האיש שהחזיק את גלעד. תכירו את רמטכ"ל חמאס
הוא החל דרכו בפתח, מדבר עברית שוטפת, יש לו דלת פתוחה אצל משעל ולהנהגה בעזה הוא לא דופק חשבון. אחמד ג'עברי, שטיפס לצמרת בעזרת קשרי נישואין והפך ערב רב של מחבלים לצבא בנוסח חיזבאללה, קנה בעסקת שליט מעמד שאף משרה פוליטית לא הייתה מביאה לו. למה לא חוסל, ומה יקרה לו עכשיו?
ביום שלישי שעבר, מעט אחרי השעה עשר בבוקר, ריצדו על מסכי הטלוויזיה שלנו התמונות שלהן חיכינו יותר מחמש שנים. רזה וחיוור, אך עומד על שתי רגליו, הובל גלעד שליט אל תוך מעבר רפיח, בדרך להימסר לידי המצרים. אף עין לא נשארה יבשה, נהוג לומר, אבל ספק אם גם העיניים המעטות שעמדו בפרץ הבחינו באותם רגעים באיש אחד, כחול חולצה, שניצב מאחורי שליט, ספק מודאג, ספק מדושן עונג. זה, הייתה לנו הזדמנות להכיר בשידור חי, אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, האיש שבהחזיקו בגלעד קנה לעצמו מעמד ששום משרה פוליטית לא הייתה יכולה להביא לו.
אחמד סעיד חליל אל-ג'עברי (אבו מוחמד) נולד בשנת 1960 בשכונת סג'אעיה שבעיר עזה. במקור, שורשי משפחתו נטועים בחמולת ג'עברי בחברון, שנחשבת לאחת הגדולות בעיר. בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת היגרה המשפחה שלו לרצועת עזה בעקבות סכסוך חמולות עקוב מדם. ג'עברי העביר את ילדותו בסמטאות סג'אעיה, והחל את דרך הטרור הארוכה שלו מיד עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון.
האיש שנחשב היום ל"רמטכ"ל חמאס" השתייך בתחילה בכלל לפתח, והיה חבר באחת החוליות של הארגון ברצועה. בגיל 22 נעצר ג'עברי לראשונה על-ידי ישראל בעקבות פיגוע שבו השתתף, ונידון ל-13 שנות מאסר. בכלא התחולל בקרבו של ג'עברי השינוי של חייו. הוא התקרב יותר ויותר לקבוצת האסירים האיסלאמיים, שכונתה "אל-ג'מאעה אל-איסלאמיה", ופגש לראשונה את כל מי שיהיו לימים מייסדי חמאס ומנהיגיו: עבד אל-עזיז רנטיסי, איבראהים מקאדמה, אסמאעיל אבו שנב וסלאח שחאדה, שהפך בהמשך לראש הזרוע הצבאית של הארגון. שחאדה הפך למורה הרוחני של ג'עברי. ג'עברי למד בכלא עברית, שאותה הוא מדבר באופן שוטף, ושם הוא פיתח את שנאתו היוקדת לישראל ודעותיו הלכו והקצינו.
ג'עברי השתחרר מהכלא בשנת 1995, ומיד הצטרף לחמאס. בתחילה הוא עבד במוסדות המנהלתיים של התנועה, וכדי להתקדם בשורות הארגון החל ג'עברי לטוות קשרים משפחתיים בינו לבין ההנהגה הפוליטית והצבאית של חמאס. הוא נשא לאשה את בתו של עבד אל-עזיז רנטיסי, ממייסדי חמאס ומי שחוסל על-ידי צה"ל בשנת 2004, שבועות אחרי שמונה למנהיג הארגון במקום אחמד יאסין, שחוסל בעצמו. אחד מבניו של ג'עברי התחתן עם בתו של סלאח שחאדה.
