וכקילומטר מהכביש הופכת דרך העפר לשביל הליכה שהולכים עליו עוד כחצי קילומטר. בדרך עוברים טחנת קמח נושנה ובשלב מסויים עובר השביל בתוך פלג מים - מה שאומר שאתם קרובים לבריכה.

     

    מעיין כנף

    מי מעיין דיר עזיז, המכונה גם מעיין כנף, מנוקזים אל בריכת בטון מלבנית. עזיז על שום כפר סורי נטוש שנמצא בסמוך, כנף על שם היישוב והנחל הסמוכים. ייחודה של הבריכה הוא בטיפוח ובתחזוקה, מהטובים ביותר שיש למעיינות הגולן להציע. ההסבר לכך טמון באנשי מושב כנף שהכשירו את פנינת הטבע הזאת כאתר הנצחה לחבר המושב אשי (אשר) נוביק שנפל במלחמת לבנון השנייה. נוביק החל בבנייתה של הבריכה, וחבריו סיימו את המלאכה לאחר מותו.


    הייחוד - בטיפוח ובתחזוקה (צילום: יעל צור, אתר מפה)

     

    מי הבריכה רדודים יחסית, עומקם פחות ממטר אחד. היתרון הוא שהיא נוחה לבילוי עם ילדים. עצי אקליפטוס גבוהים ועצי שיזף מפושטי ענפים ועמוסי פרי (בסוף הקיץ) מספקים נקודות צל נעימות. יש שולחנות פיקניק, נדנדות צנועות שישמחו ילדים, ספסלים אל מול הנוף וגם שירותים כימיים. למקפידים הוכן שק גדול לאיסוף בקבוקי שתייה מפלסטיק. לבריכה הזאת יש בעלי בית וזה ניכר בשטח לטובה, רק ספק אם יש צורך בכל כך הרבה שלטים המורים לשמירת המקום וניקיונו.

     

    איך מגיעים: פונים מכביש 869 אל הישוב כנף, כ-200 מטרים לפני הכניסה למושב פונים שמאלה לכיוון מתחם העסקים של המושב. נוסעים ישר עם סימון שבילים שחור ובמהרה הכביש יתחלף לדרך עפר הנוחה לכל סוג רכב, שהיא למעשה תוואי תעלת הטיית המים של סוריה במאבק על המים משנות השישים. בקצה הדרך נמצא מגרש חנייה שבמורדותיו הבריכה ומעליו חורבות בית כנסת עתיק מהמאה ה-4.

     

    בריכת אורחה

    בדרום מזרח הגולן, לא רחוק מהגבול הסורי של ימינו, נמצאת בריכה מבוטנת, בגודל 2X3 מטרים שאוגרת את מי המעיינות של עין אם א-שרשיח. המים עמוקים וקרים מאוד, טובים ליום חם, ומי שרוצה לקפוץ יכול להעזר במקפצת האבן בפינת הבריכה. הבריכה, שגם בה, על פי הסיפורים, השתכשכו בעבר קצינים סורים, שופצה על ידי חבריו של רזיאל נגר ז"ל ממושב רמת מגשימים. רזיאל נהרג בינואר 2005 מנפל של פגז, ולזכרו הוצב במקום לוח שיש.

     

    איך מגיעים: נוסעים בכביש 98 ובצומת של אנדרטת גדוד סופה, מעט דרומה מצומת אורחה, פונים לכיוון דרום מזרח לדרך עפר משובשת העוברת מדרום לאנדרטה ומצפון לגבעת אורחה. כעבור כ- 300 מטרים מגיעים לחניון ולבריכה.

      

    עין שוקק

    המים של עין שוקק, אחד מהמעיינות השופעים של עמק המעיינות (עמק בית שאן בעבר), צלולים באופן יוצא דופן. הם נאגרים בבריכה גדולה הטובה להתרעננות ביום חם. אמנם האבנים בקרקעית כואבות ברגליים (לכן כדאי להכנס עם סנדלים או כפכפים) והדגים החמודים מתקיפים מיד את כפות הרגליים, אבל המקום בהחלט שווה כניסה. גם אם לא נכנסים למים אפשר לשבת על הגדה לפיקניק ומנוחה. מעבר למבנים הנטושים של טחנת קמח, שפעלה באמצעות כוח המים של עין שוקק, נמצאת בריכה קטנה יותר, טבעית יותר, ופחות הומה.


    אחת הפינות בפארק המעיינות (צילום: יואב גלזנר)

     

    איך מגיעים: בשנה האחרונה הוקם סביב עין שוקק ומעיינות אחרים בסביבה אתר תיירות הנקרא פארק המעיינות. כדי להגיע לעין שוקק צריך לנסוע לחניון הפארק ומשם להמשיך ברגל, באופניים או באמצעי תחבורה שונים שניתן לשכור ליד החניון. מכביש 71 פונים בצומת השיטה אל כביש 669 ונוסעים בכיוון צפון-מזרח. אחרי צומת מעלה גלבוע, פונים ימינה לכביש הגישה לסחנה (גן לאומי גן השלושה). עם השילוט לפארק המעיינות פונים ימינה לכביש העוקף את גדר הגן הלאומי. נוסעים כ-900 מטרים עד החניון - מבואת הכניסה לפארק. מהחניון פונים ימינה בצומת הראשון וממשיכים עם דרך העפר כ-750 מטרים אל רחבת החנייה ליד בריכת המעיין.

