שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בנייני האומה: 60 שנה, עם כל המי ומי
    מחידוני התנ"ך, דרך טקסי פרס ישראל ועד פסטיבלי הזמר והאירוויזיון - בנייני האומה בירושלים אירחו את האירועים המשמעותיים ביותר בארץ. מסע צילומים נוסטלגי

    מרכז הקונגרסים הבינלאומי - בנייני האומה בירושלים - מציין 60 שנה להקמתו. במקום התרחשו האירועים המיתולוגיים בתולדות החברה הישראלית. כולם מוצגים בתערוכה נוסטלגית שפרושה במקום: מהקונגרסים הציוניים, דרך משפט דמיאניוק, חידוני התנ"ך, טקסי פרס ישראל, פסטיבלי הזמר והפזמון, האירוויזיון, ועידות נשיא למיניהן, ועידות עסקים בינלאומיות, מופעי תרבות וירידי אמנות.

     

    בשנת 1950 החליט בן-גוריון להקים מרכז כינוסים שייסמל את ריבונותה של מדינת ישראל הצעירה ויהווה מרכז לעם היהודי כולו. מועד השלמת הבניין, ששמו נקבע ל"בנייני האומה", תוכנן לקיץ 1951 - מועד פתיחת הקונגרס הציוני הכ"ג - הראשון שהתקיים בארץ ישראל.

     

    תוך מספר חודשים החלו בעבודות התשתית במטרה להשלימן עד לפתיחת הקונגרס. למרות שרבים נרתמו למשימה הלאומית (הסוכנות היהודית, קק"ל, חברות ביטוח ועוד) לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש והקונגרס הציוני הראשון בישראל נערך באתר הבנייה, בין הפיגומים והעפר. לבסוף הושלמה הבנייה בזכות הנפקת מניות לציבור הרחב, בשווי 10 לירות האחת, שהבטיחו חברות ב"איגוד בנייני האומה".


    1. ראש הממשלה, דוד בן גוריון, חותם על מגילת יסוד בנייני האומה בישיבה חגיגית של מליאת הסוכנות היהודית, ירושלים, 1950. הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים


    2. שלט המכריז על הקמת בנייני האומה באתר הבנייה, 1950, לע"מ.


    3. חפירות ארכאולוגיות באתר בנייני האומה, 1950 הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים


    4. חברי הנהלת הסוכנות היהודית באתר הבנייה של בנייני האומה (האדון משמאל - זהו ראש עיריית ירושלים דניאל אוסטר), 1950 הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים


    5. כל העם התגייס למשימה הלאומית ועזר בגיוס הכספים לכינון בנייני האומה, שבהם יתקיימו, לראשונה בישראל, כינוס הקונגרס הציוני. למרות המאמצים לא הצליחו להשלים את הבנייה, אך בכל זאת, בין הפיגומים והעפר, הוחלט לקיים בישראל את הקונגרס הציוני הכ"ג, בקיץ 1951. הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים


    6. משה שרת שר עם משתתפי הקונגרס הציוני הכ"ג, 1951. העמותה למורשת משה שרת


    7. זאב רכטר, ארכיטקט בנייני האומה (מימין) מספר לצייר מארק שאגאל על קצב התקדמות הבנייה (1952)


    8. הנציב הבריטי לשעבר בארץ ישראל, הרברט סמואל (במרכז) ואדווין בנו (מאחור) מבקרים באתר בנייני האומה (1952)


    9. דיילת קידום מכירות בתצוגת חברת "קייזר פרייזר" בתערוכת כיבוש השממה, 1953. המקור: לע"מ.

    10. מעטפות יום ראשון שהופקו לרגל תערוכת העשור, 1958. אוסף חיים גרוסמן


    11. הרמטכ"ל ה-8 של צה"ל, חיים בר לב, הגיע לנאום בפני חברי ועדת הקליטה 1968, הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים


    12. ארתור רובינשטיין נושק לידה של גולדה מאיר, 1969. לשכת העיתונות הממשלתית


    13. גולדה מאיר, וילי ברנדט ויצחק רבין בטקס פתיחת ועידת מפלגת העבודה, 1977, לע"מ


    14. עפרה חזה, "שיר השירים בשעשועים", פסטיבל הזמר המזרחי, 1978, הטלוויזיה הישראלית, ערוץ 1


    15. ירדנה ארזי ודניאל פאר מנחים את תחרות האירוויזיון 1979, בה זכתה ישראל בפעם השנייה ברציפות באירוויזיון, עם השיר "הללויה", בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. לע"מ


    16. "ועוד חזון למועד", תכנית לאמפיתאטרון במתחם בנייני האומה, 1950, אדריכל: לאופולד קרקואר. ארכיון מרכז הקונגרסים הבינ"ל בנייני האומה

     

    פירוט והסבר תמונה ג':

    הפסקת תה. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, באתנחתא בעת ביקורו בביתן משכית, בתערוכת העשור, 1958, שבה הוצגו הישגי המדינה מיום היווסדה. "אחר כך ביקרתי בתערוכה, שעדיין לא נגמר סידורה. תופסת שטח עצום, עלתה שני מיליון ל"י, הממשלה עצמה השקיעה 0.6 מיליון. עושה רושם. ראיתי בעיקר תערוכת העשור – האגף הממלכתי. טקס הפתיחה היה קצר, ומיד נסעתי לראות את פולה" (מתוך: יומן בן-גוריון המלא, ארכיון בן-גוריון), המקור: לע"מ

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א. הֶיה אתה בעל מניה של בנייני האומה, באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, י-ם
    ב. רחבת הכניסה לבנייני האומה, תערוכת כיבוש השממה, 1953. ארכיון קק"ל
    ג. בן-גוריון בהפסקת תה. הסבר בתחתית הכתבה
    ד. מבקרים בתערוכת העשור, 1958. מקור: לע"מ
    ה. גולדה מאיר בקונגרס הציוני הכ"ה, 1960. לע"מ
    ו. תערוכת העשור תערוכת העם!, כרזה, 1958. הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
    מומלצים