שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סן מרינו: שקט ברפובליקה הקטנה שבראש ההר

    טיול בסן מרינו, מדינה זערורית בשטח 61 קמ"ר, יקנה לכם מושגים אחרים על שקט, יוקרה ונוף. ביקור במדינה שבה השליטים מתחלפים כל חצי שנה - בהסכמה

    שוטר התנועה החייכן הלבוש כמו שחקן באופרה תוצרת איטליה פינה לי באדיבות את הדרך בכביש הצר המוביל למרכז המדינה הקטנטונת סן מרינו, השוכנת במרומי הפסגות של הרי האפנינים האיטלקים, כ-17 ק"מ בלבד מחוף הים האדריאטי.

     

    עוד בערוץ התיירות:

     

    עבורנו נראה שרק ניתן לחלום על מצב שבו גם ישראל תשכון לבטח על איזו פסגה מבוצרת

    במרומי הרים יפהפיים בצפון מזרח איטליה, ושתהיה מוקפת בשכנים אוהדים. זה בדיוק מצבה של הרפובליקה הזערורית הזו השוכנת על פסגת הר מזדקר בשם מונטה טיטאנו, וכל שטחה מסתכם ב-61 קמ"ר.

     

    הרפובליקה הזו שמטביעה מטבעות בעצמה ומנהלת אורח חיים משגשג להפליא עבור עשרים וארבעה אלף תושביה, מחזיקה אפילו בצבא קטן לטקסים ובכוח משטרה אדיב להפליא כיאה למדינה שמתפרנסת בעיקר מתיירות.

     

    מפת סן מרינו

     

    סן מרינו מצליחה לשמור על עצמאותה מאז המאה הרביעית לספירה. לפי האגדות היא נוסדה בידי מרינוס, שהיה מהמתנצרים הראשונים בקיסרות הרומית. הוא עבד כבנאי וחוצב אבנים בדלמטיה, ונאלץ להמלט בשנת 301 מזעמו של הקיסר דיוקלטיאנוס שרדף את הנוצרים הראשונים אל עיר הנמל רימיני. כאן הוא התמסר לבניית מקלט וכנסיה על פסגת הר טיטאנו. לפי אותם סיפורים - זהו המקום שסביבו התקבצו מאמינים וייסדו קהילה שנקראה על שמו.

     

    המסמך הראשון המעיד על קיומה של רפובליקה עצמאית הוא משנת 885 לספירה, בהתייחסות לסכסוך שהיה אז בין אבוט סטפנו, אזרח מסן מרינו, עם הבישוף דלטונה DELTONE מהעיר רימיני על חלקת אדמה כלשהי. השאלה שהועלתה כבר אז היתה - האם מדובר בשטח של סן מרינו העצמאית, או בשטח השייך לרימיני שבאיטליה.

    רחוב טיפוסי בסן מרינו (צילומים: יוסף ג'קסון) (צילום: יוסף  ג'קסון) (צילום: יוסף  ג'קסון)
    רחוב טיפוסי בסן מרינו (צילומים: יוסף ג'קסון)

     

    השלטון ברפובליקה הזעירה נתון בידי שני "קפיטאנו", שני נציגים שנבחרים מבין 60 חברי המועצה הגדולה של הרפובליקה. השניים הללו מתחלפים בטקס חגיגי מדי חצי שנה. שיטת הממשל הזו נמשכת בסן מרינו מאז 1243.

     

    האזור שבו שוכנת הרפובליקה נקי כמעט מסכסוכים, שכן את המלחמה האחרונה שלהם הם ערכו ב-1463 ומאז הם מסתפקים ב-61 הקמ"ר העומדים לרשותם. סן מרינו הצליחה לחצות ללא פגע את כל המהפכים והמלחמות שעברו על מדינות אירופה במאות האחרונות. גם נפוליאון אישר את עצמאות המדינה הזעירה, וקונגרס וינה שחילק את אירופה לאחר נפילת הרודן הצרפתי הכיר בעצמאותה.

     

    מחמאה מנשיא ארה"ב: "זעירה, אך מכובדת"

    הנשיא האמריקני אברהם לינקולן זכה באזרחות כבוד של סן מרינו אחרי שכתב להם ב-1861 מכתב שבו הצהיר כי למרות היותם מדינה כל כך קטנה - היא אחת מהמכובדות לאורך כל ההיסטוריה.

     

    סן מרינו גאה על כך שנתנה פעמים רבות מקלט לנרדפים פוליטיים, ביניהם לגיבור האיטלקי ג'וספה גאריבלדי (GIUSEPPE GARIBALDI) שלזכותו נזקף איחוד איטליה. היה זה כאשר נמלט על חייליו ב-1849 לסן מרינו מפני פרשי הצבא האוסטרי שדלקו אחריו.

    שוטרי התנועה אדיבים. בדיקה שגרתית (צילום: יוסף  ג'קסון) (צילום: יוסף  ג'קסון)
    שוטרי התנועה אדיבים. בדיקה שגרתית

     

    הרפובליקה גם טוענת במסמך רשמי שלה כי במלחמת העולם השנייה היא שימשה מקלט ללא פחות מ-100 אלף פליטים שנמלטו מהנאצים ומהפאשיסטים האיטלקים.

     

    אז מה עושה הצבא במדינה כל כך נייטרלית ושלווה? הכוח הקטן שמשרת כאן נחלק למיליציה העסוקה בעיקר בטקסים, כולל תזמורת מתבקשת,

    ולקבוצה של שומרי הראש המשגיחה על השליטים - אותם קפיטאנים המתחלפים מדי חצי שנה. גם שומרי המבצר שחומתו מקיפה את העיר-מדינה נחשבים לחלק של אותה מיליציה.

