שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נחל קנה: דו-קיום תיירותי בשמורת טבע בשומרון
    בשמורת נחל קנה שבמערב השומרון, מנסים מטיילים ישראלים ופלסטינים לשמור על פנינת הטבע, ששימשה פעם להזרמת ביוב

    >>>> כל המסלולים והאטרקציות בסוכות

      

    "וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" (יהושע י"ז, ט')

     

    ואם כתוב עליו, על נחל קנה, במקורות, זו ודאי סיבה טובה עבורנו לצאת לשם, במיוחד כשמדובר בשמורה הגדולה ביותר במערב השומרון, שמשתרעת על שטח של כ- 14,000 דונם, המנוקדת במעיינות שופעים הנשפכים לנחל קנה שמגיע לירקון, בחורש ישראלי כמו בגליל, ויש בה סיכוי רב למפגשים עם מטיילים אחרים ובעלי חיים. רוצים ארכאולוגיה – יש בה; מערות קרסטיות – גם הן שם, מוצללות בחורש טבעי שבתוכו זורם נחל מקסים.

     

    עוד טיולי נחלים:

     

    בחלקה המזרחי של השמורה נחשפות נביעות קטנות המפכות במשך כל השנה, ובתוכן שבעה מעיינות מוכרים. המים הזורמים לאורך הערוץ נקווים בחלקם בגבי מים עמוקים ובבריכות הנשמרות במשך תקופת הקיץ. חלק מהמים נבלעים בשכבות החצץ והסחף.

     

    הצומח בחלקו ההררי של הנחל עשיר ביותר בהרכבו, שהוא בעיקרו חורש ים תיכוני מפותח של אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית. בהמשך הנחל נמצא יער פארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק. לאורך אפיק הנחל התפתחו במקומות הלחים חברות צומח ואוכלוסיות בעלי חיים הקשורות לשפיעת המעיינות ולקטעי הזרימה בנחל, וכל אלה מהווים יחד יחידת נוף טבעית וצומח אופייניים למים.

     

    בחודשי הקיץ החמים תוכלו לטבול את הרגליים במים, לתת לדגיגונים לעשות לכם פילינג, לעצום עיניים ולהקשיב לשקט הרווי בקולות ציפורי שיר וצפרדעים, והכול עטוף בריח המנטה המשכר שמזכיר את כל הטיולים שעשינו לפני שנים, כשהיינו צעירים, ואת כל אלה שעוד נעשה.

     

    גבעות המלוות את המטייל. נחל קנה (צילומים: איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה)
    גבעות המלוות את המטייל. נחל קנה (צילומים: איגוד ערים לאיכות סביבה)

     

    מטמון הזהב הקדום ביותר בארץ

    לחובבי העתיקות זהו גן עדן של אפשרויות, לאור העובדה שנמצאו במערב השמורה כלי חרס מדהימים מהתקופה הנאוליתית, המון כלי צור, טבעות עשויות זהב וכסף וכלי נחושת. כאן נמצא מטמון הזהב הקדום ביותר בארץ, שמשקלו כמעט קילוגרם שלם של זהב טהור. ומאחר שחלק מהממצאים התגלו במקרה, המטיילים כאן (ולפחות אני) נוהגים ללכת רוב הזמן עם העיניים נעוצות בקרקע, בגלל הסיכוי למצוא את אוצר מטבעות הזהב שהחביאה רחל (בטח הייתה כאן אחת כזאת פעם) מפני בעלה, שנהג לבזבז את כל כספו בשתיית יין... ומכאן כיד הדמיון הטובה... הרצון למצוא ממצא שיטלטל את הקהילה המדעית לא פחות חזק מהנטיות הרומנטיות.

     

    בסביבת הנחל יש צמחייה עבותה בזכות העובדה שהמקום הוא שמורה מוגנת עוד מימי המנדט הבריטי. אם תלכו בשקט בשקט, תוכלו לפגוש משפחת צבאים, דלק, עיט נצי, דרבן, סמור, שפני סלע ואפילו תנים וחזירי בר.

