שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "משרד ממשלתי שייכשל בקליטת ערבים - יטופל"
    ב-2007 החליטה הממשלה שעד 2012, 10% מכלל עובדי המדינה יהיו ערבים. פחות משנה נותרה - והיקפם בשירות הציבורי מגיע ל-5% בלבד. בדיון שערכה ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין, הבטיח נציב שירות המדינה לקדם את הנושא: "נדחף קדימה כמה שיותר מועמדים ערבים"

    נציב שירות המדינה החדש, עו"ד משה דיין, הזהיר היום (ג') בכנסת כי "משרד ממשלתי שייכשל בקליטת עובדים ערבים – יטופל". הוא בחר שלא לציין מה יהיו דרכי הטיפול, כשדיבר בוועדת החקירה הפרלמנטרית הבודקת את היקף קליטתם של עובדים ערבים בשירות הציבורי.

     

     

    בסיס הדיון היו ממצאי חקירה של הנציבות שבדקה עניין זה ב-2010. יו"ר הוועדה, ח"כ אחמד טיבי (תע"ל), אמר כי לפי דו"ח החקירה שיעור העובדים הערבים עומד על 7.52% מסך כל עובדי המדינה, כלומר רק 4,717 עובדים. רובם, כ-58% (2,729), מועסקים במערכת הבריאות, והשאר (1,988) מפוזרים ביתר המשרדים.

     

    שיעור הערבים שנקלטו בכל שירות המדינה ב-2010 הוא כ-11% (635), אבל במערכת הבריאות כמות הנקלטים היתה פי 2.5 מאשר במשרדים האחרים.

     

    ח"כ טיבי תהה מדוע המגמה הזאת, של שיעורי קליטה גבוהים במיוחד במערכת הבריאות, לא קיימת במגזרים האחרים של השירות הציבורי. הוא גם השיב כי הפתרון נמצא בפרק המכרזים שבדו"ח העוסק גם במועמדים הערבים המציעים עצמם למשרות הציבוריות.

     

    מתברר, כי במערכת הבריאות מספר המכרזים הייעודיים גבוה פי תשע מאשר במשרדים האחרים. כלומר, היקף ההיצע פותח יותר דלתות. עם זאת, מהדו"ח עולה כי שיעור הערבים בדרגים הבכירים עדיין נמוך, ובשלוש הדרגות הבכירות אפילו נמוך מאוד (פחות מ-1.5%), בהשוואה לכלל העובדים (כ-6%).

     

    בהחלטת הממשלה מ-2007, נקבע יעד לפיו עד 2012 שיעור הערבים המועסקים בשירות המדינה יגיע לשיעור של 10% לפחות. כיום, שנה לפני, מועסקים פחות מ-5%, אפילו במשרדים ויחידות סמך עתירי עובדים כגון משרדי התמ"ת, השיכון ורשות המסים באוצר.

      

    הנציב דיין הגיב כי "אכן, המצב אינו טוב, ועלינו לשאוף ליותר מ-10% עובדים ערבים. אין לי הסבר להצלחה במערכת הבריאות, אבל אני מתכוון להביא את שילוב הערבים לפתחם של מנכ"לי המשרדים. משרד שייכשל – יטופל. ככל שהדברים תלויים בנציבות, נדחף קדימה כמה שיותר מועמדים ערבים. אם רתיעת האוכלוסייה הערבית מההתמודדות נובעת מחוסר אמון, זה אולי בגלל בעיה שלנו בשיווק".

     

    יועץ הוועדה, ד"ר דני גרא, ציין כי כדי להשיג את היעד של 10% עובדים ערבים מתוך כלל עובדי המדינה, יש צורך בגיוס של לפחות 1,800 מועמדים. ד"ר נוהאד עלי, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה, הציג מחקר לפיו יותר מ-60% ממגזר היהודי רואים בחיוב הימצאות ערבים במקום עבודתם ויותר מ-86% מהערבים מעוניינים להשתלב במקומות עבודה מעורבים.

     

    ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) ציין כי הדרוזים, המהווים 1.6% מאוכלוסיית המדינה, סובלים מתת ייצוג במערכת הציבורית – פחות מאחוז אחד. הוא ביקש להכפיל את המשרות המאוישות בדרוזים, עד ל-1,200 לפחות. ח"כ עפו אגבריה (חד"ש) ציין כי 10% מהרופאים בישראל הם ערבים - אבל שיעורם לא גדל. "אני תוהה אם קיימת מגמה להכשילם בבחינות הקבלה לרופאים החוזרים מלימודי רפואה בחו"ל", אמר.

     

    על מצוקת העובדים שנקלטו בשירות המדינה העידה אלהאם שחבארי, בעלת תואר מוסמך העובדת במשרד התמ"ת בירושלים בתפקיד זוטר יחסית להשכלתה וכישוריה, ובשכר נמוך שלא מאפשר לה לשכור דירה במחיר סביר. "לא תהיה לי ברירה, אלא לחזור לכפר שלי בצפון", אמרה, והנציב דיין התחייב לעזור לה.

     

    בסיכום הדיון ביקש היו"ר טיבי מהנציבות לגבש תכנית עבודה במונחי זמן ומקורות מימון ליישום החלטת הממשלה. הוא המליץ לבחון תכניות חלופיות להגדלת שיעור העובדים הערבים ברוב המשרדים בהיקף שיתקרב למערכת הבריאות. הוא גם הציע להשוות את מספר המכרזים הייעודיים של רוב המשרדים לזה של מערכת הבריאות, ולהציע הסבה מקצועית של ערבים אקדמאים, בעיקר המובטלים, למקצועות שבהם גדול הביקוש - כמו מקצוע הסיעוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין
    צילום: דוברות משרד המשפטים
    מומלצים