שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    האררט נמצא כאן: תיבת נוח מדברית בדרך לאילת
    בדרך לאילת על כביש 90 נמצאת חוות האנטילופות ובה "תיבת נוח" - מבנה עץ גדול שדומה לאנייה ובה תאים לבעלי חיים שונים

    ראו מה זה הוקוס פוקוס. אין מי שלא שמע על תיבת נוח, בכל השפות שבעולם; מעטים ראו אותה (אם אכן זו היא) במזרח טורקיה (ואני אחד מהם), אבל אין מי שיכול להעיד שאכן הייתה תיבת נוח וכי כל הסיפור אינו אלא אגדה חובקת עולם ומציתת דמיון של סופר גאוני.

      

    >> הכל אני יכול: אטרקציות, טיולים ובילויים בחופש הגדול

     

    ותיקי היישוב זוכרים אולי את הצריף ברחוב הירקון בתל אביב, שבו שכנה תיבת נוח כאולם מופעים של האגודה למען החייל.

    תיבה מפורסמת יותר נמצאת בגן החיות התנ"כי בירושלים; קבוצת יבנה מתהדרת אף היא בתיבה משלה. אך יש תיבה נוספת, שבה ידובר הפעם, שהיא רחוקה מכל ים, ואפילו לא שמעה על האררט, ומי ששם אותה במרכז הערבה עשה בחכמה.

     

    בדרך לאילת, לאורך כביש 90, כשהאוחז בהגה נלחם בעפעפיים הכבדים יותר ויותר, כשהשיעמום עוטף סביב ומשתוקקים להגיע לאילת ולחלץ עצמות, אז בדרך כלל חניוני הדלק ארטיק-שוקו הם הפתרון המקובל והבנלי. אלא שהסקרנות, הו הסקרנות – זו שהובילה אותי אל מול "הרי אררט", אל מרכז מבקרים שמצביע על "תיבת נוח", עם או בלי מרכאות, ואינני מצטער אף לרגע – היא שגרמה לשבירת ההגה ימינה למקום הקרוי חוות האנטילופות.

     

    תגידו: או-קיי, עוד חווה. זהו – שלא. מה שריתק את העין היה מבנה העץ הגדול, במקום הכי יבש בארץ (טוב, הגזמתי); במקום הרחוק מכל ים (עוד הגזמה קלה), באמצע שום כלום, והוא דומה לאנייה: תיבת נוח. איך ידעו לפרוט על מיתר רגיש, איך?


    אנייה הרחק מכל ים. תיבת נוח בחוות האנטילופות (צילום: דודו דיין)

     

    תאים-תאים לבעלי חיים שונים

    תשלום סמלי, והנה המשפוחה בהרפתקת מדבר. כן, יש אנטילופות, ובעיקר הרבה יותר מזה. במיני ספארי הזה מרימים זנב ומנופפים קרניים מאות בעלי חיים מדבריים, וכל רשימה שאביא כאן תהיה רשימה חלקית. ננסה: יעלים, כבשי רעמה, דישונים, איילים, ערודים, זברות, קודו-ים, אלנדים, גנו-ים, ראמים, אימפלות – וזו רשימה חלקית בלבד.

     

    אלה מסתובבים חופשיים וחלקם מתמכרים לליטופים. בתיבה עצמה, שהיא דו-קומתית,

    יש כמו אצל נוח הקדמוני תאים-תאים לבעלי חיים שונים, רגילים ומיוחדים, וסיפורים סיפורים, ובמרכזם סיפור מדהים אודות הסרטן הכחול. כן, יש לו ראש כחול.

     

    השמש מכה? יש סככות צל ובריכה להשתכשך ולצנן ת'גוף. מתייבשים? יש מזנון. לקטנים נשארו עודפי מרץ? יש מתקני משחק. אם אספר שיש חניוני לילה וגם חדרי אירוח ובריכת מי גפרית, אני חושש שאגלוש לכתבה פרסומית, אבל לא בשביל זה אני כאן. אני כאן בשביל הקסם הזה, שעל אף שהביקור מאריך את משך הנסיעה לאילת, הוא מפיג עייפות ומעשיר את הידע ומפנק את הסקרנות. נעמי שמר כבר כתבה על אנשים טובים באמצע הדרך. באמצע הדרך לאילת, דרומית למרכז ספיר, יש אנשים העושים טוב לנוסעים. היזהרו בסיבוב.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חוות האנטילופות
    צילום: אילנה פישר
    החיות מתמכרות לליטופים. חוות האנטילופות
    צילום: חיים הורנשטיין
    מומלצים