שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה
    בבקעת הירדן המדברית נמצאת אחת הפסגות הבולטות בארץ - הסרטבה - שבה בנו החשמונאים, ולאחר מכן הורדוס, מבצר שולט. אבל איך אוגרים מים בלב המדבר? טיול במפעל מים קדום

    מידע כללי:

    גישה: אל פסגת הסרטבה מגיעים מכביש 90 בין שלומציון לבין משואה. נעלה ברכב עד לאוכף גדרון (אל מסטרה) ומשם ברגל בשביל מסומן ירוק לבורות המים המזרחיים ולפסגת ההר. גישה לתחילת מסלול אמת המים ברגל או ברכב 4X4 מכיוון היישוב גתית או מאזור התעשייה של מעלה אפרים

    גובה: 377 מ'

    נגישות לאנשים עם מוגבלויות: ברכב 4X4 לראס קוניטרה, לסיפון ולתצפית מקרוב על הסרטבה

    תקופות: חשמונאית והרודיאנית

    • שמורת סרטבה נמצאת בתוך שטח אש והוכרזה בצו אלוף בשנת 1983 ושטחה 30,860 דונם.

     

    פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה 377 מ' מעל פני הים ומעל 600 מ' מבקעת הירדן. זו אחת הפסגות הבולטות ביותר בנוף של ארץ ישראל, ומוכרת לחובבי טיולים בארץ. צורתה, חרוט מושלם, מהווה תמרור ציון למרחקים, ולא בכדִי היא הייתה אחת התחנות שעליהן הדליקו משואות כדי להודיע לבני הגולה על קידוש החודש בירושלים. במקום הוקם מבצר ששלט ממרום גובהו על הסביבה ויושביו התבצרו בין כתליו. בשנת 57 לפסה"נ הוסגר האתר לגביניוס הרומאי אשר הרס אותו אולם בשנת 37 לפסה"נ בנה הורדוס את המבצר מחדש. מאוחר יותר ישב במקום חיל מצב רומי עד שהוא ניטש.

     

    מקור המים למבצר הם מי נגר שנאספו משלושה אזורים: רמת ראס קוניטרה ממערב, הרמה הסמוכה לסרטבה ממערב ומדרונות הסרטבה. אמות הובילו את המים אל בורות במדרון המבצר. גובה ההר אילץ את מתכנני מפעל המים להסתמך אך ורק על איסוף מים במדרונות ולוותר על מי השיטפונות בנחלים, כפי שנעשה במבצרי המדבר האחרים. כמות המשקעים השנתית באזור זה היא 200-150 מ"מ בלבד.


    פסגת הסרטבה. שביל מטיילים נראה לרוחב התמונה (צילומים: צביקה צוק)

     

    מסלול הסיור

    את הסיור נתחיל מתחילתה של אמת המים בראס קוניטרה. הגישה למקום היא ברגל או ברכב 4X4 מכיוון גתית (דרך עפר המסומנת בסימון שבילים בצבע שחור מתחילה שלושה ק"מ מגתית לכיוון מכורה בכביש מספר 508), או מאגני החמצון באזור התעשייה של מעלה אפרים (דרך עפר בסימון שחור) או מהסרטבה (עלייה מכיוון כביש 90 ברכב עד האוכף והליכה ברגל מערבה). בקצה הצפוני-מערבי של ראס קוניטרה, במקום בו נפגשות שתי דרכי העפר – זו שבאה מגתית וזו שבאה ממעלה אפרים – מתחילה אמת המים לסרטבה (נקודת ציון 19219.16720, גובה 303 מ').

     

    1. אמת ראס קוניטרה  

    אמת המים מקיפה את כל הרמה ואורכה כחמישה ק"מ. בנקודה זו היא מתחילה, יורדת לשני הכיוונים ויוצרת מעגל כמעט סגור. תוואי האמה בולט היטב כקו אופקי החוצה את החלק העליון של המדרונות.

     

    מומלץ ללכת לאורך האמה בתוואי הצפוני שהשתמר טוב יותר. היא נראית בצורת שביל עם קו אבנים בצד השמאלי של המדרון. בכמה מקומות רואים היטב את החציבה וקטע חצוב יפה נמצא גם בתוואי הדרומי. לאחר שהולכים קטע כלשהו בעיקוף הקטן (המערבי) אפשר להמשיך או לדלג על העיקוף הגדול (המזרחי) ולהמשיך ישר לאורך האמה אל הסיפון שבאוכף. אורכה הכולל של אמת ראס קוניטרה הוא כ-7.2 ק"מ ונפח הבורות אותם הזינה כ-1,620 מ"ק.

     

    2. האוכף והסיפון

    אמת המים ההיקפית שנמשכה בשני נתיבים סביב ראס קוניטרה התחברה לאמה אחת לפני האוכף הטופוגרפי שהיווה מכשול בדרך לסרטבה. על מכשול זה התגברו המהנדסים הקדמונים בעזרת שני מתקנים שונים, בשני שלבים שונים: האחד היה סוללת אבן רחבה ומוצקה שעל ראשה נבנתה אמת המים. היא נהרסה ברובה אולם בתחילתה ובסופה נותרה אמת המים המקורית בשלמותה.

