שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    חשש בארגונים חברתיים: חוק התרומות - דין מוות

    המתנגדים בממשלה להצעות החוק להגבלת התרומות לארגוני השמאל, מקווים שנתניהו לא יאפשר להן לעבור במתכונת הנוכחית. חשש שגם פעילות ארגונים כמו "מרכז פרס" ו"קו לעובד" תושפע: "עמותות רווחה ותרבות עלולות להיפגע בסחף"

    במפלגות הימין ביקשו להצר את צעדי השמאל, אבל יכול להיות שעל הדרך יסבו נזק גם לפעילויות חברתיות רבות. במגזר השלישי חוששים שהצעות החוק להגבלת התרומות לארגוני השמאל, שאושרו אתמול (יום א') בוועדת השרים לענייני חקיקה, עלולות לפגוע בפעילות של שורה של ארגוני זכויות אדם וארגונים חברתיים.

     

    מימון ארגוני השמאל - כותרות אחרונות בנושא:

    בריטניה: איסור התרומות לשמאל יפגע בישראל

     

    ד"ר ניסן לימור, ראש המכון לאחריות אזרחית מהמרכז ללימודים אקדמיים וראש פורום ון ליר למגזר השלישי, אמר ל-ynet כי "התרומות מחו"ל מהוות כשני שלישים מסך כל התרומות למגזר המוסדות שפועלים ללא כוונות רווח". לדבריו, "הפגיעה אינה רק בעמותות, שיסבלו ממחסור במשאבים, אלא גם באיכות הדמוקרטיה ובסובלנות של החברה הישראלית".

     

    ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם מטעם הקואליציה שתי הצעות חוק שיפגעו בפעילותם השוטפת של ארגוני השמאל. הצעתה של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) מבקשת שכל תרומה "למוסד ציבורי מישות מדינית זרה תחויב במס של 45 אחוזים", וההצעה השנייה דורשת להגביל את התרומות לארגונים אלה מממשלות וגופים בינלאומיים ל-20 אלף שקלים בשנה לארגון. בני בגין ושרים נוספים הגישו ערר, והנושא יידון בהמשך שוב בממשלה.

     

    נתניהו עם שריו. יכול להעלות את הנושא בממשלה גם בעוד שנה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    נתניהו עם שריו. יכול להעלות את הנושא בממשלה גם בעוד שנה(צילום: EPA)

     

    השרים שהביעו התנגדות להצעות חוק בוועדה מתכוונים לנצל את הזמן עד לדיון בערעורים כדי להפעיל לחץ על עמיתיהם להצביע נגדו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע עוד לפני הדיון תמיכה, ואתמול - יום ההצבעה על ההצעות - הוא שמר על שתיקה. גורמים המתנגדים להצעות החוק אמרו כי נתניהו יבין בימים הקרובים את משמעותן: "הוא לא יוכל לתת להן יד. אנחנו מקווים שהלחץ יכריע, ושהחוק לא יעבור כפי שהוא". אגב, נתניהו יכול להביא את החוק לדיון בממשלה גם בעוד שנה - הוא אינו מחויב לדון בו כעת.

      

    לפי ההערכות של הקרן החדשה לישראל, שמתקצבת שורה של ארגונים חברתיים, המימון שמקבלים עמותות וארגונים חברתיים ממקורות בחו"ל עומד על עד כ-50% מתקציב הגופים האלה. גיורא רוזן, מנכ"ל "מנהיגות אזרחית" - ארגון הגג של העמותות, הביע דאגה מההחלטה. "העמותות הן יסוד משמעותי בחברה הישראלית, ורובן ככולן ממומנות על-ידי גופים תורמים. החלטת הממשלה לפגוע בתורמים זרים עלולה, על נקלה, להיסחף מאותן הסיבות גם לתורמים ישראלים".

     

    לדבריו, "אין ספק שפגיעה בעמותה לא תישאר ללא מענה מצד המדינות התורמות, ואנחנו עלולים לעמוד בפני מציאות שבה גם עמותות רווחה, תרבות, חינוך וקהילה ייפגעו בסחף שהחוק יביא איתו". רוזן מזכיר כי "מרבית העמותות בישראל נמצאות כיום בקשיי מימון לנוכח המשבר הכלכלי, ואין ערובה לכך שמחוללי החוק, השרים וחברי הכנסת, יתמכו ברגעי האמת בעמותות שייפגעו אנושות מהחקיקה".

      

    "גזר דין מוות למרכז פרס"

    "אחותי" הוא ארגון נשים מזרחי פמניסטי שתקציבו השנתי עומד על כ-300 אלף דולר, מתוכם כשליש מגיע מקרנות אירופאיות. המנכ"לית שולה קשת, אמרה ל-ynet ש"אם החוק יעבור אני לא יודעת אם העמותה שלנו תשרוד, ולא ברור לי מהם הקריטריונים שעל פיהם החוק הזה יסנן את העמותות". קשת הדגישה ש"אם נצטרך נלך על זה לבג"ץ. זה סיכול של החברה האזרחית".