     

    עין יזרעאל

    מרחוק, חורשת האקליפטוסים הקטנה שבלב עמק חרוד לא מסגירה את ההפתעה שבליבה. רק לאחר שתחנו את המכונית תגלו את שידעו בעבר פשוטי–עם וגם מלכים: מים הם סוד הקסם והחיים. במרכז חורשת האקליפטוסים נחבאת בריכת מים קטנה שהיא מקום נעים למנוחה ולבטלה ועצירה מומלצת בדרך לצפון. בלב הבריכה ניצב מבנה בטון ששימש בעבר למשאבה והוא הפך לסמל הויזואלי של המעיין. ספסלי פיקניק פזורים בחורשה מאפשרים שהייה נעימה תחת צל העצים.


    בריכה חבויה בין העצים. עין יזרעאל (צילום: גוני היימס)

     

    עין יזרעאל הוא מעיין שכבה הנובע לרגלי הגלבוע אבל כיום, ומבלי לפגוע באופי המקום, המים מוזרמים כאן בצורה מלאכותית. מערכת של מחילות ניקבה חצובות מזרימות את המים דרך תעלה אל הבריכה המרכזית. שוחרי ההרפתקאות הצעירים יוכלו לזחול בניקבת המעיין. לשם כך יש להצטייד בנעליים להליכה במים ובפנס. קל למצוא את הניקבה אם עוקבים אחר מהלך האמה המביאה את המים לבריכה. לניקבה, הבנויה ברובה מבטון, ניתן להיכנס מאחד משני הפתחים העליונים ולצאת בפתח שלישי, קרוב יותר לחורשה.

     

    איך מגיעים: נוסעים על כביש 675 מצומת יזרעאל לצומת נבות. כ-2.5 ק"מ מזרחית לצומת יזרעאל פונים שמאלה לדרך עפר שמובילה למעיין.

     

    עין קדם

    בכרמל אין כמעט מעיינות שנובעים על פני הקרקע. מי התהום נתפסים ברובם על ידי חברת מקורות וכל שאר המים זורמים בנגר עילי עם הנחלים אל הים. ניקבות עין קדם הן הזדמנות בלתי שגרתית לטבול את הגוף במים קרים, באמצע הקיץ, בכרמל.

    רק מה, צריך להתאמץ כי לכאן אפשר להגיע רק ברגל. אם תשקיעו את המאמץ תוכלו להיכנס לניקבה הימנית מבין השתיים וללכת בעזרת פנס בחשיכה אל מקום הנביעה. בדרך יהיו לכם פינות מצוינות להתיישב בתוך המים ולשכוח מהעולם המעיק שבחוץ.

     

    איך מגיעים: מגיעים לרחוב החרוב, בקצה המזרחי של טירת הכרמל. מקצה הרחוב מתחילה דרך עפר מסומנת כחול על גדת נחל גלים. פונים שמאלה ונוסעים על הדרך כחצי קילומטר. באזור החווה מחנים את הרכב וממשיכים ברגל מזרחה כ-850 מטרים. בפיצול השבילים פונים שמאלה לשביל מסומן שחור ואיתו ממשיכים בעלייה כחצי קילומטר עד עץ שקמה גדול. במרחק 50 מטרים מהעץ נמצאות ניקבות עין קדם.

     

    עין אל-בלד

    עין אל-בלד נמצא למרגלות רכס לבן, עליו יושבים הישובים אורה ועמינדב, ומעל ערוץ נחל רפאים בו עוברת מסילת הרכבת בדרכה לירושלים. המבקרים העושים את דרכם מתחת לשמש הקופחת יופתעו לגלות בריכת אגירה קטנה אך איכותית, בעומק מטר. המים טובים, בדיוק בטמפרטורה המתאימה ליום קיץ. מים צלולים, היוצאים מהסלע בתוך ההר, מובלים אל הבריכה בזכות נקבה באורך כ-10 מטר שנחצבה בידי אדם.  


    עין אל בלד (צילום: יאיר זיידנר)

     

    נחמד להכנס לתוך הניקבה בהליכה שפופה שמגלה סלע לח ובקצהה את נקודת פריצת המים מהסלע. מעיין הכפר, כפי שנקרא בערבית, שירת בעבר את אנשי הכפר ולאג'ה. הכפר ננטש והוקם מחדש על הרכס ממול, עליו ניתן לראות את צריח המסגד וכמה מבתי הכפר. בסביבת המעיין אין כמעט צל, לכן כדאי להערך לכך. לאיזור זה רצוי לא להגיע לבד.