     

    המתקן השני היה סיפון הפוך שנבנה בצורה מעניינת ומוזרה ביותר. בשונה מכל האתרים האחרים הידועים לנו – בית לחם, סוסיתא ובית ירח – בהם נבנה סיפון הפוך מחוליות אבן, כאן נבנתה תעלת אבן הדומה לאמת מים מקורה באבני כיסוי גדולות. התעלה והקירוי נאטמו בטיט ובטיח כדי ליצור כעין צינור אטום. מידות התעלה האטומה – 60 ס"מ רוחב ו-80 ס"מ גובה – אפשרו כניסה לתוכה כדי לנקותה. על פי היחס בין המתקנים ותולדות סרטבה ניתן לשער כי האמה על גבי הסוללה היא מימי החשמונאים והסיפון מימי הורדוס.

     

    במבט מהקצה המערבי של האוכף מזרחה ניתן להבחין בשלושה קווים של אמות מים בגבהים שונים: השתיים העליונות הן מקומיות ומתחילות ברמה שלפנינו שהיא ה'שולחן' שמעליו מתנשאת הסרטבה; האמה התחתונה, זו שהלכנו לאורכה, מגיעה מהאוכף. שלוש האמות הללו פעלו במקביל ונמשכות לכיוון צפון--מזרח. השתמרות האמות העליונות גרועה ואי אפשר כמעט לזהותן מקרוב.


    חרוט מושלם, מהווה תמרור ציון למרחקים. הסרטבה

     

    3. בורות המים

    שלוש האמות הוליכו מי נגר אל 14 בורות מים הסדורים בשלוש קבוצות: ארבעה במדרון הצפוני, ארבעה במדרון המזרחי (הנצפים מכביש הבקעה!) ושישה במדרון הדרומי. רובם מלבניים וחציבתם הותאמה לסלע. כאשר נתקלו החוצבים בשכבת סלע קשה, הם סטו ממנה ועיוותו בכך את צורתו הסימטרית של הבור.

     

    על פי שחזור מהלך האמות נראה כי האמה העליונה הוליכה מים אל חמישה בורות – ארבעה הבורות בצד המזרחי ובור אחד בצד הדרומי – אשר נפחם הכולל כ-1,520 מ"ק. האמה האמצעית שאורכה היה שני ק"מ וחצי הוליכה מים אל ארבעה בורות: שניים בצד הצפוני ושניים בצד הדרומי, שנפחם הכולל כ-1,650 מ"ק. האמה התחתונה שבאה מראס קוניטרה הוליכה מים אל חמישה בורות – שניים בצד הצפוני ושלושה בצד הדרומי, שנפחם כ-1,620 מ"ק. בצד הצפוני, לפני שני הבורות, נמצא שקע מלבני גדול שייתכן ושימש כבריכת ויסות ואגירה לאמת ראס קוניטרה שממנה העבירו מים לבורות אחרים ולהשקיית שדות. מצפון לארבעת הבורות המזרחיים נמצאה בריכה קטנה מצופה בטיח עבה ששימשה אולי בור שיקוע.

     

    כל הבורות דומים זה לזה ואחדים מהם נמצאים במדרונות תלולים ללא שביל גישה ולכן מומלץ לבקר בשני בורות שמספרם בסקר 6 ו-7, הנמצאים זה ליד זה, בצד המזרחי של הסרטבה, צמוד לשביל המסומן בירוק.

     

    4. פסגת הסרטבה  

    בפסגת ההר ניתן לראות את פינת המבצר הבנויה באבני גזית גדולות מסותתות בסיתות שוליים עם זיז גס בולט במרכז. בקיר המבצר מסודרות האבנים בשיטה של נדבך אחד ראשים ונדבך אחד פתינים (הצד הארוך של האבן). סידור זה וכן צורת הסיתות מאפיינים את הבנייה של תקופת החשמונאים. הקירות ניזוקו קשות, כנראה ברעש אדמה והם נוטים בזווית תלולה, ובין האבנים סדקים רבים. בראש המבצר הדליקו בעבר משואות, וגופים שונים, ובהם רשות הטבע והגנים, מחדשים לעתים את הפעילות הזו בצורה סמלית.


    אבני גזית גדולות מסותתות בסיתות שוליים. המבצר בסרטבה

     

    5. המבנים המפוארים במדרון המזרחי  

    בחפירות שנערכו כאן בשנים 1984-1981 על ידי יורם צפריר ועל ידי יצחק מגן נחשפו במדרון המזרחי של ההר, כ-30 מ' מתחת לפסגה, ממצאים משלוש תקופות:

     

    א. תקופת החשמונאים – בנייה מפוארת הכוללת חוליות אבן של עמודים וכותרות דוריות גדולות, בריכת מים קטנה ומקורה ומקווה (מחצית ראשונה של המאה הראשונה לפסה"נ).

    ב. תקופת הורדוס (מחצית שנייה של המאה הראשונה לפסה"נ) – אולם ובו ארבעה טורי עמודים היוצרים ריבוע. עמודי הפינה בעלי חתך בצורת לב. על חוליות העמודים טיח צבעוני ועליהם הונחו כותרות קורינתיות. בחלק הצפוני נחשפו בור מים ובריכה, ממצאים דומים לאלו של מצדה, יריחו והרודיון.

    ג. התקופה הרומית – במבצר ישבו כנראה חיילים של חיל המצב הרומי (המאה הראשונה לסה"נ). המקום עמד נטוש מאז עד שחרב ברעש אדמה, כנראה בשנת 363 לסה"נ.

     

    • מסלול הטיול מתוך הספר "מים בקצה המנהרה" מאת ד"ר צביקה צוק ובהוצאת "יד בן צבי" ורט"ג

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אחד מבורות מים במדרון הסרטבה
    צילום: צביקה צוק
    התעלה והקירוי נאטמו כדי ליצור כעין צינור אטום. האוכף והסיפון
    צילום: צביקה צוק
    מומלצים