שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    טובינגן: ביקור באוניברסיטה שיש לה עיר

    באחת האוניברסיטאות המוכרות בדרום-גרמניה ממוצע הגילים אינו עולה על 25, יש חנויות שאין בהן כניסה לגברים והתושבים סולדים מניאו-נאצים. הכירו את העיר טובינגן

    מדריכי הטיולים מגדירים את טובינגן (Tübingen) כ"עיר אוניברסיטאית ציורית בדרום-גרמניה". מרבית התיירים עוצרים בה לכמה שעות בדרך בין שטוטגארט לבאדן-באדן או להפך. הם משוטטים מעט בסמטאות העיר העתיקה המרוצפות אבנים עגלגלות, מתרשמים מהחזיתות הימי-ביניימיות של המבנים, עוצרים מול בנין העירייה המרשים ואז עולים לטירה.

     

    >> הכל אני יכול: אטרקציות, טיולים ובילויים בחופש הגדול

     

    כאן ממליצים להם המדריכים להשקיף לעבר נהר הנקאר החוצה את העיירה, הם מספקים הסבר קצר אודות הטירה ואז מספרים על אוניברסיטת טובינגן.  

    המדריכים מציינים שמדובר באחת מהאוניברסיטאות הקדומות באירופה, ומונים כמה מהדמויות המפורסמות שעברו דרכה בהם התלמיד יוהאן קפלר, החוקרים אליוס אלצהיימר ופרידריך מישר, המשוררים-פילוסופים הגל, שילר והולדרין, וכמובן המורה לתיאולוגיה, יוסף רצינגר, המכונה כיום בנדיקטוס.

     

    בשלב הזה מזרזים המדריכים את הקבוצה לחזור אל האוטובוס, ושוכחים להדגיש שטובינגן היא הרבה יותר מאשר רשימה של אנשי מדע ורוח מהוללים. הם שוכחים לספר שטובינגן היא עיירה שרבע מתושביה הם סטודנטים והסיפור שלהם, הוא הסיפור שלה.


     

    התושבים צופים במרוץ השטוכר-קאהן השנתי. טובינגן (צילומים: יוסי יובל)

     

    בשנה הבאה תחגוג האוניברסיטה של טובינגן 535 אביבים, אך 24 אלף הסטודנטים שלה מונעים מן העיירה להתבגר. הם הופכים אותה ל"נבר-לנד" של דרום גרמניה, שבה ישנן שכונות שלמות שממוצע הגילים שלהן אינו עולה על 25.

     

    טובינגן היא מקום שהסיכוי לפגוש בו ארכאולוג מתלמד ספרדי, תיאולוג ניגרי צעיר או חוקר חיפושיות סלובני, גבוה יותר מאשר הסיכוי להתקל בעו"ד גרמני. היא מלאה בטיפוסים אלטרנטיביים ובקומונות שיתופיות, היא ממחזרת ומקפידה על סחר הוגן, ובחמש השנים האחרונות מנהיג אותה ראש עיר ירוק שהעז לרכוש מכונית היברידית מתוצרת לא גרמנית.

     

    טובינגן היא קמפוס אקדמי גדול שסביבו כמה רחובות מסחריים. טובינגן היא אוניברסיטה שיש לה עיר, ויש יאמרו שהיא מודל של גרמניה החדשה.


    טובינגן מוקפת בשדות חקלאיים ובימי רביעי מתקיים שוק איכרים

     

    גרמניה בכל מאודה

    בשנים האחרונות הפכה ברלין ליעד נחשק עבור ישראלים. מבלי שבדקתי את המספרים המדויקים, אני מנחש שאחוז הגרמנים בגילי 40-25 שביקרו בברלין דומה לזה של הישראלים בני אותם גילים שביקרו בה. הישראלים נוהרים אל ברלין וחוזרים ממנה מאוהבים, נפעמים מן החירות שהיא מתירה לשוהים בה. הם מוקסמים מאווירת ה"חיה ותן לחיות" המאפשרת להם להיות מי שהם חפצים. להשתייך בבוקר אחד לדת אחת ובערב המחרת למגדר אחר מבלי שלמישהו יהיה אכפת.

     

    ברלין בהחלט מדהימה, אך היא איננה גרמניה. עבור גרמנים רבים, ברלין היא מחסה. גרמנים שלא היו בברלין מימיהם העידו בפני שהם אינם אוהבים אותה, בעוד כאלה שבחרו להשתקע בה, התוודו שהם מוצאים בה מקלט מן הכפר שלהם בדרום, מפלט מגרמניה. טובינגן, לעומת זאת, היא גרמניה בכל מאודה. היא יושבת עמוק בתוך עמה, ממוקמת בלב הדרום השמרני-כפרי-נוצרי, והיא מאוכלסת על ידי השוואבים (ע"ש ניב גרמני הרווח באזור), הידועים לשמצה בגרמניה בשל עושרם ובגלל הלהג הבלתי אפשרי שלהם, אבל דווקא משום כך, היא ראויה להיחשב למודל.