     

    גלעד סרי ז"ל, חייל שנפל בעת מילוי תפקידו, אהב מאוד לטייל בנחל. הוא הכיר כל שביל בו, כל נביעה. הוריו נטעו חורש והקימו מצפה יפה על שמו בירידה מהיישוב קרני שומרון לנחל, המשקיף לשמורה. אימא שלו סיפרה לי שפעם, עוד בתקופה הישראלית, גידלו על הטרסות המקיפות את הנחל זיתים וכרמים, אבל כיום נותרו רק הזיתים. מאחר שהדת המוסלמית אוסרת שתיית אלכוהול, עקרו המוסלמים את הכרמים ונטעו במקומם זיתים.

     

    עוד סיפור מעניין סיפרה לי אמו של גלעד: בספר יהושע פרק י"ז מסופר כי שבט אפרים ושבט מנשה, שנחלותיהם גובלות בשמורה, התלוננו כי אין להם מספיק שטח. ואיך זה ייתכן? הרי הנחלות שלהם עצומות. התלונה שלהם התייחסה כנראה לעובדה שלא היה להם שטח נוח לעיבוד חקלאי, כי צומח שם יער עבות. יהושע ענה להם שאם הם כזה "עם רב", יש להם יכולת וכוח אדם מספיקים כדי לברא את היער. ניתן ללמוד מהפרק הזה שבאותה תקופה אזור נחל קנה היה מיוער בצפיפות, כנראה ביערות של אלון מצוי וחרוב כמו ביער אודם, ולא כמו היום, החורש המוכר לנו.

     

    הנחל בשיאו בחחורף: דשא ירוק, פרחים והכל חי ושמח (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה)
    הנחל בשיאו בחחורף: דשא ירוק, פרחים והכל חי ושמח

     

    התנחלויות מצד אחד, פלסטינים מצד שני

    השמורה ייחודית בממד נוסף ומפתיע: בתוך המורכבות הביטחונית והאנושית של השומרון תוכלו למצוא כאן, אלו לצד אלו, מטיילים ישראלים ופלסטינים. דו-קיום תיירותי באזור הוא באמת חיה נדירה. על רקע דו-קיום זה, וכדי לשמור על פנינת טבע זו, קמה מינהלת נחל קנה.

     

    המינהלת נאלצת להתמודד עם מה שמכונה היום בז'רגון של שומרי הסביבה "מטרדים חוצי גבולות". משמעות המושג היא שבסביבה אין קו ירוק או אדום. מה זה אומר? מים שמזוהמים בג'נין מחלחלים לאקוויפר ההר שאת מימיו שותים תושבי הרצליה, או עשן המיתמר ממזבלה בוערת בכפר פלסטיני חודר גם לריאות תושבי כפר סבא. בשמורת נחל קנה יש שתי אוכלוסיות שנהנות מתא שטח אחד, ואין לאף אחת מהן לגיטימציה להגיד "מה שאני עושה בשטח שלי לא צריך לעניין את הצד השני".

     

    כמעט בכל מקרה בעולם שבו מדובר בשתי אוכלוסיות נושקות, שאחת מהן מפותחת ואחת מתפתחת, יש מתיחות גם בנושאים סביבתיים. לאוכלוסייה הענייה יותר יש סדר עדיפויות אחר. היא צריכה קודם כול לשרוד, ורק אחר כך לדאוג לסביבה. גם נושא החינוך הסביבתי אינו נמצא בראש סולם העדיפויות שלה. כך קורה שברוב המקרים בעולם האוכלוסייה המפותחת לוקחת על עצמה טיפול במטרדים הסביבתיים חוצי הגבולות, גם של האוכלוסייה המתפתחת. המצב הרצוי והמומלץ הוא שכך יהיה גם כאן, בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל.