     

    ל"קו לעובד" תקציב שנתי של כשלושה מיליון שקלים, כמיליון מתוכם מתרומות שמקורן באיחוד האירופי. יעל אברמן מהארגון טענה ש"יש כאן חוסר הבנה של דמוקרטיה. חצי מהפעילות שלנו היא עם עובדים ישראלים. משמעות החקיקה הזו הרסנית עבורנו". עירית רוזנבלום, מנכ"לית "משפחה חדשה" - שחלק מתקציבה מגיע מקרנות אירופאיות - טעה שגם כך יש ירידה בתרומות עקב המשבר הכלכלי, "וזה יכול להיות המסמר האחרון".

     

    הפגנת שמאל בשייח ג'ראח. הגבול בין הפוליטי לחברתי ייטשטש? (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    הפגנת שמאל בשייח ג'ראח. הגבול בין הפוליטי לחברתי ייטשטש?(צילום: גיל יוחנן)

       

    הנשיא לשעבר של מרכז פרס לשלום, רון פונדק, אמר כי הצעות החוק הן איום ממשי על קיומו של המרכז. "תקציבי בריאות, חקלאות וכלכלה מגיעים מחוץ לארץ, מממשלות שונות. בעיניי זה גזר דין מוות למרכז פרס, זה יכול לחסל אותו. המרכז חי מפרויקטים עם הפלסטינים, אם אין פרויקטים - אין מרכז".

     

    "חקיקה של מדינות שלא נרצה להידמות להן"

    מרכז פרס מטפל ביותר מאלף ילדים פלסטינים בבתי חולים ישראליים, בעזרת תרומות מאירופה. "פירושו של דבר שאם ממשלה זרה תרצה להציל ילדים ולנתח אותם - לא ניתן יהיה לעשות זאת בגלל החוק הזה. החוק הזה הוא רעיון של הימין ההזוי שלא מסתכל על הפרטים, אלא מנסה לפגוע בשמאל". לדבריו, "החוק מפלה, כי עמותות ימניות שמקבלות כסף שמקורו מפוקפק מתורמים פרטיים יוכלו כמובן להמשיך ליהנות, כי הן לא מקבלות את הכסף מממשלות. זהו חוק אנטי דמוקרטי שפוגע בחברה האזרחית".

     

    סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, מזכיר ש"חקיקה ברוח זו התקבלה במדינות שאנחנו לא רוצים להידמות להן, כמו רוסיה. תכליתה להשתיק את הביקורת על שלטון החוק". הוא תוהה: "מה ההבדל בין תרומות שמקורן במדינות לבין תרומות שמקורן באוליגרך רוסי או גופים פרטיים עלומי שם? אדרבא, תרומה ממדינה זרה כמו מאנגליה תהיה שקופה, ואני מציע שתהיה שקופה. אחרת סכנתה מרובה יותר".

     

    ליברמן. "עדיפה תרומת אוליגרך רוסי או גורם עלום שם?" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ליברמן. "עדיפה תרומת אוליגרך רוסי או גורם עלום שם?"(צילום: AFP)

     

    שטרן סבור כי החלשת ארגוני זכויות אדם בישראל עלולה דווקא להאיץ את המאמצים הבינלאומיים לנקוט הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מפקדים בצה"ל. "בעצם, הארגונים האלה תורמים ללגיטימציה של ישראל כמדינה שמכבדת את המשפט הבינלאומי ואת זכויות המיעוטים שחיים בתוכה".

     

    ד"ר מיכל טמיר, מומחית למשפט חוקתי ממכללת שערי משפט, הסבירה שהצעות החוק מעוררות בעיות חוקתיות מורכבות,

    אך התשובה לשאלה אם יעמדו במבחן בג"ץ אינה מוחלטת, והתשובה עליה תלויה בהגדרות שונות של "מידתיות", "תכלית ראויה" ומידת הרצון של בית המשפט להתערב בשאלות פוליטיות.

     

    "לא ברור אם ארגונים שעוסקים בענייני רווחה וחינוך ייכנסו לגדר החוק, גם אם הם מקבלים מימון ממקורות דומים", הדגישה טמיר. "עם זאת, אם אכן נכונה הטענה הנשמעת ולפיה גם ארגונים כגון 'קו לעובד' או 'משפחה חדשה' עלולים להיפגע - הדבר מחזק את הספקות לגבי מידתיות החוק".

     

    יו"ר סיעת מרצ, ח"כ אילן גילאון, אמר כי "האתנן הפוליטי שביבי נתן לליברמנים בממשלתו יפגע בעשרות פרויקטים מדהימים לטיפול באוכלוסיות הכי חלשות ומוזנחות בישראל, אוכלוסיות שממשלתו של נתניהו הזניחה. האובססיה של ישראל ביתנו לגבי מימון ארגונים תמוהה במיוחד לאור החשדות סביב מקורות המימון של ליברמן עצמו".

     

    Read this article in English

     

     

    בהכנת הידיעה השתתפו נעמה כהן פרידמן, אטילה שומפלבי, תומר ולמר, גלעד מורג ואביגיל לושי
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נתניהו. תמך לפני הדיון, שתק אתמול
    צילום: פלאש 90
    ח"כ גילאון. "דווקא מפלגת ליברמן אובססיבית לגבי מימון זר"
    צילום: נועם מושקוביץ
    השר בני בגין. הגיש ערר
    צילום: טל שחר
    צילום: שערי משפט
    ד"ר מיכל טמיר. יעמוד במבחן בג"ץ?
    צילום: שערי משפט
    מומלצים