יום דינו של הנשיא האנס: משה קצב יצא מביתו

צעד אחרון לפני הכלא? חמש שנים וחצי אחרי שהתפוצצה פרשת משה קצב, יכריע היום (ה') בית המשפט העליון בערעורו של נשיא המדינה לשעבר, שנשלח לשבע שנות מאסר בגין שני מעשי אונס, מעשה מגונה, הטרדות מיניות ושיבוש הליכי משפט. השופטים מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן יחליטו אם לקבל את ערעורו של קצב, או להותיר על כנה את פסיקת בית המשפט המחוזי.

הבוקר, מעט אחרי השעה 6:30, יצא הנשיא לשעבר מהיציאה האחורית של ביתו בקריית מלאכי, מלווה בכמה מבני משפחתו. רעייתו גילה קצב נשארה בבית. הבוקר חרג קצב ממנהגו ולא הגיע לתפילת שחרית בבית הכנסת. ynet יעביר שידור חי מבית המשפט העליון - מהשעה 8:30 בבוקר.  

העונשים שנגזרו על קצב במרס השנה:

• 7 שנות מאסר בפועל.
• שנתיים מאסר על תנאי. התנאי: שמיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות מין במשך 3 שנים.
• שנת מאסר על תנאי. התנאי: שמיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות על החוק להטרדה מינית ולא ישבש מהלכי משפט במשך 3 שנים.
• תשלום פיצויים של 100 אלף שקלים למתלוננת א' ממשרד התיירות.
• תשלום פיצויים של 25 אלף שקלים למתלוננת ל'.
• קלון.  
  

בערעור שהגיש קצב באמצעות פרקליטיו - עורכי הדין ציון אמיר, אביגדור פלדמן, אבי לביא, מיקי חובה וגיא שמר - הוא תקף את מהימנותה של א' ממשרד התיירות (ראו את קיצור תולדות הפרשה ודמויות המפתח בה בסוף הכתבה), וטען כי בוצע בו לינץ' בציבור ובתקשורת. במרכז ערעורו של קצב עמדו כמה טענות, כשהראשונה שבהן היא טענת ההגנה החלופית. לפי טענה זו, מחומר הראיות עולה כי לכל היותר התקיימה מערכת יחסים בהסכמה בין קצב לבין א' ממשרד התיירות.

טענה נוספת שהעלו קצב ופרקליטיו הייתה טענת ההגנה מן הצדק - לדבריהם, הפרקליטות והמשטרה יצאו למסע ציד נגד קצב, והוא הורשע עוד בטרם הועמד למשפט. טענה אחרת שלהם היא שלקצב יש אליבי מוצק לגבי שני מקרי האונס שבהם הורשע. לטענת פרקליטיו, בית המשפט העליון יצטרך לתת את הדעת על האליבי.

השופטים שיכריעו את דינו של קצב מחמירים

הרכב השופטים שיכריע בערעורו של קצב נחשב להרכב מחמיר בעבירות מין. השופטת עדנה ארבל נחשבת לשופטת תביעתית שמחמירה בכל הקשור לעבירות מין. בערעור של חנן גולדבלט היא קבעה שאין לזכותו ממקרה אונס אחד, ושאין להפחית מעונשו של השחקן. היא אף הייתה בדעת מיעוט בעתירות שהוגשו נגד מינויו של חיים רמון לשר בשל פרשת הנשיקה, וסברה שיש לקבל את העתירות.

השופטת מרים נאור נתפשת גם היא כמי שנוטה להרשיע ולדחות ערעורי מורשעים. היא נחשבת לשופטת מקצועית ויסודית, השולטת היטב בחומר. השופט סלים ג'ובראן נחשב גם הוא למי שמחמיר בענישה בעבירות מין. הכרעת השופטים כוללת עשרות רבות של עמודים, וההקראה באולם צפויה להימשך כארבעים דקות.

גם אם השופטים ידחו את ערעורו של קצב או יקבלו חלקית את ערעורו, באופן כזה שגזר דינו יישאר עונש מאסר בפועל, הנשיא לשעבר לא צפוי להישלח היום לכלא. במקרה כזה יבקשו פרקליטיו מהשופטים לעכב את ביצוע גזר הדין בכמה ימים ואולי גם בכמה שבועות, כדי שקצב יוכל להתארגן. הפרקליטות עצמה לא צפויה להתנגד לבקשה לאפשר לקצב להתארגן כמה ימים לכניסתו לכלא.