הנייה רתח על ג'עברי: "יש לו שיגעון גדלות"
הקשרים הללו הוכיחו את עצמם, וג'עברי החל לטפס בסולם הדרגות בזרוע הצבאית של חמאס. בתקופה זו הוא התקרב לבכירי הזרוע הצבאית מוחמד דף ועדנאן אל-רול, מה שהוביל לכך שהרשות הפלסטינית עצרה אותו בשנת 1998. הוא שוחרר מהכלא בשנת 2000, עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, בצוותא עם אנשי חמאס נוספים. כששוחרר הצטרף ג'עברי לגדודי עז א-דין אל-קסאם, ומונה לעוזרו של המפקד העליון שחאדה.
בשנת 2002 חיסלה ישראל את שחאדה, ובמקומו מונה לראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף. ג'עברי קודם גם הוא, והפך לאחד ממפקדי השטח הבכירים של עז א-דין אל-קסאם. ב-2006 הצליחה ישראל לאתר את מוחמד דף ולפצוע אותו באורח אנוש. הפגיעה גרמה לדף נכות קשה מאוד, ולמעשה לא אפשרה לו לתפקד עוד ככל אדם, ובוודאי שלא להוסיף לעמוד בראש הזרוע הצבאית.
אז הגיעה שעתו הגדולה של ג'עברי. מבחינה רשמית, כדי לחלוק כבוד לדף, הוא מוגדר כמפקד "גדודי עז א-דין אל-קסאם" עד עצם היום הזה, וג'עברי מוגדר רק כסגנו, אך בפועל האחרון הוא שאוחז במושכות זה חמש שנים. ב-2004 ניסתה ישראל לחסל גם את ג'עברי באמצעות ירי טילים על ביתו. ג'עברי שהה באותה שעה בבית, אך נפצע באורח קל בלבד. בנו הבכור מוחמד, אחיו פתחי ועוד שלושה מבני משפחתו נהרגו בהפצצה הזו.
בניגוד לקודמיו, ג'עברי הצליח לשנות כליל את אופיה של הזרוע הצבאית של חמאס. הוא ביצע בזרוע הצבאית רפורמות והפך אותה, על פי משנה סדורה שאותה העתיק ככל הנראה מארגון חיזבאללה, ממיליציה חמושה לארגון צבאי היררכי המחולק לגזרות, פלוגות ומחלקות. הוא הנחיל לארגון תורת לחימה ודאג לחמש אותו בנשק יעיל ומתוחכם יותר. בעקבות השינוי שהנהיג הדביקו בישראל לג'עברי את הכינוי "רמטכ"ל חמאס".
ג'עברי היה אחראי לפיגועים רבים שבוצעו נגד צה"ל קודם לנסיגה מרצועת עזה ב-2005 ואחריה. הוא גם היה שותף להשתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, הפיכה שבה הודח פתח מהשלטון. אף שבפעולת החטיפה של גלעד שליט השתתפו שלושה ארגונים שונים - חמאס, ועדות ההתנגדות העממית וצבא האיסלאם - נראה כי ג'עברי היה המוח שמאחורי המבצע. זו גם הסיבה לכך שהוא היה האיש האחראי על שליט ועל המשא ומתן לשחרורו מצד חמאס לאורך השנים האחרונות.
אף שג'עברי לא הרבה להתראיין בתקשורת, רק כמה חודשים לפני חטיפת שליט עם שני הארגונים האחרים שהיו שותפים למבצע הוא הדגיש בפומבי: "אין לנו כל מניעה מכך שיהיה תיאום בינינו לבין הזרועות הצבאיות של הפלגים האחרים שנלחמים בישראל ועושים פיגועים רבים. אנחנו פועלים איתם והם פועלים איתנו. אני רק יכול לומר שהקשרים בינינו יוסיפו להתהדק ולהשתפר". תחזיתו התממשה.
עם הזמן הצליח ג'עברי לבסס לעצמו מעמד עצמאי. הוא הצליח ליצור ערוץ תקשורת ישיר עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, היושב בדמשק, אך לא סר למרותה של ממשלת חמאס ברצועה ולא עדכן את אנשיה בפעולות שלעיתים גררו את רצועת עזה לסבבים אלימים מול ישראל. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה באפריל האחרון, כשג'עברי הורה לאנשיו לירות טיל נ"ט על אוטובוס הילדים שנע על אחד הכבישים הצמודים לגדר הגבול עם רצועת עזה, וגרם למותו של הנער דניאל ויפליך.