     

    נוסף לכוח הצבאי הזה קיימת הג'נדרמניה, המשטרה העוסקת בהשלטת חוק המדינה, ומשטרת התנועה והתיירות. יש כאן גם יחידה של בלשים הקשורה באינטרופול, שתפקידה למנוע פשעים בינלאומיים והפיכתה של הרפובליקה למקום מפלט עבור פושעים נמלטים. בשורה התחתונה - נראה כי זוהי מדינונת מסודרת וממושטרת למדי.

      

    הם מאמינים גם באירו

    המטבע התקף במדינה היא האירו, אך היא שומרת על הזכות להטביע מטבעות מקומיים בערכים שונים. רבים ממטבעות אלו הופכים להיות מקור לאספנים ולסוחרי מטבע בינלאומיים. יחד עם זאת הגבולות פתוחים לחלוטין, וחוץ משלט המעיד על כניסתך לתחומי המדינה הזעירה לא נתקלים במעברי גבול כלשהם בין מדינת הענק האיטלקית לבין הרפובליקה הזעירה השוכנת על הר טיטיאנו.

     

    גודלה הזעיר לא מפריע לה לקיים קשרים דיפלומטיים עם יותר ממאה מדינות בעולם, לצד קשר עם מרבית הארגונים הבינלאומיים של האו"ם, אונסקו ויוניצף. לסן מרינו היה גם הכבוד להיות במהלך 2006 המושב הרשמי של שרי החוץ האירופים.

    מוזיאון הערפדים המקומי (צילום: יוסף  ג'קסון) (צילום: יוסף  ג'קסון)
    מוזיאון הערפדים המקומי
     

     

    האתרים שאסור להחמיץ

    הכיף הכי גדול הוא להיפטר מהרכב השכור באחד מהחניונים הציבוריים ולשוטט רגלית בין האתרים. ליד לשכת התיירות המרכזית יוצאים מדי יום סיורים מודרכים במספר שפות ברובע ההיסטורי של סן מרינו.

     

    אם בכל זאת תחליטו לטייל עצמאית - הרי שמומלץ להתחיל למשל, בכיכר המימשל, ה"פיאצה דלה ליברטה", שם נמצא ארמון המימשל "פאלאצו דל גוברנו" (DEL GOVERNO). הבית המרשים נבנה בסגנון גותי במאה ה-19 וניתן אפילו לבקר באולם ה"מועצה הגדולה" שהוא הגירסה המקומית לכנסת שלנו.

     

    אל ראש ההר. הרכבל לשירות התיירים (צילום: יוסף ג'קסון) (צילום: יוסף ג'קסון)
    אל ראש ההר. הרכבל לשירות התיירים

     

    משם נוכל להמשיך אל תחנת הרכבל שמורידה ומעלה את מבקרי הרפובליקה אל סן מרינו. לא הרחק משם נמצאת ה"בזיליקה די סן מרינו", שם טמונים שרידיו של מייסד הרפובליקה, אותו מארינוס שהפך לקדוש נוצרי. בכנסייה הסמוכה קיימות שתי גומחות אבן ובהן טמונים לפי המסורת שרידיו של מארינוס ובן לוויתו ליאו. ליד הבזיליקה נמצאת גם לשכת התיירות המקומית.

     

    היעדים המומלצים הבאים הם שלושת מגדלי הטורי (TORRI), הממוקמים על ראשיהן של שלוש פסגות. באחד המגדלים שוכן מוזיאון של כלי נשק עתיקים. תוך כדי ההליכה בשביל המקשר בין המגדלים הללו תוכלו להתבונן בנוף מרשים של הרי האפנינים האיטלקים, של המישור המוביל עד לעיר החוף רימיני, ובעיקר להנות מהמראה המשובב של הים עצמו.

    השביל המחבר בין שלושת המגדלים (צילום: יוסף ג'קסון) (צילום: יוסף ג'קסון)
    השביל המחבר בין שלושת המגדלים

     

    אוכל איטלקי למהדרין

    בביקורכם כאן אל תשכחו כמובן להתמסר לארוחה מעולה באחת המסעדות המקומיות. האוכל איטלקי למהדרין ואנשי סן מרינו גאים במטבח המקומי, ובעיקר ביין המוסקט מתוצרת מקומית.

      

    סן מרינו מתהדרת גם במוזיאונים, ביניהם כמה משונים במקצת, כמו זה

    המוקדש לערפדים צמאי דם. מוזיאון נוסף מוקדש לעינויים. לצד אלה, לא נפקד מקומם של מוזיאונים יותר רציניים כמו מוזיאו-פינקוטקה, המוקדש לאמנות וה"מוזיאו די סן פרנצ'סקו", שבו לא מעט יצירות אמנות. מוזיאון אחר, FILATELICO E NUMISMATICO, מוקדש לאוסף הבולים והמטבעות שהונפקו על ידי סן מרינו במשך השנים.

     

    במקום הקטן והשקט הזה נראה כי עיקר ההנאה עבור התייר המזדמן הוא בעצם השיטוט בין הרחובות הצרים של סן מרינו, על החנויות המצועצעות שלה. נעים להרגיש את האווירה הנינוחה של תיירים בארץ ששכחה ממלחמות כבר מאות שנים.

    הנוף מחומת הרפובליקה (צילום: יוסף ג'קסון) (צילום: יוסף ג'קסון)
    הנוף מחומת הרפובליקה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כיכר הממשל של סן מרינו
    צילום: יוסף ג'קסון
    מומלצים