קצב עצמו, מטבע הדברים, נמצא בימים האחרונים במתח עצום. "אפשר לחתוך את המתח בסכין. יש פה ציפייה אדירה, כולנו מחכים ומקווים שבית המשפט העליון יקבל את הערעור וישים סוף לפרשה", אמרו אמש בסביבתו הקרובה של קצב. הנשיא לשעבר אמר לקרובים אליו כי יש לו אמונה גדולה בכך שבית המשפט העליון יעשה איתו צדק. "קצב מקדיש את חייו למאבק להוכחת צדקתו", אמרו מקורביו, "העוצמות שהוא מפגין לא אנושיות. אנחנו מקווים שהוא לא יישבר אם הערעור לא יתקבל".

"הכרעת הדין החד-משמעית תקשה על התערבות"

המתלוננת העיקרית בתיק, א' ממשרד התיירות, תחכה גם היא היום בקוצר רוח להכרעת הדין של שופטי בית המשפט העליון, כשלצדה מקורביה ופרקליטה, עורך הדין דני סרור.

גורמים משפטיים בכירים אמרו אמש כי קשה מאוד להעריך מה תהיה הכרעת השופטים. בפניהם עומדות ארבע אפשרויות: לדחות את הערעור במלואו, לדחות את הערעור על ההרשעה אך להפחית מעונש המאסר, לזכות את קצב מחלק מהעבירות ובהתאם לכך גם להקל בעונש או לזכות את קצב מכל אשמה ולשלחו לחופשי.

הגורמים הסבירו כי הכרעת הדין של שופטי המחוזי הייתה חד-משמעית, וכי קשה לראות איך שופטי העליון מתערבים בהכרעה. עם זאת, הם הזכירו כי בגזר הדין יש דעת מיעוט של השופטת יהודית שבח, שגרסה כי יש לגזור על קצב ארבע שנות מאסר, מה שעשוי להשאיר לשופטי העליון פתח להקלה בעונש.

קצב עם רעייתו גילה. לא ברור אם תופיע היום(צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות)

בנוסף לשבע שנות המאסר שגזר על קצב בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא נענש גם בשנתיים מאסר על תנאי (כשהתנאי הוא שמיום שחרורו ממאסר לא יבצע קצב עבירות מין במשך שלוש שנים), שנת מאסר על תנאי (כשהתנאי הוא שמיום שחרורו לא יעבור עבירות על החוק להטרדה מינית ולא ישבש מהלכי משפט במשך שלוש שנים), תשלום פיצויים של 100 אלף שקלים למתלוננת א' ממשרד התיירות ותשלום פיצויים של 25 אלף שקלים למתלוננת ל'. בנוסף הוטל עליו קלון.

קיצור תולדות פרשת קצב

פרשת קצב התפוצצה ביולי 2006, כשהנשיא דאז פנה ליועץ המשפטי לממשלה מזוז, והתלונן כי א' מבית הנשיא מאיימת עליו וסוחטת אותו. תיק החקירה בעניינה של א' נסגר, אך בחקירתו נשאל קצב על מתלוננות נוספות שלפי החשד תקף. הכנסת אישרה להוציאו ל"נבצרות זמנית", ובתחילת 2007 המליץ מזוז להגיש נגדו כתב אישום בגין מעשים שביצע בשלוש המתלוננות האחרות.

קצב סירב להתפטר, ובמסיבת עיתונאים מתוקשרת האשים את המשטרה, הפרקליטות והתקשורת ב"מסע ציד נגדו". במאי 2007 הוארכה נבצרות קצב עד לתום כהונתו. בעקבות בקיעים בתשתית הראייתית בידי הפרקליטות, היא חתמה עמו ביוני 2007 על הסדר טיעון שבמסגרתו אמור היה קצב להישלח למאסר על-תנאי, אך באפריל 2008 הוא חזר בו מהעסקה כדי "לשים סוף לרדיפה".

הנשיא לשעבר בדיון בערעורו. הכל התחיל מתלונה על סחיטה(צילום: נועם מושקוביץ)

במרס 2009 החליטה המשטרה להאשים סופית את קצב באונס א' ממשרד התיירות, והוא כינס שוב מסיבת עיתונאים שבה

הטיח האשמות קשות בתקשורת. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז", אמר אז. באותו חודש הוגש נגדו כתב האישום החמור, ובמאי 2009 נפתח משפטו, שנערך בדלתיים סגורות. לאורך המשפט הכחיש קצב את המיוחס לו.

ב-30 בדצמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את קצב בארבע העבירות. ראש הרכב השופטים, ג'ורג' קרא, מוטט בזו אחר זו את טענותיו של קצב וקבע שהוא שיקר: "אין להאשים את א' בעלילה, היעדר ההסכמה הוכח. הוא הפגין אלימות, עדי ההגנה שלו התגלו כמשענת קנה רצוץ", קבע אז. שלושה חודשים אחר-כך שלח בית המשפט את קצב לשבע שנות מאסר. העליון נענה לבקשת קצב לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעורו, וכעת מגיע יום הדין האמיתי.