     

    אחד ממעיינות נחל קנה. בנחל נביעות המפכות כל השנה (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה)
    אחד ממעיינות נחל קנה. בנחל נביעות המפכות כל השנה

     

    שמורת נחל קנה נושקת להתנחלויות יהודיות מצד אחד, ולכפרים פלסטינים מצד שני. מתוך רצון לשיתוף פעולה ניסו במינהלת הנחל לצרף גורמים פלסטינים לדיונים ולפעולות השיקום, אך ללא הועיל. אולי מחוסר מודעות, אולי מחוסר אכפתיות, אולי מפחד.

     

    השפכים סולקו, הנחל קם לתחייה

    בעבר היה הנחל מלא ביוב של ישראלים. מההתנחליות בסביבה זרמו שפכים אל תוך הוואדי וזיהמו אותו. אמנם לכל התנחלות היה מתקן טיהור שפכים, אבל המתקנים לא פעלו כמו שצריך. לפיכך הגו באיגוד הערים לאיכות הסביבה שומרון תכנית רב שנתית יקרה מאוד, לאיסוף השפכים והזרמתם במקביל לאפיק הנחל למכון טיהור שפכים בדרום השרון בסמוך לקיבוץ ניר אליהו.

     

    פרויקט זה של מאסף "קולחי השומרון" עלה כ- 35 מיליון שקל, כאשר רוב הכסף גויס בהלוואות. חמש הרשויות המקומיות הישראליות שלאורך הנחל - עמנואל, קרני שומרון, מועצה אזורית שומרון, אורנית ואלקנה - חברו יחדיו והקימו את תאגיד קולחי השומרון - נחל קנה, והחלו בתכנון ובביצוע פתרון משותף לטיפול בשפכים ולסילוקם, ולהצלת הוואדי היפה. המאסף נחנך בתחילת שנת 2006, והביוב, קרוב למיליון מקו"ב בשנה, מטופל בשרון. הנחל קם לתחייה.

     

    300 צמיגם משומשים פונו. מבצע אכיפה בשמורת נחל קנה (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה)
    300 צמיגם משומשים פונו. מבצע אכיפה בשמורת נחל קנה

     

    שיתוף פעולה סביבתי 

    השלב השני של שיקום הנחל הוא כרגע בעיצומו: שיקום וטיפול בנזקים הסביבתיים, וביניהם רעיית צאן המכלה את הצמחייה הטבעית, פלישת בנייה משטחים התיישבותיים לשטחים פתוחים,

    שפוכת עפר, הכשרת שטחי חקלאות חדשים בתוך השמורה, כריתת עצים, זיהום ושפכים.

     

    השלב הזה נתקל בקשיים עצומים. כידוע, המצב בשמורה הוא מורכב. מדובר בשתי אוכלוסיות שלא ממש אוהבות זו את זו. יתר על כן, הגוף האחראי על אכיפת החוק על האזרחים הפלסטינים ביהודה ושומרון הוא המינהל האזרחי, והוא, מצדו, לא ממש להוט לבצע את תפקידו. כל המפגעים שצוינו הועלו פעמים רבות בפני האחראי על ההגנה על הסביבה במינהל האזרחי. למרות זאת – כמעט לא נעשה דבר.

     

    חלקות מגודרות בשמורה, שהן חלק מהשתלטות פלסטינית עליה והפרת האיזון הטבעי  (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה)
    חלקות מגודרות בשמורה, שהן חלק מהשתלטות פלסטינית עליה והפרת האיזון הטבעי

     

    ייבוש הנחל פגע בצמחייה ובחי

    הדוגמה החמורה ביותר להרס השמורה היא בניית תעלת בטון המעבירה את מימי הנחל לפרדסים ולנטיעות פלסטיניות. יתרה מזאת: סמוך לתעלה המלאכותית הוקמו גדרות באופן שפוגע באזורי המחיה של בעלי החיים בשמורה. התעלה ייבשה את הנחל, והחי והצומח בו מתו. 

