שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ליל האימה": לפעמים מצחיק, רחוק מלהבריק
    העיבוד המחודש של "ליל האימה" הוא סרט מהנה, קצת מצחיק, בלתי מזיק ובסופו של דבר גם די זניח. אבל בעידן שבו סרטי ערפדים נראים כמו "דמדומים" וגרסאות מחודשות נראות כמו שיבוטים חיוורים - זה לא מעט

    "ליל האימה", העיבוד המחודש לסרט המיני-פולחן "Fright Night" מ-1985, הוא מסוג הסרטים שמשאירים לך חיוך קצר על הפנים. קצת הומור, אפקטים לא רעים, כמה ניסיונות להקפיץ אותך בכיסא ובסך הכל שעה ו-40 דקות של כיף בלתי מזיק. בבוקר שאחרי, אתה כבר לא תזכור כלום. בתקופה שבה סרטי הערפדים הבולטים ביותר הם "דמדומים" והמשכיו, זה חתיכת הישג.

     

     

    החן של הגרסה המקורית (שזכתה כאן בעבר לשם "מי מפחד מהשכן ממול") נבע משתי סיבות עיקריות: רוח התקופה - בכל זאת, שנות ה-80 סיפקו מספר לא מבוטל של סרטי אימה מוצלחים, שקלעו ליחס הנכון בין מודעות והומור לתמימות ופחד - ודמויות מוצלחות, מהגיבור הנוירוטי צ'רלי ברוסטר, דרך צייד הערפדים הטלוויזיוני פיטר וינסנט ועד "Evil Ed", שהפך מחבר לערפד ומדמות משנית לאייקון הבולט ביותר בסרט.

     

    צפו בטריילר לסרט "ליל האימה" ("Fright Night")

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    את התקופה הרבה יותר קשה לשחזר, אז בגרסה החדשה, הבמאי קרייג גילספי (שזו עבורו התנסות ראשונה באימה, אחרי שביים שתי דרמות - "מר וודקוק" ו"לארס והבחורה האמיתית") פשוט נצמד למה שיש - דמויות מוצלחות. הוא לקח אותן ואת יסודות העלילה, תיבל בקצת עקיצות על הז'אנר (במינון סביר, אגב, בניגוד לרבים מסרטי האימה של השנים האחרונות) ואפקטים בתלת-ממד, ועירבב טוב טוב. התוצאה לא שונה בהרבה מהמקור: סרט עפרדים מהנה, לפעמים מצחיק, אבל רחוק מלהבריק.

     

    צו גיוס

    ברוסטר גיבורנו (אנטון ילצ'ין, "סטאר טרק") מתגורר עם אמו החד-הורית (טוני קולט) בעיירה הסמוכה ללאס וגאס, כלומר מקום שבו זה הגיוני לישון ביום ולעבוד בלילה. יש לו חברה יפה מדי, לדעת חבריו ולדעתו, וחבר אחד מהעבר שעלול לחשוף בכל רגע את עברו כגיק מן המניין. אותו חבר הוא אד "Evil" - הפעם בגילומו של כריסטופר מינץ-פלאסה (מקלאבין מ"סופרבאד"), שמגלם כאן פחות או יותר את אותה דמות שגילם ב"קיק-אס" (ובעצם, פחות או יותר אותה דמות שהוא מגלם תמיד).

     

    תוך זמן די קצר, ברוסטר מבין ששכנו החדש ג'רי (קולין פארל) הוא למעשה ערפד, והמלחמה על עתיד השכונה יוצאת לדרך, כשכל צד עסוק בגיוסים משלו: ג'רי מגייס ערפדים מקרב שכניו וחבריו של הגיבור, בעוד ברוסטר מחזר אחר שירותיו של פיטר וינסנט, ווירדו שמככב ב"מופע חיסול ערפדים" על בימות לאס וגאס וגם מחזיק קצת מים קדושים בבית, לכל צרה שלא תבוא.

     

    המסלול ידוע מראש: בכל זאת, זהו לא סלאשר אפל שבו רק אחד שורד. ברוסטר ימצא את הגיבור שבתוכו, יציל את חבריו ויעצור את קמפיין הגיוס של צבא הערפדים של ג'רי. אבל הדרך, גם אם סלולה מראש, מהנה למדי: פארל מעצב ערפד משובח, מינץ-פלאסה משעשע כתמיד (בעיקר ברגעיו הערפדיים), דיוויד טננט עושה עבודה מעולה בתור צייד הערפדים השיכור וילצ'ין עצמו, בתפקיד הגיבור, לא מספיק מעצבן בשביל לקלקל להם את החגיגה.

     

    "ליל האימה". לא נופל מהמקור. אז מה? ()
    "ליל האימה". לא נופל מהמקור. אז מה?

     

    בסופו של דבר, "ליל האימה" הוא מוצר מעולה ומהנה עבור חובבי הז'אנר הצעירים, שנאלצו בשנים האחרונות להסתפק בעיקר בשיבוטים חיוורים ("סיוט ברחוב אלם", "יום שישי ה-13") ומלודרמות אינפנטיליות ושמרניות ("דמדומים"). לזכותו ניתן לומר שבגדול, הוא לא נופל מהמקור.

     

    אבל המקור הוא לא בדיוק "סיוט ברחוב אלם", ופריצת הדרך היחידה שלו היתה פריצתו כבמאי של טום הולנד (שלוש שנים מאוחר יותר הוא ביים את סרטו הטוב

    ביותר, "משחק ילדים"). בסופו של דבר, מדובר היה בסרט חביב מאוד, אבל בדיעבד גם די זניח - סוג של פורפליי לקראת "נשיכות קטנות" שהגיע שנתיים לאחר מכן. והחידוש, במקרה הזה, זניח אפילו יותר מהמקור.

     

    ומילה למפיצים: בדרך כלל, נוטים מבקרים וצופים ואחד להתרעם על שמות שהם עיוות מוחלט של המקור. מהבחינה הזו, הגרסה החדשה מתקנת איזשהו עוול היסטורי. אבל מה לעשות ש"ליל האימה" הגנרי להחריד לא נשמע מגניב כמו "Fright Night", ודווקא השם הישן, "מי מפחד מהשכן ממול", חביב וקולע הרבה יותר. לפעמים חבל לקלקל.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים