שתף קטע נבחר

שיעור באזרחות: כך נפורר את החברה הישראלית

זה מתחיל במדריכים דתיים למורים דתיים - ונגמר בבנקאים דתיים למשקיעים דתיים. ומה עם האתיופים, הרוסים, הדרוזים והשומרונים? גם להם יש עולם ערכים מלא דקויות

סקופ: על פי נוהל חדש בצה"ל, מפקדים חילונים לא יוכלו יותר לפקד על דתיים. בכיתות ובמחלקות המורכבות ברובן (או בחלקן) מחובשי כיפה, יוצבו רק מ"כים ומ"מים מהציבור הדתי.

 

עוד בערוץ יהדות - קראו:

 

נשמע מוזר? מוגזם? מקומם? אפשר להירגע. למרבה המזל לא התקבלה שום החלטה כזאת, וכרגע אין סיבה שתתקבל. אבל אחרי דבריו של הרב אברהם ליפשיץ, לפיהם רק דתיים צריכים להדריך מורים דתיים במקצוע האזרחות - נוהל צבאי שכזה לא יהיה בגדר הפתעה או חידוש.

 

אין כניסה למורה עם כיפה

רק לשם הבהרה: כותב שורות אלו מעריך את הרב אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי

במשרד החינוך. אפילו מעריך מאוד. אני תומך נלהב ברעיונות אחרים שלו, כמו למשל התוכנית שבמסגרתה דתיים וחילונים לומדים ביחד אזרחות, ומסכים גם עם האמירה האחרונה בנוגע להדרכת המורים לאזרחות, כי כדי ללמד תלמידים דתיים אזרחות, אכן צריך להכיר טוב מאוד את עולם הערכים הציוני-דתי על כל דקויותיו.

 

זאת אמירה הגיונית, אבל גם מפחידה. ברגע ששולפים את טיעון ה"צריך להכיר את העולם הדתי על כל דקויותיו" – אין לדעת לאן עוד יתגלגל, והאם ניתן יהיה לעצור אותו.

 

כן, חשוב שהמדריך יכיר את עולמם של התלמידים הדתיים, על כל הניואנסים שלו. וחשוב גם באופן כללי שמורה בבית ספר דתי יהיה דתי, אחרת לא יוכל להבין באמת לליבם של תלמידיו. זה נכון, כמובן, גם בכיוון ההפוך – צריך למנוע מדתיים לחנך חילונים, כי המחנך מוכרח להכיר הכי טוב שאפשר את נפש החניך, ולדעת בדיוק מה עובר עליו.

 

רגע לפני התפרקות מוחלטת

אם כל זה טוב ויפה, אפשר להמשיך הלאה לתחומים אחרים. מפקד, כמו שכבר אמרנו, צריך לשמור על קשר טוב עם פקודיו, ולהבין את הרקע שממנו הם באים, במיוחד אם מדובר בטירונים שצריך לחנך אותם. אז פשוט לא ייתכן שיתנו לבחור חילוני לגמרי להדריך בני"שים, שהרי כל בוגר ישיבת הסדר יכול להעיד על עשרות מקרים של אי-הבנה בינו ובין הסגל הפיקודי שמעליו.

 

ומה עם הזירה התקשורתית? האם אפשר לשלוח עיתונאי חילוני לראיין דמות מהציבור הדתי? האין זה מתכון בטוח לאי-דיוקים שיעידו על חוסר ההבנה של הכותב? האמת היא שאדם דתי גם אינו יכול להיות בנקאי אישי של חילונים. יהיה לו קשה לספק ייעוץ טוב בלי להכיר את הניואנסים של לקוחותיו. אפשר לקוות שבשלב זה של קריאת הכתבה, כל עורך דין חילוני שחשב שהוא יכול לייצג דוס – ירד כבר מהרעיון.

 

מה לעשות, דתיים מכירים הכי טוב את הניואנסים של הדתיים, וחילונים מכירים הכי טוב את הניואנסים של החילונים, וחרדים את הניואנסים של החרדים, ואפשר להאריך את המשפט הזה עוד יותר ולצרף את האתיופים, הרוסים, הדרוזים והשומרונים. לפעמים הכרת הדקויות היא הכרחית. השאלה היא האם אפשר לקבוע בוודאות מתי היא איננה הכרחית. האם אפשר לקבוע שבמקצוע האזרחות תהיה הפרדה בין דתיים לחילונים, אבל זה לא יתחיל להתפשט לתחומים אחרים? או ליתר דיוק: ימשיך להתפשט לתחומים אחרים, שהרי המגמה הזאת כבר התחילה.

 

אם נפריד כל מערכת אפשרית במדינה, ונגרום למצב שבו כל סקטור בחברה מטפל בעצמו, וכל אחד מקבל הדרכה, ייעוץ או שירות רק מבני המגזר שלו - ברור מה תהיה התוצאה. כל מערכת תתנהל באופן יעיל יותר, והחברה תתפלג ותתפצל עד להתפרקות מוחלטת.

 

את המצב המסוכן הזה צריך למנוע, כפי שיגיד בוודאי כל מדריך להוראת האזרחות, ולא משנה אם הוא דתי או חילוני.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אזרחות סקטוריאלית?
צילום: shutterstock
מומלצים