ג'עברי החליט אז על דעת עצמו לבצע את הפיגוע, בניגוד לעמדת ההנהגה בעזה ובדמשק, כנקמה על חיסולו של בכיר הארגון אסמאעיל אבו לבד, שהיה מקורב אליו. ישראל הגיבה על הפיגוע בהפצצות כבדות על רצועת עזה. בעיתונות הערבית נטען כי ראש ממשלת חמאס, איסמאעיל הנייה, רתח מזעם על ג'עברי וטען כי הוא סובל משיגעון גדלות.
תעודת ביטוח ושמה גלעד שליט
אם ישראל הצליחה לחסל כה ביעילות את שחאדה, יאסין ורנטיסי, ולהוציא את מוחמד דף מהמשחק הצבאי, נשאלת השאלה מדוע האיש שהגביר את ירי הרקטות והחזיק בקלף מיקוח לשחרור מאות רוצחים נתעבים לא הוצב על הכוונת של צה"ל. לכך יש כמה תשובות, ובראשן ההערכה הכמעט-ודאית שהייתה בישראל כי חיסול ג'עברי יסכן באופן כמעט-ודאי את חייו של גלעד שליט.
החייל החטוף היה נכס חשוב לחמאס, אבל הרצון לנקום ולמחוק את הכאב והחרפה הכרוכים בחיסול אישיות כל-כך בכירה של הזרוע הצבאית היה גובר על הרצון לשחרר אסירים פלסטינים. הרבה זמן הניחו גם באמ"ן שג'עברי מעכב את שחרור שליט הנמצא ישירות בפיקוחו כמעין תעודת ביטוח לעצמו. בידיו העניק גלעד חסינות כמעט מוחלטת לג'עברי, והוא ידע זאת.
סיבה נוספת הייתה החשש של ישראל מהתפרצות של ירי רקטות כבד על הנגב ומרכז הארץ, וגם מניסיונות לפגוע ביעדים ישראליים בחו"ל, כפי שמנסה חיזבאללה לעשות - בינתיים ללא הצלחה - מאז חיסול עימאד מורנייה בפברואר 2008. לקהילת המודיעין של ישראל יש ידיים מלאות עם מעקב בחו"ל ובאזור אחרי אלה המנסים לנקום את חיסול מורנייה, והיא אינה צריכה גם את חמאס על הראש. ישראל דבקה במדיניות שמטרתה לא להביא להתלקחות של ירי תלול מסלול כדי לאפשר לתושבי דרום הארץ ומרכזה ליהנות כלכלית ופסיכולוגית מתקופות ארוכות של רגיעה.
סיבה שלישית לעובדה שג'עברי לא חוסל היא שלישראל היה מעט מאוד מודיעין באיכות שתאפשר לחסל אישיות כה בכירה
וממודרת בחמאס. לנוכח שתי הסיבות הקודמות שהזכרנו, לישראל גם לא היה כדאי להשקיע את המשאבים המודיעיניים והמבצעיים הדרושים לחיסול כזה.
בצד הפלסטיני ישנה הערכה שלפיה מאז החל ג'עברי להשתתף באופן ישיר במשא ומתן עם ישראל על עסקת שליט, הוא קיבל הבטחה שישראל לא תפגע בו כשהוא נכנס למעבר רפיח או יוצא ממנו בדרך לקהיר וחזרה. עם סיום ביצוע העסקה הסכים ג'עברי באופן נדיר להתראיין לעיתון הלונדוני "אל-חיאת", ואמר כי השלמת העסקה הייתה היום המאושר בחייו. קשה להאמין שהוא ימשיך להתבטא בנושא זה או בנושאים אחרים בתקשורת, ונראה כי הוא יעדיף לחזור שוב אל הצללים, רחוק ככל האפשר מעיני העיתונאים, רחוק ככל האפשר מעיניה של ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