     

    איך מגיעים: נוסעים על כביש 3877, המוביל מקריית מנחם ליד קנדי ואל היישובים אורה ועמינדב. כקילומטר לאחר הפנייה הראשונה לאורה פונים לכביש אספלט היוצא שמאלה, דרומה, ומסומן שחור. נוסעים כ-850 מטרים עד דרך העפר השלישית הפונה בחדות ימינה. שם, אפשר לחנות את הרכב או לנסות להתקרב למעיין בנסיעה זהירה על דרך העפר. מהפנייה נמצא המעיין במרחק הליכה של כ-300 מטרים. אפשר להגיע גם ברגל בעזרת שביל המסומן בכחול ויורד מכביש 3877 לעין אל-בלד.

      

    עין אשקף

    מי מעיין הנקבה של עין אשקף נאגרים בשתי בריכות על צלע ההר שממערב ליישוב אבן ספיר בהרי ירושלים. בריכה קטנה ואינטימית, חבויה בין העצים, נמצאת קרוב לנביעה. הבריכה מלאה כל השנה במים צלולים אך רדודים שמתאימים לטבילת הרגליים. במרחק של כמה עשרות מטרים ממנה נחצבה הבריכה השנייה. כאן כבר מדובר על בריכה גדולה בשטח של 6X4 מטרים וגובה מטר וחצי. כאשר היא מלאה, מתחילת הגשמים ועד תחילת הקיץ, אפשר להתרחץ בה בהנאה רבה. בימים אלו אפשר רק לדמיין את השחייה בה.

     

    איך מגיעים: לאחר שנכנסים למושב אבן ספיר ממשיכים ישר עם הכביש ולא פונים ימינה לכיוון בתי המושב.

    ממשיכים עם הדרך הסלולה העולה שמאלה ולאחר כ-350 מטרים של נסיעה, לפני הלולים של המושב, נתקלים במחסום ברזל אדום. מהמחסום פונים שמאלה לשביל עפר. בעלי הרכבים הרגילים יכולים להחנות את המכונית על הדרך הראשית או לפנות שמאלה אל השביל ולהמשיך עד שנחסמת הדרך על ידי בולדרים. מהבולדרים ממשיכים על השביל, ברכב שטח או בהליכה, למטה, דרומה. מתעקלים עם השביל ובפיצול הראשון המגיע לאחר כ-150 מטרים, פונים ימינה, מערבה. כעבור כ-600 מטרים, או מספר דקות הליכה, מחפשים ירידה תלולה היורדת, בין העצים, ימינה. זוהי הירידה לבריכה הקטנה והנביעה. אם ממשיכים על השביל עוד כ-100 מטרים, מגיעים לעיקול שבו יש ירידה במדרגות עץ אל הבריכה הגדולה. בין שתי הבריכות מחבר שביל צר העובר תחת סבך של צמחייה.

     

    עין עקב

    בריכת עין עקב תחתון, בריכה של מים קרים בלב מדבר, היא אתר נדיר וכמעט בלתי נתפש בנגב. הבולטות שלה בסביבה הצריכה הפכה אותה לאתר מוכר ואהוב ויש שיגידו אבוד. אך כרגיל, אם תגיעו מוקדם מספיק או מאוחר דיו תוכלו ליהנות ממנה. היא נמצאת למרגלות מפל, מטפטף בקיץ, שגובהו כ-15 מ'. הבריכה עצמה גדולה ועמוקה, קוטרה 15 מ' ועומקה כ-6 מ'. המים קרירים ולא רק בגללם צריך להיכנס לאט אלא גם בגלל הסלעים החלקלקים. אפשר להגיע בשחייה עד קיר המפל ולהניח למים לטפטף בעדינות על הראש. הכניסה מתאימה למי שיודע לשחות בלבד. 


    בריכה עמוקה, המים קרירים (צילום: עומר יגאל)

     

    איך מגיעים: ניתן להגיע לעין עקב ברגל בהליכה של 7-8 ק"מ ממרגלות מדרשת בן גוריון,

    אבל בקיץ זה לא ממש אנושי. הדרך מתאימה לרכב שטח ועל כן בעלי רכבים מסוג זה הם אלה שיזכו בהקלה משמעותית במקרה של עין עקב. מכביש הגישה לגן לאומי עבדת נוסעים מזרחה בדרך מסומנת אדום וממשיכים דרומה בדרך מסומנת כחול. כשמגיעים למחסום ולא ניתן להמשיך לנסוע משאירים את הרכבים והולכים ברגל בעקבות הסימון כחול עוד כחצי קילומטר.

      

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מים צלולים במיוחד. עין שוקק
    mhkuo: יאיר זיידנר
    אתר נדיר בנגב. עין עקב
    צילום: עומר יגאל
    זיכרון לחבר שנפל במעיין כנף
    צילום: חנן ישכר
    מומלצים