     

    אם אתם רוצים לבקר בטובינגן, עזבו את האצולה הפרוסית ושכחו מהחזיתות בסגנון בארוק. אם אתם רוצים לספוג מעט טובינגן, התייצבו בשעריה בסוף חודש יוני, עת מתמלא הנקאר בסירות עץ מאורכות העונות לשם שטוכר-קאהן. במשך 364 ימים בשנה מושטות הגונדולות הדרום-גרמניות האלה בידי גברתן יחיד שניצב בשפיץ שלהן, ומניע אותן על ידי דחיפת הקרקעית בעזרת מוט ארוך – השטוך.


    פעם בשבוע מתמלאת כיכר העיירה בדוכנים של חקלאים

     

    למרגלותיו, יושבים אז בדרך כלל שמונה עד עשרה גרמנים, שעונים על משענות עץ, ידם האחת אוחזת בקבוק בירה, ידם השניה טובלת במים או צולה נקניקיה על הסיפון. ביום ה-365 של השנה, יורדות לנהר כשמונים גונדולות ויוצאות להקפה יחידה של הנקאר-אינזל, האי המפורסם של טובינגן. הסירות מקושטות בקפדנות, והנבחרות על הסיפון מציגות בגרמניות נלהבת טיפוסית מוטיבים שונים, החל בדמויות מתוך ספרי האחים גרים וכלה בגיבורי-על הוליוודים.

     

    גונדולייר אחד בכל קבוצה דוחף את הסירה באמצעות השטוך, בעוד עשרה חסונים וחסונות חותרים למרגלותיו בתזמון מדויק באמצעות המשוט העתיק ביותר בעולם – הידיים. הצטרפו אל העיר כולה המתייצבת על גדרות האלט-שטאט, מתגודדת על הגשרים ומתרגשת על האי כדי לעודד את הקבוצות, וכדי לצפות בחברי הקבוצה המפסידה הנאלצים לגמוע ליטר של שמן קיק.


    גונדולת גיבורי העל במרוץ השנתי של טובינגן

     

    חנות שהכניסה אליה אסורה לגברים

    כשתימאסו בהמון, שוטטו בסמטאות העיר העתיקה, אבל לא בכדי להתפעל מהגגות האדומים. השקיעו את זמנכם בציוני הדרך המאפיינים את העיירה כמו החנות ל"לחם יד שנייה" המוכרת מאפים מאמש במחירים מצחיקים, או חנות הספרים לנשים בלבד שאת מדפיה מיישבים ספרים שנכתבו בידי נשים אודות נשים, ושהכניסה אליה אסורה לגברים.

     

    השתהו מעט מול השלט הקטן "גתה הקיא כאן", המציין ספק ברצינות, ספק בצחוק, את מחשבותיו של גתה על "העיירה המבחילה שבתיה בנויים בעליבות ורחובותיה גדושים בצואת פרות", כפי שכתב בעקבות הביקור בה. הבחינו בטיפוסים השונים: בסטודנטים הרבים, בתמהונים המגוונים שנקבצו אל עיר המקלט הזו, בפנקיסטים השרועים על גדודי הכלבים שלהם ונראים מאיימים, אך יתגלו כמנומסים וחביבים אם תנסו להחליף אתם כמה משפטים.

     

    היזהרו לא לדרוך על הנערות היחפות המסתובבות כאן בעונה הזו, כנראה כאקט מחאה או הזדהות כלשהו. שבו באחד מבתי הקפה ונסו לדמיין אם הייתם מצליחים להתמכר למגורים בעיירה קטנה, שבה יכולים האנשים להרשות לעצמם לדאוג לכך שהקפה שהם שותים נקנה במחיר הוגן מאיכרים מכסיקנים קשי-יום מבלי להרגיש צבועים, כי זה באמת מה שחשוב כאן.

     

    עייפים ורעבים, היכנסו לאחת מהמסעדות הרבות המגישות מנות שוואביות טיפוסיות כמו "מאול-טאשן" או "שפעצלה" עם תרד, או טוב מכך, סעדו במנזה של האוניברסיטה שבה מוגשת מנה במחיר שווה וזול לכל נפש, והתפעלו מן הסוציאליסמוס הגרמני שעדיין שורד למרות שהקפיטליסמוס נוגס בו עמוק בשנים האחרונות.