     

    ברשות הטבע והגנים הסבירו כי ביצוע ההטיה כלל הפרה קשה של אפיק הנחל, תוך כריית חלוקים ושפיכת בטון לכל אורך המקטע.

    בעקבות לחץ של גופים שונים הרס הצבא באמצעות המינהל האזרחי את התעלה הזאת. את שרידיה ניתן לראות בשטח השמורה.

      

    מבצע אכיפה נוסף התקיים לפני כחודש, ובו נעקרו 350 עצי זית חדשים שניטעו בתוך השמורה, ופונו 300 צמיגים שהושלכו שם כבסיס להמשך נטיעות לא מאושרות. הצמיגים פונו מהשטח לאחד היישובים הסמוכים, ומשם יובלו למפעל מיחזור. אבל ביהודה ושומרון כל דבר, אפילו הפרוזאי ביותר, הוא פוליטי, ולכן במקביל לפעילות המינהל האזרחי התקיימה גם הפגנה של פלסטינים ופעילי שמאל.

     

    שיקום מעיינות בנחל. כך זרזיף שולי הופך למעיין שכיף לשחות בו (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה) (צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה)
    שיקום מעיינות בנחל. כך זרזיף שולי הופך למעיין שכיף לשחות בו

     

    "הישראלים אוספים, הפלסטינים פחות"

    כאמור, הנחל כולו, ובפרט אזור המעיינות שבו, מארחים זה לצד זה מטיילים פלסטינים ויהודים. כשגדעון עזרא היה השר להגנת הסביבה הוא ביקר בנחל, ראה משפחות מעמים שונים עושות מנגל זו ליד זו, ושאל: "למה כל כך מלוכלך פה?"

     

    הפקח סיפר לו שאין מי שינקה את השמורה, אבל הוא מחלק שקיות ניילון למטיילים שיוכלו לאסוף את הזבל ולקחת אותו אתם. "הישראלים אוספים, הפלסטינים פחות", סיפר הפקח לשר. בזווית עינו ראה עזרא רועה צאן ערבי. הוא שם שתי אצבעות בפה ושרק לו שיבוא. הוא פנה אליו בערבית קולחת ושאל את אותה השאלה: "למה כל כך מלוכלך פה?"

    הרועה ענה לו בלי לחשוב פעמיים: "הם", אמר כשהוא מחווה לעבר הפקח, "מחלקים שקיות זבל. הישראלים מנקים, אבל הערבים לא כל כך". מאז משוכנע השר לשעבר עזרא כי הרועה הוא שחקן מושתל של רשות הטבע ומינהלת הנחל, וכי הוא היה שם כדי לאשש את דבריהם. כבר אין אמון בין בני אדם, אני אומרת לכם.

     

    במקביל לטיפול בנזקים סביבתיים חושבים במינהלת הנחל איך להפוך אותו לידידותי, נגיש ומעניין יותר למטיילים בו. התכנון כולל, למשל, פריצת שבילי אופניים לאופני שטח. זהו, כידוע, ספורט אהוב במיוחד שהופך לפופולרי יותר ויותר. המסלולים המתוכננים יתאימו במיוחד לחובבי האקסטרים. יש בהם כל מיני מתלולים ו"השם ישמורים", שאימא שלי לא מרשה לי להתקרב אליהם, אז זה בטח מלהיב. השמורה קרובה למרכז, ולכן תושביו לא יצטרכו לנסוע רחוק בשביל לכייף. מתוכנן גם ניקוי מי המעיינות, שיקום טרסות עתיקות, וסימון שבילי הליכה.

     

    • הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2011 של הירחון "טבע הדברים "

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שיקום מעיין בנחל קנה
    צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה
    התעלה שגנבה את מי הנחל והטתה אותם לפרדס פלסטיני
    צילום: אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה
    מומלצים