    "ספרי נשים", מאת נשים אודות נשים ואין כניסה לגברים

     

    הגרמנית נהגית במגוון של מבטאים

    עם רדת הלילה, בקרו באחד מהמועדונים הרבים הפזורים באזורי הסטודנטים, והתרשמו כיצד בחללים חשוכים אפופי אלכוהול אלה, מיוסדת בימים אלה אירופה החדשה. כ-4,000 סטודנטים זרים מתחלפים בטובינגן מדי שנה. רובם מגיעים אליה לצמד סמסטרים במסגרת אחת מהתכניות האירופיות הרבות לחילופי סטודנטים, מופיעים בשעריה בשלהי ספטמבר ועוזבים אותה ביולי.

     

    אם תקשיבו לגרמנית הנהגית כאן במגוון של מבטאים, תוכלו להבחין כיצד מתערבבים סטודנטים גרמנים בעמיתים ספרדים או איטלקים, כיצד מלהגים סרבים עם קרואטים וכיצד חוברים ערבים לישראלים. נציגי האומות השונות אולי אינם "מתים" אלה על אלה, ומדי פעם גם מתלהטות הרוחות, אבל בדרך כלל הם שותים בצוותא והצאצאים שהם מעמידים היום ביחד יחיו ככל הנראה באירופה אחרת.


    תהלוכת קרנבל האופיינית לכפרים הקתוליים באזור בסוף חודש פברואר

     

    "טובינגן נקייה מנאצים"

    למחרת, עיברו בסמטת היהודים שבעיר העתיקה. כאן גרו יהודי העיירה עד שב-1477 גירש אותם ממנה הרוזן אברהארד קארלס, מייסד האוניברסיטה, יש אומרים כדי לפנות דירות לפרופסורים החדשים. אחר כך בקרו את האנדרטה שבצידה השני של העיירה, המציינת את מקומו של בית הכנסת המקומי שנהרס בליל הבדולח. זיכרו את קהילת יהודי טובינגן הקטנה שנמחתה על ידי הנאצים, אבל זיכרו גם שביולי 2007 אסרה עיריית טובינגן על קבוצה של נאציונל-דמוקרטים, נאו-נאצים מכובסים, להפגין בתחומה.

     

    דעו, שכאשר אילץ בית המשפט את העיירה לאפשר לשרצים לצעוד בתחומה, יצאו כעשרת אלפים מתושביה כדי להפגין נגדם. המונים מכל הגילים ומכל השכבות שטפו את הרחובות ודאגו לאכלס אותם בכל שעות היממה כי שעת בואם של המפגינים לא פורסמה. הם נשאו שלטים שדרשו "טובינגן נקייה מנאצים", הניפו דגלי גאווה לצד דגלים של הכנסיות השונות, הציגו כרזות קומוניסטיות בשכנות לסמלים של ענקים קפיטלסיטיים ודגלי ישראל בסמוך לדגלים פלסטיניים.

     

    ראש העיר עמד לצד אחרון הקבצנים בחזיתה של תחנת הרכבת, וכשהציצו כמה עשרות הנאצים מתוך מבנה התחנה החל לשאוג ביחד עם כולם "נאציס ראוס, נאציס ראוס".


    כ-10 אלף מתושבי העיירה יצאו 2007 כדי למנוע את צעידת הניאו-נאצים בה

     

    אם אתם רוצים להשתתף במחאה "טובינגנאית", התייצבו בצומת הראשי של העיירה ב-30 ביולי בעשר בלילה, וצפו בהמוני הליברלים היוצאים בכל שנה להפגין נגד הלאומנים המתגוררים באחוות הסטודנטים, ומפליאים בהם מכות ליברליות. מאבקים חברתיים אינם עניין נדיר בטובינגן, אך נדמה שרוחם של הנאבקים אינה נופלת לעולם.

     

    ב-2009 שוב עלתה האוניברסיטה לכותרות כאשר לראשונה הוחל בה שכר לימוד חובה, וקבוצה של סטודנטים התבצרה באחד ממבני האוניברסיטה כדי למחות על כך. ניסיונות העבר להחיל שכר לימוד בעיר כשלו. הפעם הפסידו הסטודנטים, אבל העיר נותרה בידיהם. כעת תוכלו להמשיך לשטוטגארט ה"עיר התעשייתית האפורה הסמוכה לטובינגן".

     

     

    • יוסי יובל כתב רומן על החיים הסטודנטיאליים של ישראלי בטובינגן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סתיו בטובינגן
    צילום: יוסי יובל
    המתחרים משתמשים במשוט העתיק ביותר בעולם - הידיים
    צילום: יוסי יובל
    הנקאר - עורק החיים הזורם דרך העיירה
    צילום: יוסי יובל
    מומלצים